סיפורים מהחיים

קוראים יקרים

השבוע אני מבקש לשתף אתכם באהבת השם, בטוב לב אנושי, רוחניות וניסים. כל אלה ביום רגיל שהפך ליום של חג. הסיפור הוא כזה, חבר מאוד טוב שלי הגיע ארצה עם אורחת חשובה ביותר מרומניה, שם היא עוזרת רבות לישראלים. לכן הוא ביקש שאני אצטרף אליהם. גם כי אני דובר רומנית וגם כי הגברת ביקשה מאוד שאני אברך אותה ליד הכותל. כולנו יודעים שהכנסת אורחים היא דבר חשוב, ואם מדובר באוהבת ישראל עד חצי המלכות.
את הטיול ביום הראשון התחלנו בנסיעה לכיוון ירושלים בירתנו הקדושה, ואם אני כבר בדרכי לירושלים אז איך אפשר בלי להשוויץ באבו גוש - מקום יפהפה, מסעדות נפלאות ואנשים הכי נהדרים שאני מכיר. נהדר היה לראות איך האורחת החשובה שלנו נהנתה כל כך מהחומוס, וכששאלתי אותה אם זו לה הפעם הראשונה בטעימת חומוס היא צחקה ואמרה: "זה נכון שאני אוהבת מאוד ישראלים, אבל בארצי אני פועלת למען השלום במזרח התיכון לכן גם יש לי חברים ערבים. גם בביקורי אצלם קיבלו אותי יפה וכמובן שחומוס היה חלק מהיום יום כמו בכל ארץ ערבית שהייתי בה, כך שחומוס כבר טעמתי". נו, אז היא לא רק יפה, אלא גם מבינה באוכל... הקינוח שלנו היה כנפה נהדר ומשם בשעה 13:00 בצהרים המשכנו לירושלים. שם יש לי חבר שהוא קצין בכיר במשטרה, ביקשתי אם אפשר שנחנה את המכונית בחניה המשטרתית כי לחברי יש תיק שהוא תמיד נושא איתו ובתיק יש מסמכים חשובים וכמה עשרות אלפי דולרים ויורו וכמובן ישנו הלפטופ. בתחנת המשטרה הרגשתי בטוח להשאיר תיק כזה, וכמובן את הלפטופ. וכך באמת היה. סיירנו לנו בעיר העתיקה, הראנו לה את כל המקומות הקדושים ובסוף גם אני דיברתי איתה וביקשתי מהשם שתמיד תהיה אוהבת שלום. ברומניה היא בת של אישיות מאוד חשובה, ברכתי אותה שאלוקים יאיר לה, וכמובן לחבר שלי הטוב, את שבילי החיים להצלחה ובריאות ושתמיד יהיו מוגנים הם וכל בני ישראל. וככה עבר לו היום. בערב ירדנו למושב 'בניה' ליד יבנה שם יש אישה מקסימה ששמעה בעצתי ופתחה בית קפה - מסעדה בביתה. כשהגענו אמרתי לחברי אל תשאיר את התיק עם כל הכסף והמסמכים ברכב, אבל כשהוא פתח את תא המטען חשכו עיננו. התיק עם 'האוצר' לא היה שם. חברי היה לבן כסיד ואז לאחר שהמוח של כולנו רץ, רץ, רץ, הבנו שהתיק נשכח באבו גוש בממתקייה של הכנפה. חברי יצא לדרך חזרה בדהרה. אני התיישבתי, התחברתי לאנרגיות שלי ולפתע הופיעה לפני ישות ואמרה לי למה אתה מחכה, תתקשר למשה, חברך ממושב 'נטף'. מיד אורו עיני. התקשרתי לחברי הטוב, עו"ד משה שיפמן שגר במושב 'נטף' היפהפה, הממוקם צמוד לאבו גוש, עם משפחתו, אבל הוא לא ענה לי בבית, אז הישות אמרה לי תמשיך, תנסה את מרים (אשתו), אבל את הפלאפון שלה אני לא מכיר, אמרתי ננסה לאתרו ב-144 ואכן קיבלתי את המספר. והנה הנס הראשון בסיפור שלי- באותו יום מרים שיפמן בדיוק היתה ליד המסעדה. הנס השני הוא שהתיק נמצא והאנשים הישרים והנפלאים הללו מהמסעדה, שמרו עליו כל היום ביושר ובאמונה. במיוחד בימים כאלה הרגשתי צמרמורת כששמעתי על התנהגות והאזרחות הטובה שלהם. גברת מרים שיפמן, כתמיד, אישה אצילה, אדיבה ותמיד אישה למופת ורעיה מושלמת, סירבה לקבל שי צנוע מחברי, וכשאני הודיתי לה בענווה על שעשתה ועזרה לנו, היא ביקשה אותי- תברך בבקשה את משה בעלי, תפגוש אותו ותבקש מהשם שהוא תמיד יהיה בריא, מצליח ונהדר כמו שהוא. תודה לאל איזה יופי של אהבת אישה לבעלה, וכשחברי הציע סכום כסף כמתנה לעובד ששמר על התיק גם הוא אמר שהוא כמוסלמי, גאה היה להיות אזרח ישר והגון ואמר לנו - "לא תודה, לא עשיתי זאת בשביל הכסף. ככה צריך פשוט כל אדם בר דעת להתנהג". זה נכון שבאותו יום בירכתי את חברי ואפילו הענקתי לו קמע שישמור עליו ואני שמח לראות שגם ברכותיי מתממשות וגם הקמע הגן ועזר, אבל האזרחות למופת של מר בהה מהחומוסיה היא ללא ספק הנס האמיתי. ומהלב אני שולח אלפי תודות לכם ומי ייתן ואלוקים תמיד יברך אתכם בשפע, בריאות, כלכלה, אמן.
עם התיק ביד שב חברי למסעדה במושב בנייה 'ניחוח כפרי' כשעל שפתיו חיוך של ילד רעב מאוד. כשהכל הסתיים יכולנו לומר שהיה לנו יום של חג, והשיר 'אנשים טובים באמצע הדרך' הפעם הוא עליכם תושבי אבו גוש. תענוג לדעת שיש לכם אוכל נפלא ולב נקי והרבה אמונה באל. הייתי מאוד רוצה להאמין שגם כאן אצלנו בעיר היפה שלנו אילת יהיו הרבה אנשים שיהיו מספיק חזקים להיות ישרים והגונים ולהחזיר לבעליו תיק שיש בו עשרות אלפי דולרים ויורו, ותאמינו לי שכדאי, כי מהשמים רואים הכל ויודעים הכל ולאמת ליושר ולצדק תמיד יש אור טוב, שיום אחד יגיע ויאיר לכם את החשכה. החבר הטוב שלי הוא איש ישר, שעוזר להרבה אנשים. בסתר מלאכי השם דאגו שהתיק שהלך לאיבוד נפל לידיים נאמנות, שאשתו של משה תהיה בדיוק ליד המסעדה, שאני אמרתי לו כשיצאנו לארוחת הערב לקחת את התיק מהמכונית כי אם זה היה מאוחר יותר לא בטוח שזה היה מסתיים ככה. נס וניסים בשמיים יש מספיק שמחכים לכם בני האדם, אבל כל מה שצריך שיקרה נס זה באמת להיות בן אדם. אהבו וכבדו איש את רעהו, האמינו באלוקים מהלב, הנשמה והרוח, כבדו את הוריכם, העריכו את הטבע שאנו חיים בתוכו וגן עדן יהיה לכם כאן.

שלכם
לורד אריסטו דה סילבר