ביום שבת בלילה, בעת התקפת הטילים מאיראן על ישראל, גילו מאות מתושבי אילת כי הדבר ממנו חששו יותר מכל קרה- למרות המלצות פיקוד העורף להיכנס למקלטים עוד בטרם הגעת המתקפה, הם גילו את מה שידעו כבר קודם, כי המקלטים שלהם אינם כשירים לאיכלוס במקרה חירום. במקרה של דיירי בניין 5207 התאספו השכנים בכניסה למקלט. בודדים בחרו אף על פי ולמרות הכל להיכנס פנימה, למרות העובדה שאין במקלט תאורה. הרוב העדיפו להישאר בחוץ, קרוב לכניסה למקלט ותכננו להיכנס בלתי ברירה פנימה רק במקרה שתשמע אזעקה.
גם אצל דיירי הבניינים הסמוכים לבית רפאל בשכונה א' מצב המקלט המסומן כא' 5 לא איפשר כלל את הכניסה פנימה. הריחות הנוראיים של צואת האדם באסלות שבמקלט והעובדה כי אין במקלט ביוב תקין וגם לא מים זורמים, הפכה את השהייה בו לבלתי אפשרית.
במקרה של גן הילדים מאחורי מרכז הדקל ההורים הודו לאל שהילדים שלהם לא היו צריכים להיכנס למקלט הסמוך לגן שכן. מזה חודשים שהם מתריעים בפני העירייה כי מדרגות הכניסה למקלט מחליקות ושבורות ומהוות סכנה של ממש עבור הילדים, אלא שמאז ועד היום אף אחד לא טרח לתקן את המצב. ואלו רק כמה דוגמאות של עשרות מקלטים ברחבי העיר, חלקם מקלטים ציבוריים, חלקם מקלטים המוגדרים על ידי העירייה כמקלטים פרטיים שבאחריות דיירי השכונות לטפל בהם, שמאז תחילת המלחמה ועד היום לא טופלו.
חיבורים פיראטים וסגירת קריאות
בבוקר שלמחרת מתקפת הטילים שהיתה ולא היתה, מיהר אחד השכנים מבניין 5207 לצלצל למערכת 'ערב ערב'. סיור במקום לא השאיר מקום לספקות- המקלט לא ערוך לאיכלוס ממושך של הדיירים. "לפני 15 שנה בערך היו במקלט הומלסים שגרמו לדליקה ששרפה בו הכל", מספר הדייר. "הקירות היו מפוייחים והמקלט הפך ללא שמיש לגמרי". בהדרגה התחילו הדיירים לטפל במקלט מתוך כוונה לחזור ולהשמיש אותו, אלא שתשתיות חשמל לא קיימות בו, כמו גם תשתיות מים ומערכת הביוב כולה מושבתת. "אז ניקינו ככל יכולתנו את המקלט", אומר הדייר, ומודה, כי עם תחילת המלחמה סייעו מעיריית אילת בניקיון הפסולת שהיתה בו. אלא שלמרות הצורך ולמרות בקשות השכנים, בנושאים הכבדים והחשובים באמת לא הסכימו בעירייה לטפל. "הם שלחו אותנו לטפל בבעיית החשמל, המים והביוב בעצמנו", הוא אומר, ומספר כי אחד השכנים דאג לתאורה סתמית במקלט ואולם בחברת החשמל איימו כי אם נושא החשמל לא יסודר כמו שצריך השכנים ייקנסו. "אז לקחנו כמה הצעות מחיר מחשמלאים שמוכרים על ידי חברת החשמל ודיברו איתנו על סכום של 14 אלף ש"ח", הוא אומר ומסביר כי בבניין בו מרבית הדיירים הם שוכרים ויש קושי לאגד את כל בעלי הדירות, להוציא לפועל שיפוץ של מקלט שמצריך איסוף כספים הוא כמעט בלתי אפשרי. מישהו מהדיירים השחיל את צינור הגינה מפתח המקלט פנימה כדי שיהיו קצת מים בעת צרה. במקום בו מערכת הביוב מושבתת ברור כי לא ניתן להשתמש בשירותים. "אז העירייה ניקתה וזה יפה מאוד, אבל ביקשנו שיעזרו לנו לתקן את כל הליקויים, אמרנו להם שיעזרו לנו במימון ויגבו את הכסף מהארנונה, אבל אמרו לנו שזה בלתי אפשרי", מספר השכן, שמבהיר כי בליל שבת העדיפו כל השכנים שלא להיכנס לתוך המקלט. "בודדים בלבד נכנסו פנימה. הרוב עמדו למעלה ליד פתח הכניסה וחיכו לאזעקה. אז הם היו נכנסים וסוגרים את הדלת. אבל זה לא צריך להיות ככה. אנחנו צריכים לדעת שיש לנו מקלט מסודר למקרה חירום. המצב בארץ לא טוב, מצד אחד כולם מדברים על הצורך לסדר את המקלטים, מצד שני העירייה לא עוזרת למי שלא מסוגלים להרים את הדבר הזה לבד".
מקלט שכולו צחנה אחת גדולה
גם במקרה של מירה בן דוד, דיירת בשכונה א', מצבו של המקלט הסמוך לביתה לא איפשר את הכניסה פנימה. "במשך שנים ארוכות המקלט שלנו שימש כמקלט דו שימושי", מספרת מירה. "לקח לעירייה המון זמן עד שהצליחו לפנות ממנו את מי שהתמקם בו ועל כך ידענו לומר תודה", היא מציינת. אלא שבאותה נשימה היא גם יודעת לספר כי חוץ מפינוי המקלט בעירייה לא דאגו להסדיר אותו. "קצת אחרי פרוץ המלחמה הבנו שהמקלט לא רק צריך להיות מפונה אלא גם שמיש. ביקשנו שיסדירו לנו את נושא המים, ובעיקר את הביוב, שכן בלי ביוב תקין כל צואת האדם באסלות לא ניתנת לניקוי. פעם אחר פעם ביקשו מאיתנו לפתוח קריאות במוקד העירוני, פעם אחר פעם פתחנו קריאות אלא שכלום לא נעשה ובכל פעם סגרו את הקריאה בטענה שהנושא טופל. כשהבנתי שככה זה לא יעבוד, התחלתי לפנות ישירות לסיירי סל"א בשכונה. ביקשתי מהם להגיע לטפל בבעיות, אבל גם הם, בדיוק כמו כל הגורמים אליהם פנינו בעירייה, חזרו וביקשו שנפתח קריאה. אנחנו פותחים קריאה ובעירייה סוגרים אותה מבלי לעשות כלום. כך קרה שבשבת האחרונה היינו בלי מקלט. מי יכול להיכנס לתוך מקלט שכולו צחנה אחת גדולה? תארי לעצמך סיטואציה שבליל שבת היינו כאן ליד המקלט מעל 20 איש. חלק ישבו בחוץ, חלק ישבו בתוך הרכבים שלהם, כולנו חיכינו לאזעקה אם תגיע ואז היינו נכנסים בלית ברירה למקלט. למה אנחנו צריכים לסבול את זה? למה מאז חודש נובמבר יש עוד ועוד קריאות לטיפול במקלט שנסגרות מבלי שמשהו קורה בפועל. אמא שלי צילמה לי את המקלט שלהם בראשון לציון. שם יש עירייה שיודעת לדאוג לתושבים. אז לא ביקשנו לוקסוס, אבל המינימום מים זורמים וביוב כדי שנוכל להוריד מים באסלות. זו לא בקשה מוגזמת". מירה מציינת כי היא מודעת לכך שיש באילת מקלטים רבים עם בעיות. "אבל במקרה הזה צרת רבים לא מנחמת. מירה שדאגה לבדוק את סוגיית האחריות לטיפול במקלטים הציבוריים מצביעה על סעיף 14 א' לחוק הג"א שמטיל את האחריות לטיפול במקלטים הציבוריים על הרשות המקומית, ומציגה בפני תלונה נוספת שפתחה רק השבוע וגם היא מיד נסגרה, כמובן, ללא טיפול.
במקלט שבבניין 1112 אי אפשר אפילו לרדת במדרגות. המקלט מלא במים עומדים והסירחון נוראי. "בימים שמיד לאחר פרוץ המלחמה צלצלתי למוקד העירוני ותיארתי את מצב המקלט שלנו", מספרת השבוע טל פרי, בעלת דירה בבניין. "הם שלחו אלי שני חבר'ה מאוד נחמדים שפינו בעיקר המון זבל ותודה להם על כך. אלא שמנגד, אף אחד לא עשה כלום עם העובדה שאין במקלט חשמל ויש מים עומדים שמכסים את גובה הנעל. הם עצמם העמידו לרוחב המקלט בלוקים והלכו עליהם כדי לא להירטב". טל שנסעה לחו"ל בסמיכות לפרוץ המלחמה, חזרה לאחרונה לעיר וגילתה לתדהמתה שכלום לא השתנה במצבו של המקלט. "אחרי שהחבר'ה האלו פינו את הזבל התקשרתי למוקד העירוני ואמרתי להם שהכל מוצף, הם אמרו לי שצריך להזמין משאבות שישאבו, נו באמת, מאיפה. איך אני אמורה לדאוג לזה לבד? בעיר כמו אילת בה בכל כניסה רוב השכנים הם שוכרים אי אפשר להרים דברים כאלו. עיריית אילת אמורה לסייע לתושבים להוציא משימות כאלו לפועל. אין בעייה אחר כך לחלק את העלות בין הדיירים, אבלת כשעירייה אמורה לעזור, לזה בדיוק הכוונה. אז כמובן שבליל שבת לא היה מקלט לרדת אליו והמקלט הציבורי הכי קרוב אלינו היה נעול, מזלנו שהכל עבר בשלום. השאלה האם אנחנו צריכים להסתמך על מזל?". טל מוסיפה ומספרת שבבוקר שלאחר המתקפה ראש העירייה עלה לשידור בטלוויזיה. "לאורך כל הראיון הוא שכנע את הצופים שלמרות החששות אילת בטוחה ושאין להם סיבה לבטל את החופשה שלהם בפסח. טוב ויפה האורחים בעיר והדאגה שלו כלפיהם, אבל מה איתנו תושבי העיר? באותו בוקר השארתי פרטים על מצב המקלט שלנו באתר העירייה, שלחו לי מספר טלפון ליצירת קשר. אף אחד בכל ללא ענה".
"במקום לקרוא לי פופוליסט - שיטפלו בבעיות”
זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לקח על עצמו בוריס ימפולסקי, תושב העיר, משימה חשובה- לרכז את כל הבעיות של המקלטים הפזורים ברחבי אילת מתוך כוונה לנסות ולסייע לטפל בבעיות. אלא שאז הימים היו ימי טרום בחירות, ימפולסקי היה חבר ברשימה של גבי קדוש ואם תשאלו אותו הוא יספר לכם איך במקום שעיריית אילת תסייע לו לסייע לתושבים, הם העדיפו להגדיר אותו כ'פופוליסט' במקום לטפל בבעיות. "עיריית אילת קיבלה זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה סכומים נכבדים של כסף ממשרד השיכון על מנת לסייע בטיפול במקלטים שהוגדרו כפרטיים", מבהיר ימפולסקי פרסומים שהופיעו כבר אז בתקשורת. אלא שבמקביל, גם היום שמורה אצלו רשימה של מעל 80 מקלטים ברחבי העיר, שאיך לאמר בעדינות, חוץ מלעזור בפינוי האשפה בהם, בעיריית אילת לא ממש סייעו בהשמשתם. "הייתי באופן פיזי ברוב המקלטים שמופיעים ברשימה שלי ואני יכול לומר לך בפירוש שמאז ועד היום עיריית אילת לא טיפלה בהם. מקלט אחד הם צבעו בלי לתקן את בעיית החשמל, אבל עם כל הכבוד לפינוי אשפה וצבע, מה אלו יכולים להועיל אם אין במקלט איוורור, מים או ביוב תקין? לקחתי על עצמי ביחד עם מתנדבים משימה- למפות את המקלטים בעיר שיש בהם בעיות. עזרנו בכל מה שיכולנו, אבל יש דברים שהיו גדולים עלינו, ובדיוק לשם כך העירייה קיבלה את התקציבים. לצערי הרב שום דבר טוב לא יצא מזה. לעיריית אילת היה נוח להגדיר אותי כ'פופוליסט' ואני אומר הבחירות הסתיימו, נבחרתם. יש לי רשימה של מעל 80 מקלטים ברחבי העיר שצריכים סיוע בהשמשתם. במקום להתעלם, שתפו פעולה. אנחנו כבר עשינו את העבודה. קחו את הרשימה אליכם ותתחילו לתקן. המצב הבטחוני בעיר רחוק מלהיות מרגיע, זה הזמן לעשות את מה שלא עשיתם עד היום. להשמיש מקלטים ברחבי העיר בתקציב של משרד השיכון זה לא אומר לפנות אשפה ולצבוע אלא לסייע בנקודות הקשות באמת".
ממשרד השיכון נמסר לנו בהקשר לתקציבים שהועברו לעיריית אילת לטובת השמשת המקלטים: "משרד הבינוי והשיכון השקיע עשרות מיליוני שקלים בשיפוץ והשמשה של אלפי מקלטים (הנמצאים במבנים בבעלות פרטית) בערים וישובים סמוכיי גדר ובאזורים נוספים ברחבי הארץ. המשרד העביר תקציב לעיריית אילת לטובת שיפוץ והשמשת המקלטים שמופו בהתאם לכללים, לטווח קצר ובכפוף להוראות פקע"ר. התקציב הועבר לעיריית אילת וגורמי המקצוע במשרד עומדים בקשר רציף מול עובדי העירייה ע"מ למפות את המקלטים ולמקסם מספר משתמשים וזמני שיפוץ".
מעיריית אילת נמסר: "מאז תחילת המלחמה ובהתאם להנחיית ראש העירייה נפתחו המקלטים הציבוריים ועיריית אילת החלה בפעולות לפינוי וניקיון של למעלה מ – 400 מקלטים פרטיים. במסגרת העבודות שנמשכו מספר שבועות פונו מעל 70 טון פסולת שהיו במקלטים הפרטיים, 226 מקלטים נצבעו, 148 מקלטים מתוכם עברו ביקורת וסימון פס זוהר, 57 מקלטים עברו תיקוני חשמל ו – 18 נוספים צריכים לעבור ביקורת חשמל. חשוב לציין, כי חיבור החשמל אפשרי רק במקום שיש תשתית חשמל.
לשאלתך, לצד ההתחייבות לתקציב הנחה ראש העירייה לטפל במקלטים בלי להמתין להעברת הכספים. העברת הכספים הינה בהתאם לביצוע.
פניות שמגיעות ממקלטים פרטיים מטופלות במידת האפשר ובכפוף לתשתיות הקיימות. ככל ויש פניות נוספות, על הדיירים לפנות לאגף חירום וביטחון בעירייה". ■
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
