חוק משפט

המרשם פלילי

ביום 25.3.08 התקבל בכנסת תיקון מס' 8 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים אשר מתייחס לשני נושאים עיקריים: מחיקת תיקים סגורים מהמרשם הפלילי והשני - החמרת הענישה לכל מי שנחשף למידע שמרשם הפלילי ובמיוחד כך לגבי מעסיקים.
התדפיס המכונה "מרשם פלילי" כולל בתוכו מידע אודות הרשעות והחלטות אחרות של בית המשפט, תיקים תלויים ועומדים ותיקי חקירה שנסגרו על ידי המשטרה.
פרקטיקה נהוגה של מעסיקים רבים הינה כי עובדים המעוניינים להתקבל למקום עבודה נדרשים להציג בפניהם את דפי המרשם הפלילי.
מעבר לאי החוקיות שבדרישת המעסיקים, הרי שגם לגופו של עניין קיימת בעייתיות של ממש בהסתמכות המעסיקים על המרשם הפלילי של המשטרה, באשר לאותם תיקים סגורים של המועמד לעבודה כקריטריון נוסף ומשמעותי לבחינת הנורמטיביות שבאישיותו והתנהגותו.
נקודה זו חשובה ביותר להבנה. בעוד שחלק אחד מהמרשם הפלילי מתייחס לאותם תיקים שעברו את בחינת בית המשפט והסתיימו בהחלטות שונות פרט לזיכוי, החלק האחר הינו רישום משטרתי פנימי, המנוהל לצורכי המשטרה בהתאם לחוק המרשם הפלילי. כך לדוגמא, עניינים פעוטים כגון מריבות קולניות בין שכנים בהן אחד מהצדדים מחליט להגיש תלונה במשטרה על האחר, או הגשת תלונה במשטרה הנובעת מייצר נקמנות של אדם כלפי רעהו. גם אלו לא מגיעות כדי העמדה לדין כלל, תוצאתם עלולה להיות רישום משטרתי פנימי אודות החשוד.
קצין משטרה יכול לסגור תיקים אלה בעילה של "חוסר ראיות" או "חוסר עניין לציבור". אך בכך כאמור, לאזרח נרשם גם רישום משטרתי פנימי ומידע זה נבחן על ידי המעסיקים על פי דרישתם, כאמור, כתנאי וכשיקול לקבלת מועמד לעבודה. גם אם לאותו אזרח היו כמה תיקים סגורים שייתכן שאם היו עוברים את המסננת השיפוטית היה אותו אדם יוצא זכאי בדין הרי שתיקים אלו השחירו את פניו אל מול המעסיק.
התיקון בחוק קובע ככלל כי תיקי חקירה אשר נסגרו על ידי המשטרה בנוגע לעבירה שאינה פשע, ימחקו מהמרשם בתום שבע שנים מיום האירוע.
לגבי תיקי חקירה שנסגרו באשר לעבירת פשע, רשאי ראש אגף חקירות במשטרה או קצין בדרגת סגן ניצב אשר הוא הסמיך לכך, להורות על מחיקת תיקים מסוג זה, כאשר הקריטריונים שעליו להביא בחשבון הם בין היתר, משך הזמן שחלף מיום האירוע נשוא החקירה, גילו של האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע, נסיבות אישיות, קיומם של רישומים אחרים, מהות העבירה וחומרתה.
התיקון לחוק החמיר עד מאוד את חומרת הענישה ביחס לגורמים אשר נחשפים לנתוני המרשם הפלילי, מתוך מטרה להביא נתונים אלו בחשבון לשם קבלת החלטה לגבי אותו אדם שהמרשם נוגע לו או לשם נתון לקבלה לעבודה.
התיקון לחוק התייחס באופן נקודתי למקרה של חשיפת פרטי המרשם הפלילי לעיני המעסיק באמצעות מועמד לעבודה וקבע החמרה יתרה בענישה במצב זה. החוק קובע כי מעסיק אשר השיג או דרש את נתוני המרשם הפלילי של מועמד לעבודה, הגם שמידע זה ניתן לו בהסכמת המועמד לעבודה, יהא צפוי לעונש של מאסר שנתיים.
בכל מצב אחר בו נחשף אדם לפרטי המרשם הפלילי של אדם אחר, כאשר הוא אינו נמנה על אותם גורמים אשר רשאים לקבל מידע זה על פי חוק זה, הוא יהא צפוי לעונש של מאסר שנה.