מיסטיקה-סיפורים מהחיים

מאת: מערכת יום יום באילת ● 23/11/2010 20:48 ● ערב ערב 2473
לורד אריסטו דה סילבר, מדיום המילניום
מיסטיקה-סיפורים מהחיים

ללורד אריסטו שלום רב


שמי מיכל, אני בת 21. אני יושבת בוכה, כואבת, מדוכאת וכותבת לך כי רק אתה, כך אני מאמינה ויודעת, תוכל לעזור לי. מה שאני עוברת לאחרונה, תאמין לי, אפשר לעשות מזה סרט, וסרט הודי יהיה פראייר ליד הסרט שלי. כשהייתי בצבא הכרתי את אהוד החמוד והאהבה פרחה. עברנו לחיות ביחד אצל הוריי כי אודי הוא מ'קצרין' שברמת הגולן. היינו שנינו סטודנטים, עבדנו אצל אבא שלי, שהוא אדם מאוד אמיד ואיש עסקים. העתיד נראה ורוד, במיוחד כשלפני חצי שנה אודי הציע לי נישואין. אבא שלי שמח מאוד, אבל אמר לנו- "ילדים אין מה למהר. תסיימו את הלימודים ואז תינשאו. גם ככה אתם גרים ביחד ואני עוזר לכם בהכל". אמא שלי לעומת זאת אמרה לו שאם אנחנו כבר רוצים להתחתן אין למה לחכות. לא ידענו את האמת, למה הוא לא רצה שנמהר להתחתן, אבל היום כבר הכל נהרס. יום בהיר אחד אבא הודיע לנו שהוא עוזב את הבית. עובר לגור באשדוד. הוא סיפר שהוא מאוהב ויש לו תינוק בדרך. לורד אריסטו, לא תאמין, זו היתה החברה הכי טובה שלי- אחות של אודי, שבאה לגור אצלנו בבית. אמא שלי טיפלה בה כמו בבת. בחורה שהייתה שמנה ואני עבדתי איתה כדי לרזות. אני יפייפתי אותה, והיא ניהלה רומן עם אבא שלי הנחשית. אבא שלי וחנה עזבו אותנו. אמא שלי התמוטטה ואני ואודי נפרדנו כי הוא סירב לנתק את הקשר עם אחותו, שבגלל תאוות כסף הרסה שתי משפחות. אמא שלי ניסתה להתאבד, אני הצלתי אותה ממש בשנייה האחרונה. בהווה, אבא שלי לא סופר אותנו, ואני איבדתי למעשה הכל- משפחה, אבא, בן זוג ואת העבודה שלי. היום אודי עבר לגור עם אבא שלי ועם אחותו באשדוד, והוא ממשיך בשיא חוצפתו לעבוד עם אבי. אני לא חושבת שיש לי מה להוסיף על מנת לספר לך ולקוראים שיקראו את סיפורי עד כמה רע לי. האדמה פערה את פיה מתחת לרגליי ונפלתי לתהום חשוכה. אני פונה אליך שתעזור לי, תייעץ לי ותספר לי מה יהיה. נשארתי לבד עם אמא. אני בת יחידה, אחרי הלידה שלי אמי מאוד חלתה והיא לא יכולה ללכת יותר. אני הייתי בבת עינו של אבי ועכשיו איבדתי אותו ואת בעלי לעתיד שחשבתי שהוא הגבר המושלם עבורי. אתה מבין, הכל היה מושלם ופתאום נהרס. אגרוף בפרצוף בלי כל הכנה. אני מפחדת נורא על אמא שלי, אבא היה החיים שלה. היא איתו מאז גיל 15, היא לא מכירה אף אחד אחר. בבקשה לורד אריסטו תעזור לנו. אנחנו לא ברצפה, אנחנו הרבה יותר למטה. אבא שלי וגיסתי לעתיד חפרו לנו קבר בעודנו בחיים. האם אהבה כזו יכולה להיות מבורכת? הם רוצים להתחתן בקרוב, אמא שלי נתנה לו גט, רק על מנת שייתן לנו שקט, כי הוא לא הפסיק לאיים עליה שהוא יכניס אותה לבעיה כלכלית. בבקשה תיפגש איתי מהר לפני שיקרה אסון.
בתודה מיכל


מיכל יקרה ברכות ושלום


אני בטוח שכל קוראי מדורי יזדעזעו מהטרגדיה שאת עוברת. 30 שנה לא נפגשתי בכזה סיפור. פתחתי לך בספר הקדוש, וגם הרוח של סבתא שלך בתיה, אמא של אביך, הופיעה. היא סיפרה עד כמה היא אהבה אותך ואת אמא שלך, שהיית לה כלה נהדרת וסעדת אותה שנים לפני מותה. היא זו שאמרה לי לומר לך - שאת המילה 'אבא' אל תגידי יותר. ושמבחינתה הוא מת. כבר שמעתי על גברים בגיל העמידה שבוגדים, גברים אגואיסיטים, אנוכיים, ששכחו מה זה כבוד לעצמם, לבית, למשפחה ולהורים שלהם. אבא שלך הוא הרבה מעבר לזה. הוא אדם רע. לבגוד באמא שלך ובך עם הגיסה לעתיד? מה הוא חשב לעצמו, הרי הוא ידע שהוא יהרוס לך כל סיכוי לחתונה והכי גרוע שלפי הספר וגם לפי מה שסבתא בתיה ז"ל אומרת, אודי ידע על הרומן חודשים לפני שאבא שלך קם ועזב את הבית. אבא שלך 'ריפד' לעצמו את האגו בזמן שהוא הרס לך ולאמא שלך את החיים. אבל מיכל, יש אלוקים בשמים. אבא שלך בן 57 וחנה בת 26 וגם בקלפים אני רואה שבסיפור הזה רק הכסף מדבר. מתברר שגם אודי אוהב כסף יותר מאשר אותך, כך שעם כל הכאב, רק הרווחת שכל זה קרה לפני החתונה. אני יודע שעכשיו הכל שחור, קשה, עצוב, אבל את עוד תזכי לראות את אבא שלך זוכה לעונש האלוקי שלו, כי רואים בברור שאכן יולד לו הבן הזכר שהוא כל כך רצה, אבל הבן הזה יהיה העונש שלו משמים. את אבא שלך אני מבקש שתביאי אלי. חנה עשתה לכן כישופים בבית ואת בעצמך אמרת שכמה פעמים מצאתם כמה דברים מוזרים מוחבאים. אמא שלך חשבה שזו העוזרת שהיא פיטרה, אבל למעשה זו היתה חנה, ואת צודקת, היא נחש גדול שיום אחד יכיש את אבא שלך ותגמור איתו ואותו. ותאמיני לי, תוך שנה וחצי את במערכת אחרת עם בחור נהדר. השם שלו יהיה עם האותיות א' או מ', גבוה, שער כהה ועיניים ירוקות. אני רואה גבר בצבא קבע או שוטר והאושר והחיוך יחזרו אלייך. לגבי אמא שלך, אני כבר אפגש איתה ואדאג שיהיה לה הכי טוב שאפשר. תמיד לזכור מיכל, יש אלוקים בשמים, הוא תמיד עימנו גם בימים הכי גרועים. את אבא שלך עדיף לך לשכוח כי עם אבא כזה מי בכלל צריך הורים?
קוראים יקרים המכתב המרגש הזה של מיכל מלמד אותנו שגם בשעות הכי יפות שלנו בחיים, בלי שום התרעה מראש, אפשר לקבל 'בומבה' של סטירה. לרוב זה בגלל כישופים או עין רעה, ולכן תמיד אנחנו צריכים להאמין בקדוש ברוך הוא ורק בו, כי הוא תמיד יהיה לצידנו ויעזור לנו באהבתו הנדיבה כלפינו. הדליקו נרות בימי שני וחמישי וכמובן נרות שבת, בחרו תמיד בדרך ארץ והיו אנשים טובים וצנועים. ואל תשכחו להושיט תמיד יד ולב לעזרת הזולת.

שלכם הלורד אריסטו.

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש