"כשהגעתי לאילת הכרתי הרבה פרצופים, מוזרים יותר ופחות. הבולט ביניהם היה דור. עם כובע גרב, זקן מלא ועיניים כחולות כמו קריסטלים. הכרנו בערב במה פתוחה בבר שהוא הקים ה'ברלין לאונג', ומשם התחילה אחווה, שהתפתחה לחברות אמת והפכנו בלתי ניתנים להפרדה", במילים אלו מתאר אדם קונרי בן ה – 28, את ההיכרות הראשונית שלו עם דור אביטן ז"ל, שנרצח בדיוק לפני שלושה חודשים במסיבת הטבע נובה.
הם היו בלתי נפרדים על הבמה והציגו דואו מרשים. שניהם שרים ומשלימים זה את זה, לעיתים דור עם הגיטרה, לרוב היה זה אדם שפורט, אין פלא שהיום הוא כל כך חסר לו על הבמה ובכלל. "זה מרגיש בהתחלה כמו להיות עירום", אומר אדם, "אני רגיל לשמוע את הצרידות המיוחדת שלו באוזן כשאנחנו על הבמה, המבטים שהיינו מחליפים, ההרמוניה שהיינו תופסים, הכל פתאום חסר. עכשיו יש לו, לדור, מקום טוב לצפות בי בכל פעם שאני מופיע. אדאג לזה שבכל הופעה אציב מולי בקהל כסא ריק, עליו דור יישב ויתבונן בי מהמיקום הכי נוח בקהל".
שיר שנולד לו פתאום
בתחילת השבוע העלה אדם, ליוטיוב בשלב הזה, את השיר 'מרגיש את זה'. שיר שדור כתב בהנחייה שלו. "זה קרה לפני שלוש שנים בדיוק. הימים היו ימי הקורונה, אם אני לא טועה הסגר השני. דור ישב אצלי בדירה ואמר לי "בחייאת אדם בוא נכתוב שיר ביחד. זה היה קצת אחרי שהוצאתי בסגר הראשון את הסינגל הראשון שלי. שאלתי אותו- על מה חשבת? והוא ענה לי- התמכרות. עכשיו שלא יובן לא נכון, זה לא בא מחוויה שלנו. לא שלי ולא שלו. זה בא ממקום שהיינו רואים לא פעם הומלסים, שתיינים, מכורים ותהינו בינינו לבין עצמנו על מה זה ישב להם? מה קרה איי שם בילדות שלהם שגרם לזה לצמוח אצלם עם השנים. זה משהו שמעסיק אותך כשאתה חושב על זה, כמובן עם מסר שלילי שאסור לזה לקרות. אז ישבנו לכתוב. הלכנו הלוך וחזור עם המילים עד שנולד השיר 'מרגיש את זה'. אני זוכר שבדרך שאלתי אותו שאלות מנחות, כי לפעמים היה לו קשה לחבר את המילים ביחד. הלחן לשיר הזה הגיע קצת קודם כשאילתרתי על הגיטרה והפזמון נכנס לכל החברים לראש ומשם הכל היסטוריה". באותו יום כשהשיר נולד הם אפילו הקליטו אותו יחד. "ישבנו, שתינו בירה ואמרנו טוב בוא נקליט", נזכר אדם. "הקלטנו את עצמנו ברשמקול של הנייד ואמרנו שאנחנו חייבים להקליט את זה כמו שצריך אבל הנסיבות דחו את זה שוב ושוב. תמיד היתה סיבה למה לדחות".
אני שואלת את אדם אם השיר עדיין שמור אצלו והוא אומר לי בעצב שזה אחד הדברים היחידים שהוא דאג להעביר כשהחליף את מכשיר הנייד שלו. ומי יודע אם השיר הזה בכלל היה זוכה להפוך לשיר מוקלט אלמלא הסיטואציה הלא הגיונית שכפה הגורל.
את השיר של דור 'מרגיש את זה' הקליט אדם עם שרון לייבוביץ, הסולן של להקת 'ריקוס' האילתית שהפכה זה מכבר לשם דבר בעיר. "הוא היה זה שעודד אותנו להופיע יחד", מספר אדם. "הוא שר את הבית השלישי בשיר, הבית של דור ובאולפן ההקלטה הוא כמעט בכה תוך כדי". אדם מזכיר לי שאת השיר עם ההקלטה המקורית בה דור שר, הוא לוקח איתו צמוד צמוד בנייד. היום אני מגשש אחרי התוכנה שתאפשר להקליט את השיר עם הקול של דור", הוא אומר ומבטיח שגם זה עוד יקרה. "זו חד משמעית סגירת מעגל. סוף סוף הגשמתי את החלום של דור", הוא אומר.
ההורים של דור ידעו על ההקלטה המתוכננת?
"ויקי, אמא של דור, ידעה על זה קצת לפני ההקלטה. היא ואבי, אבא של דור, התרגשו מאוד. כשסיימנו להקליט, ביקשתי מרון בננו, הבעלים של אולפן ההקלטות, שישלח לי את הקובץ והשמעתי לה את השיר בארוחת שישי לפני שהעלתי אותו ליוטיוב. צילמתי את התגובה הראשונה שלהם ואת ההתרגשות הגדולה. אני יכול רק לומר לך שבמשך כל הארוחה הסועדים זמזמו את השיר".
לא מבאס שלא הקלטתם את השיר יחד, קודם?
"אני בן אדם שלא מאמין בלהתחרט על מה שלא קרה, אלא מאמין בסימנים. אם לא עשינו את זה עד עכשיו, סימן שזה נועד לזמן ספציפי. אני מאוד מתגעגע לדור אבל שאלות כאלו לא יעזרו ולא ישנו את המצב. דור ואני אף פעם לא האמנו במה לא הספקנו לעשות אלא האמנו במה יקדם את הדברים. הוצאתי את השיר לאור עם הרב העזרה מסביב רק בגלל מטרה אחת- דור לא מת לשווא והוא יחיה לנצח בזכותנו. מה הוא בסך הכל רצה, לעזור לחבר שלו למכור תכשיטים ומאז קרה מה שקרה".
לאן אתה רוצה להגיע עם השיר?
"מבחינתי החלום שמישהו ישמע את השיר ברדיו ולא ירצה לרדת מהרכב עד שהשיר לא יגמר".
מה היית אומר היום לדור?
"אני מתגעגע אלייך ומקווה שאתה מסתכל מלמעלה ונהנה מכל רגע, מסתכל על כולנו בגאווה. כל המאמץ, החרדות, הדאגות, העליות והירידות- אך ורק בשבילך, כי למרות מה שחשבת- זה הכי מגיע לך בעולם".
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
