מי ינקה את אזור התעשייה שחורת?

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 4/4/2024 18:33 ● ערב ערב 3166
בעוד שבעיריית אילת ובחברה הכלכלית מתגאים בתנופת הצמיחה של אזור התעשייה שחורת, שאמור להמשיך להתפתח ולצמוח, סיור שערך השבוע ’ערב ערב’ בליווי מורי חן, פעיל סביבתי, במקום שאמור להחליף את אזור התעשייה העירוני, העלה סימני שאלה גדולים ובראשם השאלה - מי ידאג לניקיון המקום שכבר היום נראה כמו מתחם ג'אנק אחד גדול? ● ערימות של פסולת בניין, גרוטאות והמון מכולות מלאות נטושות ואף אחד לא קונס ולא מפקח ● חכ''א: ''נעשים מאמצים אדירים להגיע אל מבצעי העבירות, תוך שימוש גם במערכת המצלמות באזור ובהתאם לכך ניתנו עשרות קנסות והתראות”
מי ינקה את אזור התעשייה שחורת?
הצלחת שיווק המתחם הובילה להגברה בתופעת השלכת פסולת ומפגעים במרחב הציבורי

   לעיריית אילת תוכניות גדולות וגרנדיוזיות לגבי אזור התעשייה שחורת שהולך ותופס תאוצה ומוכיח את התפיסה שגם באילת אפשר לשנות דפוסי מחשבה ולהוציא את אזור התעשיה אל מחוץ לעיר. זו בדיוק הסיבה שבעירייה ובחכ"א כבר יש תוכניות על המשך הגדלת שטח אזור התעשייה שחורת והוצאה מדורגת של כל אזור התעשייה הנוכחי מלב העיר אל שחורת לטובת הפיכת השטחים החשובים שיתפנו בלב העיר לשטחי מסחר קל, שטחי בילוי ואפילו מלונאות, מה שבעירייה אוהבים לכנות "שימושים מעורבים", שהיא הלהיט האורבני החדש, או יותר נכון המתחדש. 
   אלא שלצד התוכניות הזוהרות הללו, סיור שערכנו השבוע באזור התעשיה שחורת, עוד בטרם צמיחתו לממדי הענק המתוכננים, מעלה תהיות כיצד חושבים בעיריית אילת להצמיח את האזור, אם כבר כיום אין בו די פיקוח, פיתוח ואכיפה כמעט הס פן תזכיר.

 

הג'יפה מתחילה מבחוץ


   בסתם יום של חול הצפנו 3 ק"מ לאזור התעשיה שחורת- המקום שאמור על פי התוכניות העירוניות להחליף ביום מן הימים את אזור התעשייה שכולנו מכירים בלב ליבה של אילת, ולפנות שטחים יקרים למגורים מסחר ותיירות. אי אפשר לצאת לביקורת ניקיון סביבתי בלי לצרף למשימה את מורי חן, פעיל איכות סביבה, לוחם ניקיון, שידע, כך מסתבר, להצביע על כל מפגע ומפגע והעלה גם הוא את סימני השאלה המתבקשים.

   עוד בטרם הכניסה לאזור התעשיה עצמו הררי פסולת הבנייה לא משאירים מקום לספק- מישהו כאן מחפש קיצורי דרך והוזלה בסעיף פינוי הפסולת לאתר נימרה, שם כל קוב של פסולת עולה למפנה לא מעט כסף. "הרעיון הוא פשוט", אומר מורי חן, "אם אפשר אז בעצם למה לא?".
   את שאלת 'האם אפשר' צריך וראוי להפנות לבעלי השטח- רשות מקרקעי ישראל שהם האחראים בפועל על השטחים שסובבים את אזור התעשיה שחורת. ומאחר ומסביב לכל אזור התעשיה – בשטחים שלא שייכים לאזור התעשייה עצמו, אפשר למצוא פסולת שמושלכת ביד נדיבה, אי אפשר שלא לתהות על מה ולמה בעלי הבית לא אומרים כלום ובעיקר לא עושים כלום. בצדו הצפוני חיצוני של אזור התעשיה שחורת הבחנו בשילוט של רמ"י הממוקם על ערימות צמיגים שמישהו טרח להשאיר כאן בחיק הטבע -  "הכניסה לשטח אסורה. הנכנס עושה זאת על אחריותו וישא בתוצאות", אלא שהשלט הצהוב בוהק הזה לא פותר בשום דרך את התוצאה של השלכת ערימות הצמיגים בטבע, ממש כמו שהשלט לא פותר את שאר תופעות הפסולת שמצאנו באזור. "זה מאוד יפה לתלות שלט אזהרה, שמוכיח כי יש כאן מעורבות של רמ"י, אבל אם לא עושים עם זה כלום ואם בשורה התחתונה אף אחד לא מסלק את המפגעים הסביבתיים האלו מהשטח, מפגעים שפוגעים באיכות הסביבה, מה השגנו בזה?", תוהה חן. שממשיך את מסלול סובב אזור התעשיה ומצביע על פסולת שנזרקת אל תוך תעלת הניקוז הסמוכה ומסביר: "כל אלו בסופו של יום יגיעו עם הגשמים אל הים". גם את המכולות הרבות המלאות שמישהו זונח כאן כאילו אף אחד לא ראה לא שמע, קשה שלא לראות. "יש כאן המון כאלו", אומר חן. "זו תופעה מוכרת. למישהו מתאים לקבל כסף על פינוי הפסולת אבל פחות מתאים לו להוציא כסף על ריקון המכולות. אז מה עושים? נוטשים אותם בשטח. אם אף אחד לא 'נופל עלייך' ולא קונס אז בעצם למה לא?".

 

חכ''א יזמה מבצעי פינוי וניקיון השטח מגרוטאות ופסולת, אך תופעת השלכת הפסולת חוזרת לסורה בתוך שבועות

 

העיקר הארנונה גבוהה


   ושלא תטעו- ערימות הפסולת שמתחילות בחוץ ממשיכות גם בתוך שטח אזור התעשיה עצמו. אין דין ואין דיין. כל פינה פנויה במתחם שטרם הושכרה הופכת להיות שטח מבוקש על ידי 'משתלטים' למיניהם שהופכים את השטח לפח האשפה שלהם. גרוטאות, פסולת אשפה, דחסניות נטושות, ולכלוך, הרבה לכלוך. בסמוך לאחד המפעלים נאנחנו קולטים ערימת אסבסט זרוקה בשטח. "האסבסט ידוע כחומר מסרטן שמצריך פינוי מיוחד. כדי לפנותו יש צורך לצלצל למשרד לאיכות הסביבה, אבל כאן כאילו כלום. הוא זרוק בצד, החומרים הרעילים שלו נישאים עם הרוח וזה לגמרי מפגע סביבתי", אומר מורי חן. בנקודה אחרת באזור התעשיה מישהו הפך שטח פנוי למגרש חומרי הבנייה שלו. ערימות על גבי ערימות. רק לבוא וללקט. "זו הזנחה פושעת", מלין מורי. "איפה שאת רק מסתכלת יש ערימות פסולת ולכלוך. דברים שלא היו אמורים להיות כאן אם היתה כאן אכיפה נכונה וראויה".

 

צמחיה יבשה, עצים עקומים


   ועדיין לא דיברנו על סעיף שימור הרחובות שהוא רחוק מלהצדיק את הסכומים הלא נמוכים שמשלמים כאן עבור הארנונה בעלי השטחים לעיריית אילת. צמחיה יבשה, עצים עקומים שאוטוטו נופלים על המדרכות, מדרכות הרוסות והזנחה. "לא ככה אמור להראות אזור תעשיה בטח לא כזה שאמור לגדול ומוגדר ב'תנופת פיתוח'", מסביר מורי.
   "בעבר הלא ממש רחוק מי שניהל כאן את העניינים היה סמו סמוראי", מספר לנו אחד מבעלי העסקים במקום. "בכל בוקר הוא היה נוכח בשטח. פותח כאן את הבוקר בסיבוב במקום. אנשים 'דפקו לו חשבון'. ידעו שאם יחרגו מיד יגיעו פקחים. היום זה עבר לחכ"א. כמו שאת יכולה לראות אנחנו ממשיכים לשלם ארנונה גבוהה אבל לא דובים ולא פיקוח. להגיד לך שאני רואה כאן מישהו מטעמם מגיע לשטח? ממש לא. אולי רק פעם באף פעם ". בעלי עסקים נוספים באזור התעשיה הצביעו גם הם על ההזנחה והפסולת. "ככה לא אמור להיראות אזור תעשייה בצמיחה. התחושה היא שרק יודעים לקחת מאיתנו אבל לא לתת. איך הם מדברים על להגדיל את המקום, אם היום הם לא משתלטים עליו?", תוהים בעלי העסקים איתם דיברנו, שביקשו להישאר בעילום שם. 

   מחכ"א נמסר בתגובה: "לשמחתנו פארק התעשייה שחורת נמצא בתנופת בנייה מאסיבית בשנתיים האחרונות. עם זאת, לצערנו, ההצלחה הובילה גם להגברה בתופעת השלכת פסולת ומפגעים במרחב הציבורי.  מרבית הפסולת מושלכת מחוץ לגבולות פארק התעשייה שחורת, בשטחי הטבע ובהרים המקיפים אותו. עברייני השלכת הפסולת הורסים לנו את המדבר ולטעמנו יש לטפל בהם ביד קשה.
החברה הכלכלית אילת, יזמה בעבר ויוזמת בהווה, מבצעי פינוי וניקיון השטח מגרוטאות ופסולת, אך לצערנו תופעת השלכת הפסולת והמפגעים חוזרת לסורה בתוך מספר שבועות .
   האכיפה באזור מתבצעת באופן קבוע ע״י גורמי האכיפה המוסמכים לכך ובהם פיקוח עירוני, פקח רשות מקרקעי ישראל מחוז דרום, פיקוח סביבתי ועוד.
   נעשים מאמצים אדירים להגיע אל מבצעי העבירות, תוך שימוש גם במערכת המצלמות באזור ובהתאם לכך ניתנו עשרות קנסות והתראות. 
   מינהלת פיתוח אזורי התעשייה ותעסוקה בחכ"א, קידמה תוכנית פיתוח סופי לפארק התעשייה שחורת, שנועדה בין היתר, גם למיגור תופעת השלכת הפסולת. כעת, עם סיום שיווק המגרשים האחרונים בשחורת אנו נערכים לתחילת ביצועה.  מדובר בתוכנית רחבה הכוללת פיתוח נופי, טיפול בכבישים, שבילים ומדרכות וכן פיתוח השצ"פ המערבי הגובל במדבר, כפארק מגונן ואיכותי. במקביל, אנו בוחנים פתרונות זמניים לחסימת הגישות לרכבים מתוך שחורת לכיוון המדבר באזורים בהם התופעה נרחבת".

מדוברות רמ"י הובהר: "מדובר בציוד ופסולת שהותירו בשטח פולשים שונים. בכל הנוגע לטיפול במפגעים הסביבתיים יש לפנות ליחדיה הסביבתית של אילת ולעיריית אילת באמצעות החברה הכלכלית".

פנינו לעיריית אילת וביקשנו להבין מדוע היחידה הסביבתית של העירייה לא פועלת לסילוק המטרדים בשטח?", עד לסגירת הגיליון לא התקבלה התייחסות העירייה לנושא. 
חשוב לציין כי לערב ערב נודע כי גם היחידה לאיכות הסביבה כבר פנתה בנושא הפגיעה באיכות הסביבה באזור התעשייה שחורת לעיריית אילת, אלא שכמו שהמצב נראה בשטח, גם זה לא ממש עזר. ■
 


מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת