פסי האטה, האט בטרם תעבור

תפקידם של פסי האטה

פסי האטה (הידועים גם בשמות "במפרים" או "תלוליות") נמצאים בדרך כלל במקומות בהם עוברים הולכי רגל בתדירות גבוהה (שכונות מגורים, בתי ספר, חנויות, מעברי חציה, חניונים וכו') והמטרה שלהם היא לגרום לנהגים להאט את רכבם כאשר הם מתקרבים אליהם. הנהגים, שאינם רוצים לחוש בעוצמת רעד גבוהה, יאטו את המהירות ועל ידי כך תימנע פגיעה פוטנציאלית בעוברים ושווים.

פסי האטה אינם אמורים להפתיע אותנו ובדרך כלל ניתן לזהות מבעוד מועד שאנחנו הולכים לפגוש בהם באמצעות שילוט, צבעים בולטים או מחזירי אור.

פסיכולוגיה, בטיחות ומה שביניהם

מי שמכיר תאוריות פסיכולוגיות של עיצוב התנהגות עשוי לזהות קווי דמיון בין פסי האטה לבין הניסוי המפורסם של סקינר עם החולדה שמדגים מה היא התניה אופרנטית. למי שלא מכיר אז בקצרה - סקינר שם חולדה בתוך תיבה עם דוושה. בהתחלה, כאשר החולדה היתה לוחצת על הדוושה, היא היתה מקבלת אוכל. היא הבינה שכל פעם שהיא לוחצת מגיע משהו טוב (חיזוק חיובי) וזה דרבן אותה להמשיך ללחוץ על הדוושה על מנת ליהנות ממנו. בהמשך הניסוי הפך פחות נעים -  סקינר כייל את הדוושה כך שכל פעם שהחולדה לחצה עליה היא קיבלה זרם חשמלי. מאחר והזרם החשמלי לא היה נעים במיוחד עבורה והיא ראתה בו סוג של עונש, היא עם הזמן הפסיקה ללחוץ על הדוושה. היא למדה התנהגות חדשה - היא הבינה שלחיצה על הדוושה תגרום לה לאי נעימות ושלא כדאי לה ללחוץ עליה.

מתחילים לקלוט את קווי הדמיון? בתפקיד החולדה - הנהגים. בתפקיד הזרם החשמלי - פסי האטה שמרעידים את הרכב. בתפקיד ההתנהגות החדשה שנלמדה - האטת המהירות. בפעמים הראשונות שהגענו אל הפסים במהירות סבלנו קצת ובפעמים שבאו אחר כך כבר למדנו להנמיך מהירות כדי להימנע מהעונש. ומה לגבי החיזוק החיובי שאנחנו מקבלים כל פעם שאנחנו מאטים? אז מעבר לכך שאנחנו לא חווים רעד מציק כמו שהיינו חווים אם היינו מגיעים במהירות, אנחנו גם תורמים לבטיחותם של הולכי הרגל, מונעים אסון אפשרי ואין יותר מתגמל מזה.

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת