רק בשבוע שעבר האופטימיות האישית שלי הגיעה לשיאים חדשים ולא ממש מוכרים. אז השבוע החלטתי לפרוש בשיא, מהאופטימיות, ולנחות נחיתת אונס במציאות העירונית הבלתי נסבלת. ואיזה כייף לשוב ולהתפלש בבוץ המקומי, על שדה תעופה צפוף, משטרת ההגירה שהפכה לרודפת זרים, עדות מחוף מלוכלך וכמובן תמונות מאופוריית שבועות. אל תנסו בבית.
