1. כמועמדת חדשה, ספרי לנו מעט על עצמך, תחומי פעילותך והסיבה בעטיה החלטת לרוץ לראשות העיר?
נעים להכיר, שמי סוזי שרם כהן, אני בת 53 ותושבת העיר ב-35 השנים האחרונות. אני נשואה לדוד ואמא לנויה (22) וניר (18) וכמו רבות ורבים מהתושבים - אני אוהבת אילת, את החיים בה והייחודיות שלה – ובשל האהבה הגדולה אליה יש לי גם ביקורת גדולה כלפי הנהגת העיר והכיוון אליו הם מובילים את העיר, בעיקר בעשור האחרון, פיתוח אינטנסיבי ומנוכר, מעיר חמה ומשפחתית לעיר בטון, צפופה ומרובת מרכזי קניות.
החלטתי להתמודד לראשות העיר כי אני לא מוכנה לעמוד מנגד, להמשיך לקבל את המציאות שפוגעת באיכות החיים שלנו, כאשר אני יודעת כמה טוב יכול להיות פה. אני ד"ר לכלכלה התנהגותית וחוקרת אושר של רווחת התושבים וקהילות, אני גם מומחית בניהול כספים ברשויות כך שאני מבינה את השינוי שניתן לעשות עם סדרי עדיפות נכונים שהתושב במרכזם. כיום אני מרצה וחוקרת באוניברסיטת בן גוריון, ועד לאחרונה ניהלתי את מכללת "עמל הישגים" ושימשתי כמורה בבית ספר "בגין". אני מכירה היטב את מערכת החינוך בעיר, את המערכת הפיננסית ואני מובילה מאבקים חברתיים כמו "שבויים בטרמינל" להחזרת טיסות סדירות, ופועלת להקמת מיזמים חינוכיים כדי לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה. השילוב של הידע והניסיון שלי, עם ההבנה שלא רואים את טובת התושב וכל החלטה משנה את עתיד העיר– הובילו אותי להתמודד לראשות העיר ולבקש את אמון תושבות ותושבי אילת, בי ובסיעתי, כדי שביחד נוכל לחולל את השינוי הדרוש.
2. יש הטוענים כי הריצה לראשות כבר בקדנציה הראשונה שלך בעוכריך, וכי היית מיטיבה לו היית משתפשפת חמש שנים במועצה בפעילות פרלמנטרית וכראש וועדות שונות, מה תשיבי להם?
"הייתי שואלת אותם עבור מה להיות חברת מועצה, בשביל מה לשרוף חמש שנים? אגיד זאת בצורה ברורה – המועצה היום היא קישוט. אין לי שום רצון לקשט כיסא חמש או עשר שנים, כשאני רואה את האסון המתחולל לנגד עיני באילת. בעוד עשור זה כבר יהיה מאוחר מידי.
לפני שקיבלתי את ההחלטה לרוץ לראשות העיר, למדתי את השטח, קראתי את כל הפרוטוקולים, וראיתי איך ומתי מתכנסות ועדות, כיצד הן מתנהלות ואילו החלטות התקבלו בהן. התשובות העליבו אותי כתושבת. יש מרחק בין מה שמדמיינים לבין מה שקורה בפועל. ההחלטות בעיר מתקבלות כמעט ללא וועדות פעילות, ללא התייעצות מקיפה, ללא שיתוף ציבור אמיתי, ללא סייגים וללא סבלנות של חלק מחברי המועצה לשבת שם בכלל.... בפעמים בהן צפיתי בישיבות המועצה הזעזעתי. מדובר במחזה וולגרי לעיתים, מלא באגו, מלווה בשיח אלים ורדיפה אחר קרדיטים. כך נקבע העתיד שלנו? החיים שלנו? כך מתקבלות החלטות לגבינו? וכאשר תהיתי בקול, אם אכן זו השיטה וככה זה עובד – אם כך גורלי וגורל ילדיי מוכרע – התשובה היממה אותי אפילו יותר. "אל תדאגי, המועצה לא קובעת כלום. מועצה זה סתם", אמרו לי. אז אם "מועצה זה סתם", ואין לה היום משמעות, עדיף שלא לבזבז זמן יקר. ההחלטה לרוץ לראשות העיר היא ההחלטה הנכונה והנבונה שאני יכולה לעשות היום עבור כל תושבות ותושבי העיר, ואם לא הייתי יודעת שאני יכולה לבצע את המשימה הזו בצורה מצוינת, לא הייתי יוצאת למסע הזה. חוץ מזה שאני לומדת מהר. מאוד."
3. מה תשיבי למי הטוען כי ריצתך לראשות פוגעת במחנה השינוי ומקטינה את הסיכוי להגיע לסיבוב שני, וכי השתלבותך ברשימות של גבי קדוש או של מתן בארי היתה יכולה להבטיח, לכל הפחות, סיבוב שני?
"מחנה שינוי הוא קונספט של אמירה כללית בלבד. שינוי של מה? של דרכי פעולה? של אופי קבלת ההחלטות? של תפיסות תרבותיות? על איזה שינוי מדברים ב"מחנה השינוי" כולם מעידים על עצמם שהם השינוי כשלמעשה כל מה שהשתנה הוא הלוגו שלהם, אך את הקבוצות מרכיבים אותם אנשים עם מיתוג חדש.
מבחינתי, השינוי צריך להיות בחשיבה של העיר, השינוי צריך להיות בדרך שמתקבלות החלטות בעיר, בתפיסת העולם, באופן בניית התשתיות העירוניות כמו לבנות בית לצופים, בית נוער, בית תרבות ולהחליט שאם כבר עושים אירועים, הם חלק אינטגרלי מהעיר ולא רק באזור התיירות ולתיירים.
השינוי הוא בראייה של צרכי התושבים לפני הכול. איך נוח לנו לחיות, איך נכון לנו לחיות. התושבים רוצים שקט, שלווה, נגישות לים, חניות זמינות, ומתוך זה לצאת. זה השינוי שצריך להיות, ולא להחליט החלטות המבוססות על נוחות או ריכוזיות. זה השינוי שאנחנו מדברים עליו.
שינוי הוא באמת משהו הרבה יותר עמוק שייקח הרבה יותר זמן ליישם כיוון שהוא מצריך שינוי מבני של מבנה העירייה, שינוי בתפיסת הבינוי, החלטה מה אופי העיר, עיר גדולה או עיר קהילה, אי אפשר הכל יחד. כל אמירה אחרת היא קשקוש של בחירות.
אנחנו ברשימת "אילת מתקדמת", הגענו מתוך התושבים, זו הפיכה של תושבים שרוצים לקחת את גורלם בידם מבלי להתנצל, והמטרה להגיע לסיבוב שני. כשנגיע לסיבוב השני הסיכוי שלנו לזכות מול ההנהגה הקיימת היא גדולה יותר משל שאר המתמודדים, כי אנחנו בדיאלוג עם כולם ויכולים לעבוד עם כולם. דווקא רשימת ":אילת מתקדמת" בראשותי, היא האלטרנטיבה הטובה ביותר. אנחנו לא ברירת מחדל, אנחנו העתיד ועם הגב שיש לנו והתמיכה אנחנו באמת השינוי לו חיכינו. אנחנו צריכים להיפרד מאותה פוליטיקה ישנה ורעה שגורמת לסלידה. הפוליטיקה הרעה שמרחיקה אנשים טובים. די, נמאס מזה. מי שהיו כל כך הרבה שנים ולא הביאו שינוי, גם לא יביאו.
צריך להתעלם מרעשי הרקע, מההקטנה והקנטה, ולבחור במה שטוב לאילת ולאילתים ולא לבחור במי שאומר שאנחנו "בזבוז קולות", לבחור לאילת את עתידה. אם כבר בזבוז אז מבחינה סטטיסטית אף ראש עיר לשעבר לא הצליח בארץ לחזור ולהיות ראש עיר אחרי שנפרד מהכיסא."
בנוסף, שינוי זה גם בדרך בה את בוחרת את האנשים. עושים מכרזים בהם בוחרים את המתאימים ביותר לתפקיד, לא משנה במי הם תמכו, למי הם מקורבים ומה עמדתם. אם הם הכי טובים והכי מקצועיים – הם יהיו בתפקיד. אין הבטחות, אין שבטיות, באים לעבוד עבור העיר.
4. היכן את ממוקמת בסקאלת הרפורמה/מהפכה המשפטית ומהי עמדת האישית בנושא?
"עמדתי האישית לא רלוונטית ולא משנה לעיר אילת. כל מי שמוכן בכנסת ובממשלה לעזור לאילת להתקדם, אברך אותם אישית. לצערי הרב, אין מענה בתחומים רבים המשפיעים על חיינו - מאף צד של המפה הארצית. אנחנו רואים את התוצאות במו עינינו. לא מפלגות גדולות, לא שרים, לא חברי כנסת – אף אחד לא נותן כתף ונאבק עבור אילת. אילת היא הבת החורגת של המדינה. לכן, מבחינתי נעבוד עם כולם – ובעיקר נעבוד עם מי שיעבוד עבורנו ויקדם אותנו. בסוגיה הזו הניתוק של העיר עובד לטובתנו, אנחנו כאן כמשפחה אחת שצריכה לתת דוגמה של אחדות לכל העם, כי אנחנו מיקרו מדינה שאחד תלוי בשני, אין צדדים, בלי השכנים והחברים שלי, לא משנה מה עמדתם אני לא יכול לחיות פה."
5. מהם שני הנושאים הראשונים בסדר העדיפויות שלך כראשת עיר, הדורשים תיקון באילת?
קודם כל דרך קבלת ההחלטות העירונית כיום הן מאוד ריכוזיות. כל ההחלטות נכפות עלינו ואני דוגלת בגישה הפוכה, גישה קהילתית, משתפת ושקופה. ההחלטות על צביונה של העיר לא יכול להיות על רצונם של מספר מצומצם מאוד של אנשים. זכותנו להחליט אם אנחנו רוצים עיר של קניונים ומגדלים או עיר של קהילות ושיתופיות. אני בוחרת לראות את האנשים והקהילות. העיר מורכבת מקהילות רבות ולכל קהילה יש את הצרכים שלה ואת המענים שלה, כל קהילה יודעת מה נכון לה ומתוך זה צריכות להיגזר ההחלטות עירוניות. לדוגמה קהילת הקשישים, צריך לבנות מענה מידי למצוקות שלהם להפוך עולמות כדי לדאוג שאין אחד שמת בבדידות ואנחנו לא יודעים עליו שבוע, צריך לדאוג לרווחתם גם בטווח הארוך בבית אבות ציבורי נעים ונגיש לכלל האוכלוסייה.
דוגמה נוספת היא בתחום הבריאות - המערכת הכי חולה בעיר, החולים שמוטסים בעקביות למרכז לצורך טיפול חלקם מנועים מלקבל אותו, היום אין להם מענה כולל, אין סנכרון עם הטיסות והתחבורה, אם איחרו בשל עיכוב טיסה התור מבוטל ועוד עשרות תקלות שמייאשות את החולה עד כדי ויתור. כל מי שקורא אותי עכשיו יכול לחשוב על מקרה אחד לפחות בו מערכת הבריאות בעיר הכזיבה אותו - במקרה הטוב. במקרה הרע זה חמור הרבה יותר. אנחנו משלמים מיסים כמו שאר תושבי ישראל וזו זכותנו החוקית לקבל טיפול שווה. אנחנו צריכים לשאול מה המענה שאני צריכה לעזור לו להגיע ולפעול לשם בכל הכוח. לדאוג שיקבל את כל הזכויות שלו, שיגיע לטיפול ויחזור בלי טרטורים מיותרים.
לצורך כך, אילת, כעיר פריפריאלית מנותקת צריך שתהיה לה שדולה בכנסת, לוביסטים קבועים שהם חלק מכל ועדה רלוונטית. לא יכול להיות שמתכנסת ועדה בכנסת שנוגעת בבריאות בפריפריה ואילת שנמצאת במקום הכי חלש אין נציג, אין קול, אף אחד לא דורש כלום.
רק שינוי מדיניות באופן שורשי יוכל להציל את אילת. במקום לחשוב על אינטרסים כלכליים זרים, צריכים לחשוב על האינטרסים המקומיים של התושבים. הם לפני הכל.
6. מה עמדתך בסוגיית העבודות בחופי אילת, מידת שיתוף הציבור בהן, וכיצד תפעלי כראשת עיר בכל הנוגע להמשך העבודות המתוכנן בחוף הדרומי?
אני לא מאמינה בהבטחות לפני בחירות, אבל בנושא הזה אני רוצה להצהיר שלא תמשיך הפגיעה בשוניות ובאלמוגים. אלחם בכל כוחי שלא ימשיכו העבודות מהמגדלור דרומה ונמנע בנייה של מגדלים לאורך קו החוף. נעשה הכל כדי שאילת תישאר עם משאבי טבע בריאים, לא ניתן יד להרג האלמוגים. אלה המאבקים הכי חשובים! אחר כך נפעל למנוע את הגדלת האניות של הנפט שקצא"א מביאה, אין שום סיבה שנהיה החצר האחורית. במקרה של תקלה זה יפגע אנושות במפרץ ושינוע הנפשט לא תורם לאילת גם ככה, אלא רק מסכן אותנו. אני עובדת על פי עקרונות ברורים מאוד ולא מתפשרים, טובת הציבור והסביבה בה אנחנו חיים. מכיוון שראיתי איך הצבעה תחת משמעת קואליציונית נתנה את אגרוף המחץ על הים והבינוי בטיילת המיטה עלינו אסון, אעדיף להיות המובילה, להצביע על הדברים החשובים שאני מאמינה שהם נכונים לנו, בלי קיצורי דרך ומצגות שווא מפונפנות. כך אוכל להיות נאמנה לתושבות ולתושבים שלנו."
7. מי האנשים שאת כבר יכולה לחשוף, שירוצו אתך ברשימת "אילת מתקדמת" למועצת העיר?
יש לנו רשימה מעולה של נשים וגברים מצוינות ומצוינים, שמחכים להיות הנציגים שלכם בוועדות ולעבוד בשבילכם. במקום השני ברשימה נמצאת גלי הוכמן, שתפעל לקידום איכות החיים במרחב הציבורי, תוך שמירה על משאבי הטבע הנפלאים שיש לנו באילת. את המקום השלישי מאייש משה סעדון, שמבקש לקדם את האינטרסים של התושבות והתושבים בכלל תחומי החיים, תוך הנגשת הוועדות ושיתוף מלא של הציבור. במקום הרביעי נמצאת הדס כריסי, שכאן כדי לקדם את כלל קהילות העיר המגוונות, את המשפחות הצעירות, את העסקים ואת ייצוג הנשים. במקום החמישי ניצבת כרמית לוי, שכאן כדי לקדם מערך בריאותי משופר באופן שורשי ומשמעותי, כי המצב העגום של הבריאות בעיר עולה לנו בחיי אדם הלכה למעשה ואת המקום השישי מאייש עומרי אביטבול, שמבקש לפעול לשיפור תשתיות העיר, התחבורה הציבורית וקידום התעסוקה וההייטק. יובל דפני אטיאס במקום השביעי אצלנו, והיא כאן כדי לקדם את מערכת החינוך לכל הגילים - החל מגיל לידה ועד האקדמיה. דגש מיוחד יינתן להקמת פגייה ולקידום התפתחות הילד. במקומות השמיני והתשיעי בהתאמה, נמצאים עידן אהרון שמשמיע את קולם של הצעירים, כדי שיוכלו להשתקע בעיר, להתפתח ולשגשג בה לאורך טווח, מה שפחות קורה היום, ודוד עגיב שפועל למען אוכלוסיית הגיל השלישי, מערך ההתנדבויות והתרומה לקהילה. נבחרת מנצחת!
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
