נשים שעברו הפלה או לידה שקטה ביוספטל טוענות כי אושפזו לצד יולדות-ביוספטל מכחישים

   פוסט כואב שהעלתה השבוע תושבת אילת שעברה לפני מספר חודשים, העלה לסדר היום את סוגיית אשפוז הנשים לאחר הפלה או לידה שקטה בחדר אחד עם נשים לאחר לידה. בפוסט הכואב שלה מבהירה לילך, השם המלא שמור במערכת: "לא ייתכן שנשים שעוברות, לא עלינו, הפלות/ לידות שקטות/ לידה חוץ רחמית ועוד, מועברות למחלקת יולדות. זה נראה לי כל כך לא שפוי וחסר רגישות. לא מספיק כל מה שהנשים עבורות, שזה קושי מטורף בפני עצמו ועוד שמים אותנו במחלקת יולדות באותו חדר עם יולדות/ אמהות טריות שמסתובבות עם התינוקת? רעשים של בכי תינוקות, אי אפשר לשאת את זה".
   עשרות רבות של נשים באילת הגיבו על הפוסט ושיתפו בחוויות הלא נעימות שהן חוו על בשרן בסיטואציות דומות. ולא רק אמהות שיצאו מבית החולים בידיים ריקות ונאלצו לחזות מן הצד בכאב באושר של אמהות אחרות הגיבו לפוסט, אלא גם נשים אילתיות שחוו את המצב הזה מהצד השני- נשים לאחר לידה שכל מה שהן רצו היו לעטוף את התינוק החדש בהרבה אהבה וליהנות מכל רגעי השמחה שלאחר הלידה, אבל האושר הגדול נמנע מהן ברגע שהכניסו למיטה שלידן יולדות שעברה הפלה או לידה שקטה.
   אלא שלמרות כל העדויות האלו שעלו בפוסט וגם בראיונות שקיימנו בהמשך עם חלק מהאמהות שהגיבו לפוסט ועם חלק מהאמהות שלא הגיבו לפוסט כי העדיפו שלא להיחשף, אבל יצרו איתנו קשר, בבית החולים יוספטל טוענים השבוע כי ישנה הקפדה על ההפרדה. 
"זה הזוי ובלתי הגיוני", מוחות הנשים איתן שוחחנו על טענה זו של בית החולים. "ניחא אם היה מדובר באשה אחת או שתיים, אבל כשיש עשרות רבות של עדויות שמובאות בפוסט, לא מתוך רצון לעשות רע למישהו אלא מתוך כוונה לתקן ולשנות, לא יכולים למרוח אותנו בטענות כאלו. טוב יעשו בבית החולים אם באמת ישנו את הנהלים ויתחשבו בכאב הנשים שיוצאות מבית החולים בידיים ריקות", אומרות הנשים האילתיות.

"זה לדרוך לך על היבלות”

   אחרי שנים של ניסיונות להרות, לילך הייתה מאושרת שנקלטה. אלא שבשלב מסוים רופא הנשים שלה נאלץ להודיע לה כי מדובר בהריון מחוץ לרחם והיא חייבת להפיל. את כל התהליך היא עברה במחלקת היולדות. "זה בהפוך על הפוך. את נמצאת במחלקה כשמסביבך כולן לפני או אחרי לידה ואת יודעת שאצלך זה לא ככה", היא מתארת. אבל הנורא מכל היה לגלות שאת הלילה היא תצטרך להעביר בחדר אחד עם יולדת. "את רואה פרחים, בלונים, כולם מאושרים, קולות של תינוקות, נשים עם תינוקות, את במחלקה שהיא האפי ואת באמת שמחה עבור הנשים האלו שהצליחו, אבל את הכי לא האפי וזה קשוח. אז אולי יגידו שאין באילת הצדקה כמותית למחלקה נפרדת וזה בסדר, אבל מה הבעיה ליצור חדר נפרד למקרים כאלו בלבד? לחשוב על כניסה נפרדת כדי שלא תצטרכי לעבור באזור 'השמח' הזה. כדי שלא תצטרכי להיות במקום שסובב כולו סביב מה שלך אין כרגע". לילך יודעת לספר שבבית החולים שיבא יש בדיוק חדר כזה. גם הוא אמנם במחלקת היולדות אבל הכניסה אליו נפרדת והוא עונה בדיוק על הדרישות בסיטואציה כזו. "יש חדר נפרד עם פרפר תלוי על הדלת וכולם יודעים שלכאן לא נכנסים ואומרים מזל טוב. יודעים שלכאן נכנסים בגישה אחרת. זה לא סיפור גדול, פשוט צריך להבין את המצב ולרצות לשנות", היא אומרת השבוע ומדגישה: "ומה יגידו על זה נשים אחרי לידה שקטה? זה מחריד. מצב כזה הוא לגמרי טראומטי עבור יולדת ולהיות בחדר אחד עם בחורה שזה הצליח לה זה מקשה ומגביר את הטראומה".
   מאז שלילך עברה את ההפלה עברו כבר כמה חודשים. אני שואלת אותה אם פנתה בתלונות לבית החולים והיא אומרת: "כמה פעמים רציתי להתקשר ולשאול למה ככה? למה חוסר ההתחשבות? אבל כשאת בתוך הסיטואציה הזו את בתוך אובדן ואין לך את הכוחות לעשות את זה. לאחרונה שמעתי על בחורה שעברה לידה שקטה וכמובן שגם היא מוקמה במחלקת יולדות. כששמעתי את זה החלטתי שזהו, לא עוד. אנחנו חייבות לעשות משהו כדי לשנות את המצב. לכן העלתי את הפוסט, לא רק ממקום של כעס אלא ממקום של רצון לשנות בעיקר. לא ייתכן שעוד ועוד נשים יעברו סיטואציה כזו וכולם ישתקו. אני לא מצליחה להבין מה כל כך קשה בלהבין את המצב הזה ולשנות". 
   ליאת, השם שמור במערכת הגיעה לבית החולים יוספטל בשבוע ה- 11 להריונה לאחר שרופא הנשים שלה לא שמע את דופק העובר. קיבלה אותי אחות מאוד קרירה במיון נשים. עבורה זו עוד אחת ברשימה, לי זה היה כל עולמי שאני נאלצת להיפרד ממנו. עומדת מולך בחורה אומללה, תהי איתה אמפטית, אבל לא, אני עבורה עוד אחת. בחדר היולדות היה צוות מקסים. מהשלב הזה ועד לסיום כולן היו מכילות. אז הכניסו אותי לחדר להתארגן ביחד עם בחורה בשלבי הריון מתקדמים. היא אוטוטו יולדת ואני כאן כדי להיפרד, כולי מפוחדת ומבואסת, זה היה הדבר האחרון שהייתי צריכה לראות ברגע כזה מול העיניים. חוסר התחשבות מוחלט. את לא יכולה שלא לקנא בה. לא מהמקום הרע כי את שמחה עבורה, אבל מהמקום של למה לך זה לא הצליח? זה ממש לזרות לך מלח על הפצעים וזה נורא. תחושה של צביטה גדולה בלב. ואני בוכה, איך לא, והאחות מעודדת אותי. תביני, אני לא זוכרת אפילו איך נראתה הבחורה. אני זוכרת רק את הבטן. אז נכון, זה לא מיון של אבא שלי ואנחנו לא בית חולים גדול, אבל מה אני מבקשת, קצת טאקט? קצת הבנה, התחשבות, למה ככה? למה מול העיניים? אין מספיק חדרים? באותו יום היינו 5 בנות שעברו הפלה, למה לא שמו את כולנו באותו חדר, שנבין אחת את השנייה, שנעודד, ולא ייצאו לנו העיניים. פיזרו את כולנו בחדרים עם יולדות לפני או אחרי. הזוי. בשנייה הראשונה שיכולתי אמרתי לבעלי 'בוא נעוף מכאן'. כל רגע שם עשה לי רע הרבה יותר. הדלת פתוחה ועוברת מולך בחורה עם צירים עוברת מולך הלוך ושוב ואת חושבת לעצמך מה זה, כדי להכעיס אותך יותר? אני לרגע חלילה לא מאשימה אותה, אבל למה אני הייתי צריכה להיות שם? הריון ראשון שלי, עד שנקלטתי אחרי המון ניסיונות וזה לא תפס. איך אני אמורה להרגיש? אני מאוד שמחה שזה סוף סוף התפוצץ. מאוד קשה להוציא את זה. מאוד קשה לדבר על זה. לא רציתי שאף אחד יידע כי לא רציתי את המבטים של המסכנה, אבל חובה על כולנו לפעול לשנות את המצב הזה. הלוואי ובבית החולים יפעלו כדי לשנות את המצב וזה לא אמור להיות ממש קשה".
   נילי הגיעה לבית החולים יוספטל באופן יזום לבצע הפלה. "מצאתי את עצמי בחדר יולדות וזה היה מביך", היא נזכרת. "סביבך נשים בהריון ורואים שאין לך בטן. מישהי שאלה אותי מה את עושה כאן? מה הייתי אמורה לענות לה? ואני בכלל לא רציתי שאף אחד יידע, אפילו בני המשפחה שלי לא ידעו כולם. בסיטואציה כזו שאת רק מחפשת את השקט שלך ואת הפינה שלך את מגלה שאין לך פרטיות בגרוש וזה לא שיש באילת בית חולים פרטי, זה מה שיש. אז בסדר, מובן, אבל למה עם נשים בהריון? הכי כואב להפיל כשמסביבך יש חיים חדשים. אני לא רוצה אפילו לחשוב איך מרגישה יולדת לאחר לידה שקטה שעברה תשעה חודשים, עברה לידה לכל דבר וחוזרת לחדר יולדות כשהיא בלי כלום וסביבה תינוקות חדשים ונשים מאושרות. הרי ברור שזה יגביר אצלה את הטראומה. אני אפילו לא יודעת איך זה עובד בבתי חולים אחרים, אבל זה לא ממש משנה, זה לא סיפור גדול ליצור את ההפרדה הזו, פשוט צריך להבין שככה זה לא יכול להיות. מצד אחד דוחפים לך עובדת סוציאלית שתעזור לך, מצד שני לא חושבים על הדבר הכי בסיסי- לא לשים אותך בחדר אחד עם יולדות. הזוי.  ומה כבר צריך, להקצות חדר למצבים האלו? זה הרי לא כזה ביג דיל".

אחרי 12 שנים ושום דבר לא השתנה

   12 שנים עברו מאז יצאה נורית גואטה טייכמן מבית החולים יוספטל בידיים ריקות לאחר שעברה לידה שקטה. היא לעולם לא תשכח את ההרגשה הקשה ההיא. את הוואקום, את הכאב ואם לא די בכל אלו עוד שמו אותה בחדר אחד עם אישה שילדה תאומים. "בכל פעם שנכנסו אליה שאלו אותי על הדרך ומה את ילדת? התייבשתי", היא נזכרת בכאב שמפלח לה את הלב בכל פעם מחדש. "כשהייתי אומרת שהילדה שלי נפטרה בלידה, זה היה לא נעים לשני הצדדים. לא מספיק שלא עיכלתי את מה שעבר עלי, הייתי צריכה לראות את המראות הקשים האלו מול הפנים? אז לא הייתה לזה הרבה מודעות. שלחו אותך הביתה ולכי תתמודדי. לא היה שום גורם מקצועי שיכל לעזור או לדבר איתך וזו הייתה טראומה לכל דבר". לאחר המקרה שלה נורית פעלה כדי לשנות. היא פנתה למנהלת בית החולים דאז וביקשה ממנה לשנות את המצב לפיו מי שאיבדה תינוקת מסיבה כזו או אחרת ואמורה לצאת מבית החולים בידיים ריקות נמצאת בחדר אחד עם יולדת. השבוע כששמעה ששום דבר בבית החולים לא ממש השתנה היא נחרדה. "הייתי בטוחה שהדברים השתפרו מאז ואני המומה לגלות שזה עדיין עובד ככה. זה לא אנושי ולא הגון להעמיד אישה במצב כזה מול קושי כזה". בעקבות הניסיון האישי שלה, פעלה נורית והקימה קבוצת ווטסאפ של נשים אילתיות לאחר לידות שקטות. היא ארגנה להן דרך עוצמה סדנת כתיבה, סדנת תרפיה בהתנדבות אצל בטי גזית, פעלה לשפר ולחדש את בית העלמין לתינוקות ואפילו למדה קורס NLP כדי שתהיה לה היכולת לסייע לנשים שפנו אליה בבקשת עזרה מתוך ניסיונה. תוך כדי עשייה היא גם השתתפה בסרט בו חשפה את כל מה שעבר עליה במהלך המקרה הקשה על מנת לסייע בהעלאת המודעות לנושא הלידות השקטות. היום היא מבטיחה לשים לפניה שוב את הנושא בסדר עדיפויות עליון ולפעול מול בית החולים כדי לשנות את המצב. "זו חובה של כולנו למען כל הנשים באילת שלא יצטרכו לחוות את הקושי הזה", היא אומרת.

להבין שלך יש ולה אין

   מירית, חוותה את המצב הלא נעים הזה מהצד השני. היא הייתה לאחר לידה ראשונה, מאושרת או כמו שהיא מגדירה את זה "על גג העולם". עטופה באהבה רבה, במבקרים וזרי פרחים שלא הפסיקו להגיע ובהמון התרגשות ושמחה. אלא שאז הכניסו אליה לחדר בחורה. "היא הייתה שקטה. מיד סגרו סביבה את הוילון. תביני הייתי על ענן ובהתחלה לא ממש התייחסתי למה ומי. אבל אחרי שעה שעתיים כששמתי לב שאף אחד לא מגיע אליה והכל שקט אצלה, שאלתי את האחות מה יש לה והיא אמרה לי שהיא אחרי לידה שקטה. האמת, לא שמעתי את המונח הזה אף פעם. האחות הסבירה לי ולי הלב נפל. מאושר עילאי פתאום לא היה לי נעים לשמוח. ביקשתי שלא יכניסו לי את הילדה לחדר, הייתי יוצאת אליה. נפגשתי עם האורחים שלי מחוץ לחדר. הלב שלי נשבר. ממש לא היה לי נעים ממנה, לחגוג לה ככה מעבר לוילון כשהיא שם בשברון לב. מצד שני, לא הבנתי איך זה יכול לקרות, איך הכניסו אותה לחדר של יולדת? למה לא אפשרו לי להמשיך לשמוח כמו שאישה צריכה אחרי לידה ראשונה? שאלתי את האחות למה היא כאן? למה היא לא בחדר נפרד? האחות אמרה לי שאין מקום וזה לא בית חולים פרטי. האמת, הייתי המומה מהתשובה הלא מכילה. אין ספק בכלל שזו סיטואציה אומללה עבור שני הצדדים שחייבת להיפסק ומיד".
   
   מדוברות בית החולים יוספטל נמסר בהקשר לטענות המועלות בכתבה: אנו מקפידים מאוד על ההפרדה בין נשים יולדות לנשים שחוו אובדן הריון. הנשים שוהות בחדרים נפרדים. הנהלת בית החולים וצוות המחלקה רגישים מאוד לצרכים של אישה לאחר אובדן הריון. המטופלת מוקפת ומקבלת ליווי מקצועי פיזי ורגשי עד לרגע השחרור.אחיות המחלקה מקבלות הכשרה ומתמקצעות בנושא של אובדן הריון, מיילדת עם קורס CBT ממוקד לנושא אובדן הריון מסתובבת במחלקה ונותנת מענה במקרה הצורך כמו גם השירות הסוציאלי של בית החולים". ■

אפשר גם אחרת - המהפכה של בית החולים שיבא בטיפול בלידות שקטות

בבית החולים שיבא לקחו צעד אחד קדימה את הנושא הכאוב של הלידות השקטות ומתוך הבנה של המצב הקשה שעובר על הנשים שלאחר הלידות הלו, הקצו בבית החולים חדר לידה מיוחד, צדדי, לשם מועברים הזוגות כדי למנוע מהם את החשיפה לשמחה סביב היולדות. לצד הדלת נתלה פרפר, סמל ללידה שקטה, על מנת שהצוות יידע שלא להיכנס לחדר ולאחל מזל טוב. הצוות בשיבא עבר סדנאות מיוחדות כדי ללמוד איך לטפל בנשים ובהורים לאחר המקרה. הטיפול הצמוד לא מסתיים שם אלא שנשמר קשר עם היולדת גם בהמשך לאחר שעזבה את בית החולים. 

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת