סופר מאמי

מאת: או-מד מדיקל ● 7/12/2010 18:35 ● ערב ערב 2475
אפרת בר-דגן
סופר מאמי

פחדים של ילדים


"אמא, אני מפחד להישאר לבד בחדר",
"אני פוחד מהחושך",
"יש מפלצת בחדר שלי",
משפטים אלו נאמרים על ידי ילדינו בשלבי התפתחות ובגילאים שונים.
חושך, מפלצות, רעשים ופרידות הם רק חלק מהדוגמאות לפחדים של ילדים.
פחדים הם חלק בלתי נפרד מחוויית הילדות. לכל גיל הפחדים המאפיינים אותו.
קיימים סוגים שונים של פחדים. חושך ופרידה הם דוגמא לפחדים כללים ולעומתם קיימים פחדים בעלי אופי מוחשי כגון: פחד מכלבים, רעשים וכ"ד.
שני סוגי הפחדים נורמטיביים לילדים והם חלק בלתי נפרד מהשלביים ההתפתחותיים שעובר כל ילד.

מהו פחד?


פחד הוא אחד הרגשות הלא נעימים הקיימים אצל כל אחד מאיתנו.
הפחד נחוץ לנו לצורך הישרדות. הוא אחד המנגנונים שנועד להציל אותנו בשעת סכנה.
נטע, אמא לילד בן חמש, מספרת כי בנה מפחד מהחושך. בלילה הוא מפחד ללכת לישון מחשש מהמפלצת. "אני מסבירה לו שמפלצות יש רק באגדות ובסיפורים, מדליקה את האור בחדר ויחד איתו מחפשת את המפלצת אך זה לא עוזר לו להירגע. מה עלי לעשות כדי לעזור לו להתגבר על הפחד?"

נטע יקרה,
פחדים של הילדים מתגלים במקביל להתפתחות הדמיון, החשיבה והשפה שמחזקים את הפחדים המתגברים בעיקר לקראת הלילה, עם הניתוק מהמסגרות והסביבה המגוננת בהם הילד נמצא במהלך היום.
כדי לעזור לילדים להתמודד עם הפחדים צריך קודם כל לא לזלזל בפחד או להתעלם ממנו. יש להראות לילד שזה בסדר לפחד ולא להחליט בשבילו שאין ממה לפחד. פחדים של ילדים לא בהכרח מחוברים לסיבה מוחשית לעין. הפחדים הם גם מדברים לא מוחשיים ולא תמיד ניתן לחבר את הפחד להגיון או למציאות. עבור בנך החושך והמפלצת הם פחד רציני ביותר.

כיצד מתמודדים?
הדבר החשוב ביותר הוא להרגיע את הילד. חשוב לשקף לו את הרגשתו ולומר לו: "אני רואה שאתה מפחד, אני פה יחד איתך". כאשר אנו נותנים לו לגיטימציה לפחדיו הוא לא חש בושה וחוסר אונים בשל פחדיו. כאשר אנו מתייחסים בכבוד לפחדיו ומאפשרים לו לספר ולתאר את אשר הוא חש אנו מעבירים לו את המסר: אתה תמיד יכול לשוחח עימנו על פחדייך. בתגובה מעיין זו אנו מעניקים לו מענה רגשי, מענה המאפשר לילד "אוורר רגשות" - לשוחח על הרגשות והפחדים.
חשוב לזכור כי מתן ביטוי רגשי עוזר להתגבר על הפחד. אחת הדרכים להתגבר ולהשתחרר מהפחד - זה לדבר עליו.
כאשר ילד מבטא פחד כלשהו, עבורו זה ממשי, מאיים ומפחיד ביותר, לכן יש לתת לגיטימציה לתחושות שהילד מבטא ולהעביר מסר של אמפטיה לילד:
"אני מבין/ה שאת/ה מפחד לישון בחושך/מהמפלצת... זה בסדר לפחד".
תגובה מעין זו נותנת לילד לגיטימציה לרגשותיו.
כדאי לנסות להתחבר לעולם הפנימי של הילד ועם מה שמייצר את הפחד - הדמיון.
כיצד?
אפשר לגרש יחד את המפלצת שהצליחה להסתתר בחדר, ניתן לאפשר לילד לישון עם פנס שיוכל להדליק אותו בכל רגע שנראה לו, ואפשר לנסות להתיידד עם המפלצת ולחשוב יחד איתו: "אולי המפלצת בודדה ואתה תוכל לעזור לה"?

דרך נוספת להתמודדות עם הפחדים היא דרך סיפורים המנסים לתת מענה לפחדים של ילדים עצמם - פחדים מהחושך, מחיות ומפלצות ומהבלתי נודע.
דרך הספרים הילדים יכולים להתמודד עם הפחדים של היותם קטנים מול איומים גדולים מהם מול פחד מחושך, פחד מנטישה, פחד מבעלי חיים ומפלצות למיניהם שחיות בדרך כלל רק בדמיון. דוגמאות לספרים:
טרופותי, טרמפ על מטאטא, איתמר צייד החלומות, פחדרון בארון ועוד.
דרך זו מאפשרת לילדים הצעירים להביע את רגשותיהם תוך התייחסות לדמויות שבסיפור.

לסיכום:


ילדים צעירים מבטאים פחדים, כגון פחד מחושך, פחד מחלומות רעים, ממפלצות, שדים, חיות רעות וכו'. זהו גיל בו עדיין דמיון ומציאות מעורבבים אצלם. חשוב לגלות אמפטיה לרגשותיו ופחדיו של הילד. לתגובותינו ההורים משמעות וחשיבות רבה בהתמודדות הילד עם פחדיו. לעג או זלזול בפחד עלולים לקבע יותר את תחושת הפחד, במקום לאפשר לו להתגבר בכוחות עצמו על התחושה המאיימת של הפחד. תחושת הפחד של הילד הינה הזדמנות לשיחה עמו.
מטרת השיחה - המרת רגש הפחד, ברגשות כמו אהדה, חמלה, הזדהות.
המרה זו מאפשרת לילדכם החזרת תחושת השליטה.
שיחה משותפת מאפשרת הגברת התחושה אצל הילד שיש מי שמקשיב ותומך כשהוא זקוק לכך, ויחד עם זאת סומכים עליו שהוא מסוגל להתמודד בכוחות עצמו עם המצב.
בהצלחה, אפרת.

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש