המשרד לאיכות הסביבה: ''אילת לא השתתפה בשנתיים האחרונות בפעילות תגבור האכיפה של חוף נקי''

מאת: ניר אמיתי ● 17/2/2021 18:22 ● ערב ערב 3005
סקרים של היחידה לזיהום ים חושפים: קצא''א והנמל הם הגורמים העיקריים להצטברות פסולת כבדה במפרץ אילת ● מלבד קצא''א והנמל, נמצאו אחראים גם המכון הבינאוניברסיטאי, לצד פעילות ספורט ימי ושימושי מרינות ● לגורמים המזהמים הוצאו דרישות ניקוי ● בשלוש השנים האחרונות הוצאו מקרקעית הים באילת 450 טון פסולת ● עוד עולה מהדוח: אילת היא הרשות החופית היחידה שלא נהנתה בשנתיים האחרונות מתקציב אכיפה ייעודי בחופים, משום שלא נענתה לקול קורא שפרסם המשרד להגנת הסביבה ● במכון הבינאוניברסיטאי ובקצא''א הכחישו את ממצאי הדוח
המשרד לאיכות הסביבה: ''אילת לא  השתתפה בשנתיים האחרונות  בפעילות תגבור האכיפה של חוף נקי''
“מי שמשתמש בים מחובתו גם לשמור עליו”
תגיות:

במסגרת השגת מטרות תכנית חוף נקי, יזם המשרד להגנת הסביבה בהובלת התחנה באילת של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, פרויקט לניקוי תת מימי במפרץ אילת. הפרויקט הינו רב שנתי ומקיף, לטיפול בפסולת כבדה שהושלכה והצטברה במשך שנים על קרקעית הים במפרץ אילת. בתחילת התוכנית ולצורך מיפויי מצבורי הפסולת על קרקעית הים, ביצעה התחנה למניעת זיהום ים באילת ובשיתוף רשות הטבע והגנים (רט"ג) מרחב אילת, סקרים תת מימיים, בשטח הים מהגבול הצפוני של שמורת חוף אלמוג עד מרינת המזח 0תור ים) ובשטחי המפעלים והגופים הסמוכים לקו המים. מקורות הפסולת העיקריים שנמצאו ומופו על קרקעית הים במפרץ אילת, נבעו מפעילות ימית שוטפת וארוכת שנים של הגופים הסמוכים לקו המים: נמל אילת, חברת אירופה ישראל (קצא"א), מרינות, מכון בינאוניברסיטאי ופעילות ספורט ימי. כמו כן מופתה פסולת כבדה שהגיעה לקרקעית הים כתוצאה מהרס מבני חוף בסערה הדרומית החריגה, שארעה במרץ 2020 במפרץ אילת. בתום המיפוי נמסרו לגופים הפעילים דרישות ניקוי מתוקף חוק שמירת הניקיון וחוק שמירת הסביבה החופית. 

 

450 טון פסולת כבדה 


במקביל, הקצה המשרד לאיכות הסביבה סכום של 280,000 שקל מתקציב תכנית חוף נקי לטובת ניקוי קרקעית הים בשטחי הים הפתוחים לציבור המתרחצים והצוללים. במשרד להגנת הסביבה הדגישו את המורכבות הנדרשת במבצעי פינוי פסולת כבדה מקרקעית הים, לרבות ניתוק והעתקת ערכי טבע מוגנים מפריטי הפסולת, פעילות המצויה באחריות רט"ג. בין היתר פועלת רט"ג באמצעות הצפה על ידי מצנחי הרמה, העמסת הפסולת על דוברה או כלי שיט המצויד במנוף ושינוע הפסולת לרציף מתאים, משם מועמסת הפסולת למכולות, חלק מתוכנה מועבר למחזור וחלק להטמנה. 
עוד חושף הדוח כי במהלך השנים 2018-2020, הוצאו מקרקעית הים באילת 450 טון פסולת כבדה והמדובר בתהליך נמשך. במשרד ידעו לספר כי בעקבות נזקי הסערה, הוציא המשרד דרישות ניקיון לגופים נוספים, לשם פינוי פסולת כבדה שהשתחררה ונחתה על קרקעית הים והגיעה לחופים כגון רשתות, מצופים, מזחים ועוד. 

 

מבצעי הוצאת פסולת כבדה ממפרץ אילת ב-2020 ● צילום: המשרד להגנת הסביבה

 

אילת לא ביקשה תקציב


הדוח מפרט גם את הסיוע שהעניקה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית לרשויות החופיות בביצוע פעילות אכיפה בחופי הים בחודשי הקיץ, אך אף שהדוח מציין כי הסיוע ניתן ב-13 רשויות, הוא מפרט רק 12 ואילת אינה נכללת ביניהן. הסיוע של היחידה ניתן באמצעות תגבור כוח הפיקוח על ידי שוטרי משטרת ישראל שמלווים את פקחי הרשות החופית בפעולות הפיקוח והאכיפה, במטרה לייצר הרתעה מול עברייני פסולת בחופי הים. הדוח מפרט 300 פעולות שבוצעו בתחומן של 13 רשויות, במהלכן חולקו 3,367 קנסות, ומתוכם 1,012 קנסות על עבירות ניקיון, רובן ניתן בחוף הכרמל. אילת כאמור אינה נזכרת כאחת הרשויות בהן חולקו קנסות כאלה. בשנת 2019 חולקו בתקופה המקבילה רק 285 קנסות לשם ההשוואה. 
הסיבה להעדרה של אילת מרשימת הערים הנהנות מכוח השיטור הנוסף, נובעת מכך שעיריית אילת לא ניגשה לקול קורא בנושא שפרסם המשרד בשנתיים האחרונות. במשרד להגנת הסביבה אמרו השבוע ל'ערב ערב': "העיר אילת לא השתתפה בשנתיים האחרונות בפעילות תגבור האכיפה של חוף נקי". בשנה שעברה הבהירו במשרד כי: "לא סירבנו לאף רשות חופית לקבל תמיכה. כל רשות שהגישה בקשת תמיכה - קיבלה את חלקה הפרופורציונלי. תוכל לפנות אל העירייה ולשאול אותה מדוע לא ביקשה תמיכה מהמשרד להגנת הסביבה ומה היו השיקולים שלה". 

לשאלתנו האם נדרשה עיריית אילת להביא תקציב משלה למיזם (מצ'ינג) או לכל דרישה אחרת, השיבו במשרד להגנת הסביבה : "אין מצ'ינג. לא עובר כסף לרשות עצמה - אלא רק דרישה שלכל שוטר יצוות פקח עירוני עם סמכויות לגבי ניקיון". עיריית אילת לא השיבה אז לפניית העיתון. 

 

הרובוט שימפה את קרקעית מפרץ אילת


בשורה אחת טובה הנוגעת ל"איכות" הפסולת במפרץ אילת, מגיעה מתוכנית הניטור של עומסי הפסולת בים ובחופים – אף שגם בים התיכון וגם במפרץ אילת נמצאה פסולת צפה של חלקיקי פלסטיק קטנים מ-5 מ"מ, הרי שבאילת, בניגוד לים התיכון לא נמצאו חלקיקים גדולים מגודל זה. חלקיקים אלה מקורם בפסולת שמתפרקת לאורך זמן ביבשה ונשטפת לים באירועי גשם ושיטפונות. חלקיקים קטנים כמו שנמצאים במפרץ אילת, מקורם בפלסטיק ששהה זמן רב במי הים, שכן חלקיקים אלה מוסעים מרחוק על ידי זרמים. הפסולת הצפה במפרץ אילת מורכבת בעיקרה מחלקי שקיות ואריזות (70%) וברובה הגדול היא מיקרו פלסטיק שגדלו נע בין 0.3-5 מ"מ. בדוח מציינים כי על מנת שלא לפגוע בשוניות האלמוגים ומרבדי עשב הים באילת, 
לא נוטרה פסולת בקרקעית הים השנה. על מנת להתמודד עם מגבלה זו, בניטור 2020 נעשה שימוש ברובוט תת ימי לצורך ביצוע סקר מצולם לאיתור פסולת. 
ממצאי סקר זה יוצגו במהלך 2021. בדיגום חופים שבוצע ב-2020 בתקופת הקורונה, הופיעו פריטי פסולת חדשים כגון מסכות וכפפות שלא נצפו לפני כן. 

גדעון גולבר מנהל נמל אילת אמר בתגובה: "על פי ההסכם שבין נמל אילת לחברת נמלי ישראל (חנ"י), שייכת קרקעית הים לחנ"י ואכן דוחות הניקוי הוצאו לחנ"י שהחלה כבר בניקוי ויתכן שכבר סיימה. אנחנו הסכמנו לפנים משורת הדין גם להשתתף בעלויות הניקוי. אני מאמין שמי שמשתמש בים חובתו גם לשמור עליו". 

מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת נמסר בתגובה: “המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת דוחה על הסף את הנכתב בדו"ח ומה שנכתב בכתבה. הפעילות היומיומית של המכון מוכיחה את ההיפך. פנינו היום לנציגי היחידה לזיהום ים באילת לברור הנושא ותשובתם היתה כי נפלה טעות סופר שנעשתה בתום לב וכי הם פועלים לתיקונה. לא רק שהמכון אינו אחראי על אותם עשרות צמיגים שהונחו על קרקעית הים למול חופו בעומק רב לפני עשרות שנים, הוא אף השקיע משאבים בכדי לסייע ליחידה לזיהום ים בהוצאתם וישמח להמשיך ולסייע בעתיד במבצעי ניקיון במימי המפרץ. נבקש לציין כי המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים היה היזם והחלוץ במבצעי פינוי הפסולת הכבדה מהים והשונית הנמצאים באזור המכון ובמפרץ בכלל. במסגרת זו הוצאו מהים מאז 2012, בתיאום עם רט"ג ולאחר העברת בעלי החיים שגדלו על המבנים להמשך גדילתם ב"משתלות" ייעודיות, טונות רבות של סטרוקטורות מתכת ובטון, צמיגים ופסולת אחרת. מבצעי הוצאת פסולת ממשיכים וימשיכו להתבצע ביוזמת המכון ואנו גאים בהם. 
כל מתקני המחקר השונים המוצבים בים לצורך ניסויים, מוכנסים למים לתקופה קצובה תחת אישור רט"ג ומוצאים מהים בסיום התקופה שנקבעה. כאמור , למרות שלא המכון אחראי להנחת צמיגים אלו בים, שמחנו על ההזדמנות לסייע ליחידה לזיהום ים בהוצאתם".

מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בפעילותה השוטפת של החברה לא מושלכת כל פסולת לים או לכל אתר אחר. זאת, בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה, על פיהן פועלת החברה. לראיה, השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ- 50 שנה באופן ייחודי וללא כל פגיעה בו. כל זאת, הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת. החברה מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, ועומדת בתקנים בינלאומיים למען שמירה והגנה על הסביבה.״

מחברת נמלי ישראל נמסר בתגובה: "חברת נמלי ישראל אכן לקחה חלק במבצע שיזם המשרד להגנת הסביבה לניקוי פסולת מקרקעית הים במפרץ אילת והפעילה קבלן ימי שמשה מהקרקעית פסולת בניה ואביזרי רציף שנמצאה מול רציף נמל אילת. חברת נמלי ישראל שמחה לקחת חלק במבצעי ניקוי כאלה המממשים את עקרונות האחריות התאגידית, פיתוח בר-קיימא וכן הינה תומכת בשיפור התשתיות וניקיון סביבת הנמלים".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש