לחופים יפים יותר

לצד עדכון שוטף של בעלי עסקים לאורך רצועת החוף, נפגשה בשבוע שעבר, הנהלת העירייה עם נציגי סביבה מעמותת "סוף הים" ועמותת הסביבה "ים ומדבר", לבקשתם. בפתח הדיון פרס ראש העירייה – אלי לנקרי בפני החברים את העשייה הסביבתית שמובילה העירייה בתחום האנרגיה המתחדשת ובשמירה על נכסי הטבע של אילת. בזכות אלה הוכתר מפרץ אילת מבין המפרצים היפים בעולם ואילת נבחרה כעיר היחידה בארץ, כאחת מ 112 ערים בעולם, שיהפכו למאופסות פליטות פחמן כחלק מתכנית הורייזן של האיחוד האירופי. ביחד איתם מובילה העיר 7 פרויקטים במימון של מיליוני דולרים בתחום איכות הסביבה. עוד כחלק מהעשייה ובהובלה של חבר מועצת העיר, יו"ר הועדה לאיכות הסביבה – שמוליק שלם, הובילה העיר אילת כעיר הראשונה בארץ, חקיקה האוסרת על שימוש בפלסטיק בים האדום. ראש העיר הדגיש את העובדה שאילת היא עיר תיירות בינלאומית ומכאן החשיבות בהשבחה מתמדת של המוצר התיירותי, בתשתיות, בתוכן, בשיווק, באטרקציות ועוד. "יכולים להיות פערים בהבנה או באינטרסים הנוגעים לאיזון הדק בין פיתוח לשימור אבל ברור לכולם שאין כאן שני צדדים. הים חשוב לכולנו" אמר ראש העירייה.

בהקשר לעבודות ציין ראש העירייה את התכנון המוקפד ואת הפיקוח המחמיר בשמירה על הסביבה. במסגרת זו גייסה העירייה שני פקחי חוף לטובת אכיפת הסדר וניקיון בחופים והסברה על איסור השימוש בחד פעמי והחלה להעסיק יועצת סביבתית נוספת לטובת פיקוח סביבתי על הפרויקט. כל זאת מעבר לליווי ופיקוח סביבתי של חברת אתוס על העבודות המבוצעות על ידי החברה להגנות ים המלח (חל"י) עבור משרד התיירות והעירייה, ולחברת CR "קשרי קהילה" האמונה על הקשר עם בעלי עסקים לאורך החוף ועם הציבור.

מטעם העמותות דיברו פרופ' אמציה גנין ופרופ' נדב ששר, שניהם תושבי אילת, שהציעו את עזרתם וביקשו לתרום מהידע והניסיון שלהם לגבי התכנון העתידי בחוף הדרומי. לשאלות העמותה השיבו אדריכלי התכנית - גנית מייזליץ כסיף ומאור רויטמן, שנתנו סקירה על אופי ואיכות העבודות, סקרו את מדיניות שמירת הטבע בפרויקט והציגו את כל העובדות על העבודות שמבוצעות.

"המחויבות שלנו לשמירה על הסביבה הימית והחופית היא מלאה וטוטלית" אמרה גנית  והדגישה, כי התכנון כמו העבודות  מיישמים את חוק השמירה על הסביבה החופית ואת זכות הציבור למעבר חופשי בקו המים. כחלק מפתיחת החופים והחזרתם למצבם הטבעי פורקה רצועת הבולדרים הישנה, שכללה  יציקת בטון בעומק של 1 מטר והשתרעה לאורך 750 מטרים בחוף הצפוני. רצועה זו נשקה כולה לקו המים ואף מנעה בנקודות מסוימות מעבר, כדוגמת קטע חוף ציון. במקומה נבנו שבילי גישה והליכה לאורך רצועת החוף, כאשר היקף הקירות בקו המים הופחת למינימום הנדרש (85 מ"א בלבד), על מנת לשמור על זכות הציבור למעבר חופשי ומבטים פתוחים לנוף לכל אורך החופים. 

"רצועת החוף של אילת סבלה מהזנחה וכיעור שכשלעצמם מהווים פגיעה באינטרס הסביבתי. שדרוג רצועת החוף של אילת הוא פרויקט סביבתי מהמדרגה הראשונה ששומר על נכסי הטבע כחלק מהעיצוב והטיפוח של המרחב" אמרה גנית והוסיפה: "תפקידנו כאדריכלים הוא לחבוש את הכובעים של כולם, החל מציבור המתרחצים ודרך מי שרץ בזריחה, בעלי המוגבלויות, משפחות עם עגלות, הקשישים שיוצאים לשאוף אויר, הילדים שרצים יחפים, המתאמנים שעושים כושר והזוגות שמצטלמים מול השקיעה. הים הוא נכס הטבע המשמעותי של כולם, בהתאם לכך התבצע התכנון ובהתאם לכך מתבצעות העבודות".

מנכ"ל העירייה – פיליפ אזרד ציין, כי בהמשך לדיונים שהתקיימו עם הנהלת העירייה והצוותים המקצועיים, השימוש ברחבות יהיה בהתאם לחוק עזר עירוני של "שימור רחובות". עוד ציין, כי העירייה עתידה לצאת לפיילוט של הפעלת  החופים על ידי העירייה בכל הנוגע לשימוש בכיסאות ושמשיות כפי שנעשה בתל אביב. בנוסף ציין המנכ"ל, כי במסגרת העבודות יחוברו המקלחות שנשפכו עד עתה לים, לתשתית הביוב העירונית. בהמשך לשאלת נציגי העמותות ציין המנכ"ל, כי בהתאם להוראות המכרז, התחזוקה על העבודות תחול על הקבלן במשך 24 חודשים כולל תחזוקה מונעת ותחזוקת שבר.

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת