יהדות - פרשת בחוקותי

מאת: הרב דוד שנה ● צילום: ● 22/5/2019 17:46 ● מה נשמע 601
היום ל"ג בעומר. מצד אחד מציינים במדורות וחגיגות את ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א ומצד שני מזכירים את החורבן שנגרם בעקבות מרד בר כוכבא. אחרי חורבן בית המקדש הרים שמעון בן כוזיבא את נס המרד נגד הרומאים. הוא אף הצליח להקים ממלכה יהודית בארץ ישראל עם מטבעות ושטרות, אך בגלל גאוותו, מקץ שנתיים של שילטון, חזרו הרומאים לארץ מחוזקים בכוחות גדולים והחריבו כמעט את כל ארץ ישראל
יהדות - פרשת בחוקותי

 

פרשת בחוקותי


היום ל"ג בעומר. מצד אחד מציינים במדורות וחגיגות את ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א ומצד שני מזכירים את החורבן שנגרם בעקבות מרד בר כוכבא. אחרי חורבן בית המקדש הרים שמעון בן כוזיבא את נס המרד נגד הרומאים. הוא אף הצליח להקים ממלכה יהודית בארץ ישראל עם מטבעות ושטרות, אך בגלל גאוותו, מקץ שנתיים של שילטון, חזרו הרומאים לארץ מחוזקים בכוחות גדולים והחריבו כמעט את כל ארץ ישראל. תוצאות המרד היו עגומות למדי, מאות אלפי הרוגים, גזרות שמד על הנותרים והגרוע מכל- אדריינוס הקיסר החליט למחוק את הזהות של עם ישראל והחליף את שמה של ירושלים ל 'אליה קפיטולינה' ואת שמה של ארץ ישראל ל 'פלשתינה' (עד היום העולם חוגג עם השקר של שם פיקטיבי למדינה שלא קיימת ולא הייתה קיימת מעולם). 
חז"ל מלמדים אותנו ששורש חטאו של בר כוכבא היה בדברים שהטיח כלפי הקב"ה כשאמר לה' – אל תעזור ואל תפריע לנו, כלומר בר כוזיבא טען כלפי ה' "כוחי גדול, אתה אל תתערב, אני לא צריך את עזרתך". הגאווה הזאת של "כוחי ועוצם ידי", היא אשר עומדת לנו לרועץ תמיד. אסור לשכוח אף פעם ובעיקר לא בזמן שאנחנו מנצחים, שהקדוש ברוך הוא הוא אשר נותן לנו את הכח לעשות את החיל ובלעדיו מה אנחנו ומה חיינו? אנחנו בהחלט צריכים לבנות צבא חדש ומשוכלל בכל האמצעים הכי מתקדמים, אבל אסור לנו לשכוח בשום פנים ואופן שה' הוא זה שעושה את הישועות והוא הוא בעל המלחמות, וכפי שלימד אותנו שלמה המלך החכם מכל אדם: "סוס מוכן ליום מלחמה – ולה' הישועה". וכבר חינך אותנו דוד המלך בתהילים להודות לה' ש                 "מלמד ידיי לקרב אצבעותיי למלחמה". זכות גדולה נפלה בחלקנו בדור הזה, הזכות שיש לנו את היכולת להילחם בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו.
השבת נקרא את פרשת בחוקותי. הקב"ה מבטיח לנו בתחילת הפרשה "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם", וכאן מתחילה סידרה של ברכות: יהיה גשם, יבול, פירות, תאכלו את לחמכם לשובע. (יש כאלה שאוכלים ואף פעם לא שבעים). "וישבתם לבטח בארצכם", "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם". וברגע שיש שלום בארצנו אז הכל טוב. אם יש שלום אין יותר דאגות. אבל הקב"ה, למרבה הפלא, ממשיך לברך בפסוקים הבאים: "אתם תרדפו את האויבים שלכם והם ינוסו מפניכם. החלשים שבכם יצליחו להרוג את החזקים שבאויבכם ובסיום כל הברכות מבטיח ה': "ואולך אתכם קוממיות". ואני לא מבין. אם יש שלום, מדוע שיהיו לנו אויבים שנצטרך לרדוף אחריהם? ואם חרב לא תעבור בארצנו, אז היכן בדיוק נלחם עם האויבים? ואיזו מן ברכה זאת להשמיד את האויבים? מה עם קצת 'מוסר' ו'ערכים' ו'לא לשכוח להיות בני אדם', ומה פירוש קוממיות?    
התקופה שבה אנחנו חיים כיום יכולה אולי להסביר את המשמעות של הפסוקים הללו. לפני 25 שנה חתמו ברוב פאר והדר "הסכמי שלום" עם חבורת רוצחים מתועבים, והרי כולנו רואים את התוצאות של "השלום של האמיצים" שעליו חתמו רבין ופרס עם צורר היהודים עראפת יש"ו, הנה כי כן, מאז אותו הסכם שיקרי, אנחנו נאלצים להילחם מדי יום ביומו נגד אותם טרוריסטים שחתמו על חתיכת נייר חסרת ערך. רק כשאנחנו רודפים את האויבים שלנו ומכניסים אותם למגננה, רק אז אנחנו יכולים לחוש את תחושת הביטחון הנחוצה כל כך לימים של שלום. והביטחון הזה מאפשר לנו ללכת קוממיות – בקומה זקופה בארצנו.                              


חדשות אילת - ערב ערב באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש