למעלה מ-1,300 מתחרים זינקו למים ביום שישי האחרון בתחרות הישראמפרכת שמצריכה מהמשתתפים במקצה המלא לשחות למרחק 3.8 ק"מ, לרכוב למרחק 180 ק"מ ולקנח בריצת מרתון למרחק 42 ק"מ. מזג האוויר החמים לא עשה למתחרים חיים קלים אלא שהעובדה שהרכיבה התבצעה בהרי אילת שם הטמפרטורות נמוכות יותר, לא היוותה בעיה. רק כשירדו המתחרים בריצה לכיוון אילת, הם נאלצו להתמודד עם החום. מנגד, העדר הרוחות הרגילות בתחרות האילתית המתקיימת בדרך כלל בחודש ינואר, איפשרה למתחרים תנאים נוחים יחסית שגם גרמו לרבים מהם לשבור שיאים אישיים כמו גם את שיאי המסלול. לצד הפקקים וסגירות הכבישים זו היתה חגיגת ספורט וצבע, למעשה הראשונה מאז הביטולים הרבים של אירועי הספורט בעקבות מלחמת השבעה באוקטובר. אילת היתה מלאה באנשי ברזל ומשפחותיהם שהחיו את כלכלת העיר ואותתו על כך שאילת מתחילה לאט ובזהירות לחזור לחיים.
לצד עשרות משתתפים אילתים חובבים שלקחו חלק במקצי התחרות השונים, יכולה העיר אילת להתהדר בשלושה פודיומים ראויים בסיום התחרות. אשת הברזל אנטונינה רזניקוב הוכיחה שבגיל 42 לא זרק שהיא אינה עוצרת, אלא היא אפילו שברה את שיא המסלול שלה במקצה המלא, אותו קבעה בשנת 2020. רזניקוב סיימה בפעם השישית את מסלול הישראמן צ'אלנג ראשונה, מוכיחה שנכון להיום אף אחת לא יכולה עליה. אצל הגברים במקצה המלא היה זה האילתי אמיל שקחלדיאן חיים בן ה– 31 שהדהים כשהיווה יריב תחרות צמוד ושקול לשועל התחריות הוותיק דן אלתרמן. שקחלדיאן שהוביל על אלתרמן לאורך מרבית התחרות אמנם סיים לבסוף שני בפער של כדקה וחצי לאחר אלתרמן אך הדהים בתחרות מצויינת שהיתה הראשונה שלו איי פעם במקצה המלא, מאותת שהוא כאן כדי להישאר. במקצה חצי הישראמן צ'אלנג סיים האילתי רועי זוארץ, חבר נבחרת ישראל בטריאתלון במקום השני לאחר יריב מגרמניה, לאחר שעם פתיחת התחרות הרגיש שמשהו לא עובד כרגיל. זוארץ שסימן לעצמו כמטרה לנצח כהרגלו את התחרות אמנם סיים שני, אך היה גאה ביכולת שלו להקשיב לגוף ולסיים את התחרות אף על פי ולמרות הקשיים הפיזיים והמנטלים איתם נאלץ להתמודד בדרך.
אנטונינה מזהב
לאף אחד לא היה ספק מי אמורה לגזור את הסרט בסיום תחרות הישראמן צ'אלנג. והיא אכן לא איכזבה. בגיל 42 אנטונטינה רזניקוב עשתה את זה בפעם השישית לאחר תצוגה של תחרות פנומנלית שעבדה עבורה בדיוק לפני הספר. עד כדי כך, שלאחר ששברה את שיא המסלול שלה משנת 2020 שעמד על 10:29:30 ש' וקבעה אותו הפעם על זמן של 10:21:54 ש', פצחה אנטונינה בדילוגים בשער הסיום כשהיא פותחת באושר את השמפניה כראוי למנצחת הגדולה של התחרות במקצה המלא. "תכננתי לא להתאמץ בתחרות יותר מדי ולשמור על דופק ועל הכוחות נכון", מספרת אנטונינה בסיום התחרות. "לא חשבתי אפילו ולא כיוונתי לשבור שיאים ואני מאושרת".
איך יש עוד כוח לקפץ אחרי 10 שעות של תחרות פיזית מאומצת?
"באימונים וגם בתחרויות עשיתי את המסלול הזה כבר הרבה פעמים ומבחינתי הוא מוכר וצפוי. לא היו אירועים חריגים מבחינתי הפעם והכל עבד מצויין. כשאת יודעת איפה יש לך ירידות ואיפה לשים לב לקשיים, זה עובד טוב", הסבירה אנטונינה שכהרגלה ביקשה להודות בגדול למאמנה אבי חיים. "אם לא הייתי עושה את כל מה שהוא מאמן אותי ואם לא הייתי עומדת בכל הדרישות וההנחיות שלו לאורך התחרות זה לא היה קורה".
אנטונינה שסיימה ראשונה בין הנשים בפער של 50 דקות מהשנייה אחריה, סיימה רביעית כללית אחרי שלושה גברים בלבד שעברו אותה. אנטונינה אמנם יכלה לסיים במקום השלישי כללי אלא שכשהיא הבחינה כי המתחרה שעבר אותה בכחצי דקה התעכב לפני הכניסה לשער הסיום החליף את חולצת התחרות שלו ולבש חולצה לזכרו של אחד מאנשי הברזל הישראלים שנרצחו בשביעי באוקטובר, היא עיכבה את עצמה מעט ואיפשרה לו לעבור אותה על קו הסיום. "הוא רץ אחרי לאורך כל הדרך, לקראת הסיום הוא הגיע אלי ולגמרי היה לי ברור שהגיע לו לעבור אותי בשער הסיום. זה היה הוגן ועשיתי את זה באהבה גדולה", אומרת אנטונינה.
נרשם כדי לנסות וכמעט ניצח
מי שהפתיע בתחרות השנה ובגדול היה האילתי אמיל שקחלדיאן בן ה – 31, מדריך קבוצת הילדים בטריאתלון של קבוצת טרילייף עבורו זו היתה התחרות הראשונה במקצה המלא של האירונמן. אמיל, שבסך הכל חשב לנסות הפעם את המקצה הארון ולא התכוון בכלל להירשם למקצה העלית שנושא איתו פרסים כספיים יפים למנצחים, שוכנע על ידי אבי חיים, מאמנה האישי של אנטונינה רזניקוב שהוא גם במקרה חותנו, להירשם למקצה העלית והפתיע ובגדול כשסיים את התחרות במקום השני בזמן של 9:44:03 ש' בהפרש של כדקה וחצי לפני המנצח דן אלתרמן. אמיל אמנם ידע שהוא מגיע לתחרות בכושר מצויין וגם שם לעצמו כמטרה לעשות את הטוב ביותר, אלא שמכאן ועד לעובדה שאיתגר לאורך כל הדרך את שועל התחרויות הוותיק דן אלתרמן הדרך היתה ארוכה. אמיל שיצא ראשון מהמים וגם סיים את האופניים ראשון איבד את ההובלה לאלתרמן רק לאחר 24 ק"מ בריצה. אלא שגם אז הוא לא הרים ידיים והמשיך להיצמד לאלתרמן, אלא שבמקרה הזה הניסיון של דן ניצח ואמיל סיים שני, בהפרש זעום של קצת מעל לדקה, כשהוא בעצמו מופתע מהמקום ומהיכולת אותה הציג בתחרות הראשונה שלו במקצה המלא.
"כעיקרון רציתי לעשות את המקצה המלאר בפעם הראשונה כדי לסמן וי ולהוכיח לעצמי שאני מסוגל", סיפר אמיל בחיוך לערב ערב, "וגם אני לא מבין עד היום מה קרה כאן. הכינו אותי לתחרות לא קלה. אמרו לי שאני חייב להקשיב לגוף ולהיצמד לתוכנית אוכל ושתייה במהלך התחרות וכך עשיתי". אמיל שעשה כבר כמה וכמה תחרויות איש ברזל בחצי המרחק התחיל להתכונן למקצה המלא רק לפני כארבעה חודשים. רק לפני כחודש החליט להירשם למקצה העלית בהמלצתו של חיים ומכאן הכל היסטוריה. "עשיתי לאורך כל הדרך את הכל לפי התוכניות ולא הצלחתי להבין איך זה שאני מוביל לאורך כל כך הרבה זמן בתחרות", מודה אמיל. "בתחרות כזו ועוד כשהיא הראשונה שלך אתה מחכה כל הזמן לקראות מתי הנפילה או ה'אסון' וזה לא קרה לשמחתי. גם כשדן אלתרמן עבר אותי לא שיניתי קצבים ולא נגררתי אחריו כי בראש היתלה ונשארה אצלי הכוונה הראשונית לסיים את התחרות. אני מאוד מופתע ומתקשה להבין את גודל ההישג", מודה אמיל.
מה היעד הבא?
"מירוץ הלילה של אילת", צוחק אמיל. "עוד אירוע, עוד תחרות, אני חי את הספורט כדרך חיים וכל תחרות עבורי היא בונוס וחוויה".
עד כמה זה מחייב עכשיו ומעיק?
"זה לא מעיק. אני מאוד תחרותי בעיקר מול עצמי. לא מעניין אותי הפודיום כמו לעשות תוצאה טובה ותחרות איכותית. כמובן שיחד עם זה כיף לנצח אבל זה לא מה שעובר בראש".
ואף על פי כן הקשיב לגוף
זה קצת מצחיק לחשוב שסיימת את תחרות חצי מרחק האירונמן במקום השני כללי ואתה מאוכזב, אבל זה מה שעבר על האילתי רועי זוארץ בן ה - 29, חבר נבחרת ישראל בטריאתלון, שהגיע חד משמעית על מנת לנצח את המקצה. זוארץ שהגיע בכושר מצויין הבין מהר מאוד מרגע תחילת התחרות שמשהו לא עובד אצלו בגוף כרגיל. "בספורט כמו בספורט הכל תלוי יום", הוא מסביר את מה שלמד לאורך שנים ארוכות של אימונים. "ועם כל הרצון שלי לנצח היה לי ברור שאני חייב להיכנס למוד של להקשיב לגוף ולא לדחוף יותר מידי כי במקרה כזה לא הייתי מסיים את התחרות ונאלץ לפרוש", מספר זוארץ, שמצד אחד התאכזב לא לעמוד ביעד שהציב לעצמו, אך מנגד, היה מרוצה שהצליח להקשיב לגוף וסיים אף על פי ולמרות הכל במקום השני כללי וראשון בין הישראלים בזמן של 4:44:38 ש'. במקום הראשון לפניו סיים מרסל בולבאט מגרמניה עם שיא מסלול של 4:22:11 ש'. "ברגע שסיימתי את השחייה ראשון ועליתי על האופניים שמתי לב שהדופק שלי גבוה מידי", מספר זוארץ שמרגע זה ואילת נכנס לכוננות הקשבה לגוף. "ככל הנראה התחלתי את התחרות מיובש ולא שתיתי מספיק בימים שלפני התחרות", הוא מסביר את הסיבה שאילצה אותו לא ללחוץ חזק מדי על הגז. "אז מיתנתי ולא נגררתי אחרי היריב שעבר אותי כבר בשלבים הראשונים של הרכיבה. בשלב הריצה כשהבנתי שיש פער גדול מספיק ביני לבין השלישי הרשיתי לעצמי להוריד עוד יותר כדי לסיים בטוב ולא להתפרק. נקודת האור מבחינתי בתחרות הזו שהתנהלתי טוב בסיטואציה הקיימת. היה קושי פיזי וגם מנטלי, המשפחה והחברים שעודדו בעיקר בשלב הריצה עשו לי טוב. בתחרות הזו התחרתי בעיקר מול רועי ומול היכולת המוגבלת שהיתה לי הפעם. למזלי, יש לפני עוד הרבה תחרויות כך שאני מרים את הראש, מסתכל קדימה ומכל תחרות כזו רק לומד. בספורט כמו בספורט יש ימים כאלו והחשוב שתדע איך להתמודד עם זה".
ימים אחדים לאחר התחרות באילת טס רועי עם אשתו לארצות הברית לתקופה של כחצי שנה לאחר שהחליט להעביר לזמן מה את בייס האימונים שלו למקום בו יוכל להשתתף ביותר תחרויות למרחק חצי איש ברזל. "המטרה לצבור עוד ניסיון ולהתחרות בחו"ל כשבארצות הברית יש כל כך הרבה תחרויות שאתה רק צריך לבחור. מקווה שהמסע יהיה מוצלח ושאצבור כמה שיותר ניסיון", אמר ל'ערב ערב'. ■
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
