חברת המלח רוצה להעתיק את הבריכות על חשבון שמורה

מאת: איציק נועם ● 14/10/2020 17:39 ● ערב ערב 2987
רגע לאחר אישורה של תכנית בינוי עתידית לשכונת מגורים שתבנה על שטח בריכות המלח של אילת ● נתקלים ניסיונות האיתור לשטח חלופי לבריכות בקשיים ● שדה רמון, הציפורים הנודדות, המרחק מהים, אינטרסים חקלאיים ושמורות טבע, הופכים כל אחת מהאופציות לבלתי אידיאלית ● מפעל המלח מבכר שטח תיירותי הצמוד לבריכות הנוכחיות ואף שוקל להתפשט על חשבון שמורה ● נציג חברת המלח הזהיר: "צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו מדברים על מוצר בפיקוח, כל מהלך של תוספת עלויות תפעוליות יפגע בצורה ישירה בצרכנים" ● ואף איים: "יש איזה מסה קריטית שבלעדיה אנחנו לא נוכל להתקיים” ● אך מתכנן המחוז מבהיר: "אנחנו נמצאים במצב שיכול להיות, שנצטרך להגיד לחברת המלח תשמעי, היו לך 900 דונם שנתנו לך לפני לא יודע, 40 ,50 שנה, ועכשיו אין לנו 900 דונם לתת לך באזור הזה, רק 500 דונם, תתייעלי" ● עוד הוסיף: "החברה הזאת מנהלת משא ומתן קשוח עם רשות מקרקעי ישראל"
חברת המלח רוצה להעתיק  את הבריכות על חשבון שמורה
שטח בריכות המלח עליהן מתוכננת השכונה החדשה. הדמיית השכונה

בחודש ספטמבר השנה אישרה הוועדה המחוזית דרום את תכנית בריכות המלח צפון – מתחם 2, שהובילה רשות מקרקעי ישראל ביחד עם משרד התיירות. השכונה החדשה צפויה להתפרש על שטח של 100 דונם ותכלול 487 יח"ד וכ- 80 חדרי אירוח המהווים נדבך משלים לרובע החדש שאושר בימים אלו בשטח בריכות המלח הסמוכות. הקמתה של שכונה זו אמנם לא צפויה להתחיל לפני שהחלק השלישי והצפוני של שדה התעופה המפונה ייבנה ויאוכלס, מה שאומר שיעברו עשורים עד שתבנה, אם בכלל, ועדיין היא מולידה את הצורך להתחיל ולחפש מיקום חלופי לבריכות המלח המשתרעות כיום על שטח של 2,000 דונם בשני אתרים, האחד ליד אילת והשני במרחק 10 ק"מ צפונית לקו החוף, במלחת הערבה. אלא שמציאת שטח כזה באזור כל כך צפוף מבחינת מיזמים, שטחים חקלאיים ושמורות טבע הוא לא עניין של מה בכך. הגורמים המקצועיים שוקדים על הנושא כבר חודשים ארוכים וכבר אספו 6 חלופות קרקע מתוכן חמש בגודל של 900 דונם לפחות, שנקבעו כגודל המינימום שיידרש עבור הבריכות החלופיות, אלא שלכל חלופה מגרעות משלה והחלופה המועדפת על המפעל כרגע היא באזור מיועד תיירות וגודלה 500 דונם בלבד. 

 

הבריכות יביאו ציפורים


נציג עורכת התכנית נעמה מאליס אדריכלים, אמיר אלכופר, הסביר בדיון כי מי שמקשה על מציאת החלופה המתאימה הוא שדה רמון שתקוע למתכננים באמצע. קיומו של שדה התעופה אינו מאפשר הצבת גופי מים מדרום אליו, שכן אלו מושכים ציפורים שעלולות לסכן את נתיבי ההמראה והנחיתה. אחת החלופות כבר נפסלה על ידי רשות התעופה האזרחית מסיבה זו. כן ציין אלכופר את חשיבותו האקולוגית של האזור: "אנחנו מחפשים בתוך הפסיפס הזה של שטחים פתוחים, שמורות, שטחים חקלאיים, למצוא איזה שטח של 1,000 דונם שהוא לא רחוק מדי מהים והוא גם אם אפשר קרוב לבריכות של עברונה שימשיכו לפעול, וזה אתגר לא פשוט", אמר. 

 


מחיר המלח לצרכן יעלה


כיום משתרעות בריכות המלח של חבל אילות על שטל של 2,000 מ'. הוועדה התייחסה בהחלטתה לנושא והבהירה כי השטח אותו מבקשים למצוא כעת יעמוד כמחצית: "מדובר בפרויקט גדול ומורכב", נכתב. "השטח המבוקש עבורו הינו כאלף דונם ונדרש מערך של קווי תשתית לשאיבת מים וסילוק תמלחות אל הים, בסביבה החופית הרגישה של מפרץ אילת, דרך היבשה. החלופות שהוצגו למיקום הפרויקט מגוונות ושונות מהותית זו מזו בהיבטים סביבתיים, הנדסיים, תפעוליים ואחרים. לאור גודלו ומורכבותו של הפרויקט, אשר הינו בעל פוטנציאל גדול להשפיע במבחינה סביבתית, הוועדה סבורה כי יש צורך לבחור תחילה חלופת מיקום, בהתבסס על חלופות טכנולוגיות אפשריות, טרם השלמת התסקיר וטרם התכנון המפורט. הוועדה מדגישה כי יש צורך לבחון אפשרויות לצמצום שטח התכנית, בשים לב לשינויים טכנולוגיים בייצור מלח, מלבד אידוי סולארי. הועדה מדגישה כי ייצור המלח משתרע כיום על כ-2,000 דונם באזור אילת, בשני אתרים וכי מדובר בשטחים בהיקף עצום שאינו פרופורציונאלי לפעילות תעשייתית במאה ה-21. עוד מציינת הוועדה כי בבוא העת, יהיה צורך בבחינה של אמצעים לשמירה על הסביבה החופית וערכי הטבע המצויים בה
.
גרור צבן, סמנכ"ל מלח הארץ התנגד לדברים בדיון וסתר את עמדת הוועדה כשאמר: "אין אפשרות לצמצם את זה, להפך, אנחנו במסמכים שהעברנו בתחילתו של תהליך דיברנו על הגדלה מכיוון שבסופו של דבר צריכת המלח בשוק הישראלי עולה עם גידול האוכלוסייה וצריך לתת לדבר הזה מענה". צבן פסל את החלופות הצפוניות והסביר כי למשוך את המים 20 ק"מ מעבר להיום זה לא ריאלי גם מבחינת הפרשי הגובה, והזהיר מפני ההשלכות על השוק: "צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו מדברים על מוצר שהוא מוצר בפיקוח, זה כל מהלך כזה של תוספת עלויות תפעוליות הוא מהלך שיפגע בצורה ישירה בצרכנים". 
במפעל המלח מעדיפים שטח תיירותי צמוד
בין היתר נבחנו שטחים המשתרעים עד למרחק של 30 ק"מ מהים, כאשר כיום מרוחקות הבריכות 10 ק"מ בלבד. החלופות מתחלקות לצפוניות לשדה רמון ולדרומיות אליו, אחת מהן ממוקמת בסמוך למושב אליפז. חברות המלח ומתכנני התוכנית, מבכרים עם זאת את החלופות הדרומיות, כאשר חברת המלח מבקשת לקדם את ההצעה למקם את הבריכות בשטח קטן יחסית הממוקם מזרחית לבריכות הנוכחיות ולמעשה צמוד אליהן. עבורן המדובר בהכי פחות כאב ראש מבחינת יצירת תשתית הולכה חדשה למיקום מרוחק. ואולם לא בטוח שעיריית אילת תשמח לאפשר השתלטות תעשייתית על שטח שנציג המתכננת אמר עליו בדיון ש"רבים לוטשים אליו עיניים", ונציג משרד החקלאות ציין כי באזור זה קודם לאחרונה סימבול של תיירות, "ככה שזה לא נראה לי הולך ביחד". לפיכך, נראה כי האופציה אליה מכוונים כרגע המתכננים היא זו הצמודה לאזור התעשייה שחורת. "האדריכלית נוף שלנו הגיעה למסקנה שאם כבר שמים את הבריכות בתוך הנוף הזה, עדיף שהם יהיו קרובות יותר למוקד העירוני. מבחינת ניקוז, האירוע שיטפונות פה הם מאוד דרמטיים. אין פה הרבה, אבל כאשר זה קורה שמים לב אליהם, מאוד דרמטיים וניסינו ככל האפשר לצאת מערוצי ניקוז משמעותיים", אמר. אלכופר התייחס להתנגשות האינטרסים מול השטחים החקלאים כשהסביר: "בחלק מהמקרים יש פה קונפליקטים כי בסוף השטחים שטובים לחקלאות הם גם השטחים שטובים לשים בריכות, ואתם תצטרכו פשוט להחליט באיזשהו שלב מה יותר חשוב”.

 

לוטשים עיניים לשמורה


צבן הבהיר מהי האופציה המועדפת על מפעל המלח: "ההעדפה שלנו היא לפחות שחלק יינתן על על - בסיס חלופה 5 ואנחנו גם לא הסתרנו את זה, אמרנו שצריך גם לשקול אולי ואני יודע שגם בעבר זה נבחן, אפשרות גם לפתח חלק מזה על - חשבון השמורה צפונה. לגבי שאלות שעלו האם המפעל צריך להיות קרוב, אז ברור שהוא צריך להיות קרוב כי אנחנו מדברים על מאות משאיות שנוסעות מהבריכות לאיסוף המלח אל המפעל ולהתחיל לנייד את זה למרחקים גדולים זה הופך את כל המהלך למאוד מורכב, בעייתי ויקר". 
לבסוף שב והזהיר: "יש איזה מסה קריטית שבלעדיה אנחנו לא נוכל להתקיים, זאת - אומרת אם לא נגיע לסדרי גודל האלה שמדובר (900 דונם – א.נ) אז בעצם אין קיום למפעל מהבחינה הזאת. וזה שיקול שאני חושב שהוועדה חייבת שהוא יהיה לנגד עיניה במסגרת בחירת החלופות והקצאת השימושים השונים בין המשתמשים האלטרנטיביים".

 

או שתתייעלו או שתסגרו


מתכנן המחוז תומר גטלהוף התייחס לסוגיה ואמר: "יכול להיות שבסוף תעשיית המלח תצטרך לבחור בין שטח מצומצם ושיפורים טכנולוגיים לבין אולי שאלת לא להמשיך להתקיים, גם זה אני אומר". גטלהוף לא שכח למלח הארץ את השנים בהן ביקשה לקדם תכניות לבניית שכונת מגורים על שטח הבריכות: "אני אזכיר רק שלפני למעלה מ - 2 עשורים התחיל תהליך שבו מלח הארץ אמנם הייתה בבעלות אחרת אבל הסבירה למדינה, למועצת מקרקעי ישראל באותות ובמופתים שראוי לבנות נדל"ן מניב על - גבי בריכות המלח הללו על יד אילת, ועל בסיס אותם החלטות וסיכומים והבנות גם משכנה את אותן קרקעות וקנתה איתם בנק, בנק הפועלים".


גטלהוף התייחס למאבק שמתנהל בין המפעל למינהל: "היזם הוא רשות מקרקעי ישראל שרוצה לפנות לשימושים סחירים את הקרקע שעליה נמצא היום המפעל והבריכות. המפעל לא מעוניין בתהליך הזה, הוא גורר רגליים. והוא כבר הלך איתנו להליך משפטי על התוכניות שאישרנו, והוא מחפש עם זכוכית מגדלת להגיד לנו למה כל דבר הוא לא בסדר". 

 

בעיה נופית ותשתיות כבדות


חנן גינת, ראש המועצה האזורית חבל אילות התייחס לסוגיה הנופית של האופציות הדרומיות: "אני חושב שיש פה גם בעיה נופית, אפרופו תסקיר סביבתי שיהיה, כי זה אומר שכל האנשים שנוסעים על כביש הערבה ומסתכלים על הנוף הנהדר של הרי אילת מערבה יראו את הבריכות למרגלות הרי אילת". לפיכך תמך בחלופות של האזור הצמוד לבריכות הנוכחיות או בזה שצמוד לשחורת. 
שי טחנאי נציג החברה להגנת הטבע הוסיף: "צריך לזכור שמדובר פה על תשתיות מאוד - מאוד כבדות. זאת צנרת שיכול להיות שהיא יכולה לספק באמת מים לכל הפרויקטים של האזור, גם של בריכות המלח, גם של בריכות הדגים. נושא של תשתיות הוא מאוד קריטי לתוכניות האלה, בטח באזור הזה ומדובר על תחנת שאיבה ועל צנרת מאוד גדולה ומורכבת גם שמכניסה מים וגם שמוציאה מים מהפרויקטים. ואני חושב שלכן אנחנו צריכים להסתכל על כל המכלול". 
כאמור התבקש המשרד לאיכות הסביבה להציג בתוך 45 יום, מסמך הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה, שיכלול בחינה של חלופות טכנולוגיות עדכניות שיאפשרו צמצום משמעותי של השטח הנדרש לצורך הפעלת בריכות אידוי, התסקיר אמור לסקור את החלופות המוצעות למיקום התכנית, תוך בחינה של איחוד תשתיות עם פרויקטים נוספים שמקודמים באזור, כמו מיזם החקלאות הימית של חבל אילות,, המיזם התיירותי בעברונה, יוזמות בחוות רודד ופרויקט הרכבת לאילת. בין היתר, יידרש התסקיר להשפעת המיזם על התיירות לאזור וכן על השפעתו על עצירת והתקהלות ציפורים והשפעתן על נתיבי הטיס באזור. 


רוצים להישאר מעודכנים 24/7 בכל מה שמעניין באילת? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ שלנו לחצו כאן

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת  

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש