קשישה בשכונת האשל לנה ברחוב ושותה מי ביוב

מאת: עומר כרמון ● 5/8/2016 20:09 ● ערב ערב 2770
בהתאם להוראת בית המשפט, החל השבוע קבלן שנשכר בידי העירייה, בפינוי כמויות עצומות של חפצים שנערמו בידי קשישה אגרנית. פעולת העירייה התבקשה בעקבות תלונות שכנים ואזהרה חמורה של שירותי כיבוי אש. הקשישה מלאת טענות על עבודות הפינוי. היא ישנה בשבועות האחרונים ברחוב. לטענתה, מכיוון שאינה יכולה ללון בחצר ביתה לאחר שעובדי העירייה לכלכו אותה: "אין לי מים. אני ממלאת מים מבקבוקים. הבאתי את זה מההשקיה ולא ידעתי שזה מי ביוב מטוהרים. אז חטפתי מזה מחלות. אני רוצה שיניחו לי לסדר את החצר שלי. שיעזבו אותי". העירייה: "נציגי האגף לשירותים חברתיים שוחחו עם הגברת וכמו בפעמים קודמות, סירבה לשתף פעולה. מכל מקום צוות האגף, ימשיך בניסיונותיו לסייע לגברת"
קשישה בשכונת האשל לנה ברחוב ושותה מי ביוב

 

בהתאם להוראת בית משפט השלום באילת, החל השבוע קבלן שנשכר בידי העירייה, בפינוי כמויות עצומות של חפצים שנערמו בידי קשישה אספנית בשכונת האשל. פעולת העירייה התבקשה בעקבות תלונות שכנים ואזהרה חמורה של שירותי כיבוי אש. "בביקורות שנערכו בחצר, נמצא כי היא מלאה בפסולת, גרוטאות, חפצים, קרטונים וכיו"ב", נמסר לבית המשפט. "מצב הדברים הנוכחי מהווה מפגע תברואתי ובטיחותי חמור ביותר, עד כדי סיכון חיי אדם, בשל הימצאות מטען אש רחב היקף בסמוך לצמחיה ובמבנה מגורים". כשהגיעו אנשי העירייה וכיבוי אש לערוך ביקורת בנכס, שהתה הקשישה בביתה, אך לא הצליחה אפילו לצאת לחצר, מאחר וצפיפות האחסון במקום מנעה ממנה לפתוח את הדלת.

הקשישה, בת 77, ביקשה תחילה כי יינתנו לה מספר שבועות כדי "למיין את החפצים ולמסור אותם לתרומה לחיילים ותושבי עוטף עזה". אולם לאחר שגם בחלוף הזמן המבוקש הפסולת לא פונתה, אישר השופט לעירייה להתחיל בפינוי.

 

"אנשים חושבים שאני נהנית מזה"

 

הקשישה מלאת טענות על עבודות הפינוי. היא ישנה בשבועות האחרונים ברחוב. לטענתה, מכיוון שאינה יכולה ללון בחצר ביתה לאחר שעובדי העירייה לכלכו אותה. "יש לי עיתונים ואני ישנה בחוץ", היא הסבירה ל'ערב ערב'. "אני שמה ארגז שיסתיר אותי מהרחוב ושני קרטונים, ויש לי משהו לשים תחת הראש. בקיץ לא צריך להתכסות. בצהרים, כשהשמש מגיעה לכאן, אני יושבת על הארגז השבור, ליד הבית של (חבר מועצת העיר, ע.כ) דובי כהן. שם פחות מתחמם. בשש בערב אני חוזרת לצד השני".

מה את רוצה שהעירייה תעשה?

"שיניחו לי לסדר את החצר שלי. שיעזבו אותי. הם אומרים לי: 'יש סכנת אש'. למה לקחו סורגים? סורגים הם סכנת אש? אומרים לי בשביל מה אני צריכה עשרה סולמות? מה אכפת להם? אני צריכה לעלות ולסדר, אז אני צריכה עשרה סולמות. הם לקחו לי המון פחי זבל. הם אומרים שגנבתי את זה מ'מחלקת אירועים' של העירייה, אבל הם שלי. אני רוצה לשים מסביב לחצר ארונות ברזל. היו לי שני ארונות כאלה והם לקחו לי אותם. לקחו לי את כל הברזלים שעשו צל על החצר. ביקשתי שישאירו לי שלושה שולחנות שמצאתי. אמרו לי: את לא צריכה שלושה שולחנות. מספיק רק אחד. על כל דבר הם אומרים: 'את לא צריכה יותר'. למה? כי אני אישה זקנה".

מדוע אינך לנה בביתך?

"נאבדו לי המפתחות ואין לי כסף לקרוא יותר למסגר כי זה 300 שקל".

הבית מחובר למים ולחשמל?

"אין לי מים. אני ממלאת מים מבקבוקים. הבאתי את זה מההשקיה ולא ידעתי שזה מי ביוב מטוהרים. אז חטפתי מזה מחלות. אנשים לא יודעים איזה טינופת זה לאסוף בקבוקים. אנשים חושבים שאני נהנית מזה".

יש לך הכנסות חוץ ממחזור בקבוקים?

"אפשר להסתדר. אני לא קונה שום דבר. למחבל לא היו עושים מה שעושים לי. הורסים לו את הבית, אבל נותנים לו להוציא מה שהוא רוצה"

לך לא הרסו את הבית

הם רוצים לפרוץ גם לבית שלי ולראות מה יש לי שם. אז מה אם יש לי ספרים מהרצפה ועד התקרה. לפרופסורים אין הרבה ספרים? הם חושבים שאני מוציאה מהזבל. הם לא מבינים שאנשים נותנים לי ומכריחים אותי לקחת".

מה עושות אצלך בחצר ערימות גדולות של אבנים משתלבות?

"היה פרויקט של העירייה והשאירו בצד ערימות שלמות של אבנים משתלבות. שילמתי לפועלים שיביאו לי את זה. זה עלה לי הרבה כסף".

את רוצה לרצף את החצר?

"חלק מהחצר. אני רוצה לשים ארונות ברזל מסביב. הבאתי עשר חבילות עם צעצועים למשפחות צבא הקבע. נסעתי עם השקיות באוטובוסים. אבל אז 'אגד' דרשו ממני לשלם על החבילות. אחר כך הם אמרו לי שאני מביאה לחיילי צה"ל ציוד שהם לא צריכים. הם לא יודעים כמה הילדים של חיילי צבא הקבע, שמחו לקבל את הנעליים שהבאתי להם. כי לילדים שם אין נעליים". 

חדשות אילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש