"אז אתה נוסע לאמריקה?" שמחה יפה, "אולי תהיה במקרה בפילדלפיה? הילד שלי, ארנון, אתה זוכר אותו, גר שם".
"ודאי שאני זוכר את ארנון". ענה שמעון, "אחרי הכל אנחנו שכנים כבר שלושים שנה ואולי קצת יותר. ארנון היה בן שלוש כשהגעתי לבנין הזה. ילד מוצלח, באמת ילד מוצלח".
