מקורות: ''פתרון סחרור המים בלגונה המזרחית מיועד כפתרון זמני עד 2040''

מאת: ניר אמיתי ● 29/1/2021 11:39 ● ערב ערב 3002
הוועדה המחוזית דרום אישרה בחודש שעבר את הרחבת שטחה של תחנת השאיבה למפעל התפלת המים של אילת 'סבחה' ● זאת על מנת להחליף את מתקן השאיבה הישן בחוף הדקל במתקן חדיש בעל יכולות התפלה שיתאימו לצרכי האזור עד 2060 ● אלא שהגדלת השטח, אף שתשחרר את חוף המשאבות הדרומי בחזרה לציבור, תבוא על חשבון מגרש שיועד עבור מועדון השיט החדש ● מהדיונים עולה כי לא רק שמפעל ההתפלה של אילת כיום אינו יעיל וסובל מתקלות רבות ● גם פתרון סחרור מי הלגונה המזרחית באמצעות תחנת שאיבה שתותקן במקום, אינה מיועדת לשמש כפתרון קבע ועד 2040 תאלץ העירייה למצוא פתרון אחר על מנת להותיר את הלגונה כשירה ● מקורות: ''פרק הזמן שעד 2040 מאפשר פיתוח וביצוע מגוון פתרונות ללא תלות בתחנת השאיבה''
מקורות: ''פתרון סחרור המים בלגונה  המזרחית מיועד כפתרון זמני עד 2040''
כיצד ישווקו המגרשים למלונאות עם פתרון זמני בלבד? ● צילום: Depositphoto

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום, אישרה בישיבתה מיום 14.12.20, את הרחבת שטחה של תחנת השאיבה של מפעל התפלת המים של אילת 'סבחה'. לשם כך הוגדל שטחו של מגרש המתקנים ההנדסיים לשאיבת מי ים ואושר שינוי ייעוד קרקע בחלק ממגרש שיועד במקור עבור מבני ציבור על חוף הים, שלדברי נציגת מקורות יועד עבור הקמתו של מבנה חדש למועדון השיט. "בסיכום עם עיריית אילת הוחלט שהתחנה תגדל על חשבון השטח שעוטף אותה...ושניתן יהיה להקטין את שטח מועדון השיט על חשבון הגדלת תחנת מי הים", הסבירה נציגת מקורות בדיון.

 

בשורות טובות ללגונה המזרחית?


מהחלטת הוועדה עולה כי לאורך השנים התברר כי יעילותו של מתקן ההתפלה הקיים נמוכה בשל הצורך בתחזוקה משמעותית בתחומי העיר, וכן בשל הפגיעה שנוצרה בחוף הים המערבי, שכן תחנת השאיבה שלו ממוקמת בחוף הדקל ומשם עובר קו מים בקוטר גדול המוביל את המים למתקן שמרוחק 10 ק"מ צפונית לאילת, מול קיבוץ אילות. מי הרכז העודפים מסולקים אל הים באמצעות תעלת הקינט, שהנה עודנה תעלה פתוחה המהווה בעצמה מפגע סביבתי שאמור להעלם בשנים הקרובות, לאחר תום עבודות הטמנת הצינור המבוצעות במקום בשנתיים האחרונות. במסגרת תכנית זו תותקן גם יחידת שאיבה מיוחדת לסחרור מי הלגונה המזרחית, שאמורה לפתור את בעיית הבוצה שתאפשר את השמשתה מחדש כלגונת רחצה. 
אלא שכעת מתברר כי פתרון סחרור המים באמצעות תחנת השאיבה של מקורות אינו מיועד לשמש כפתרון קבע, אלא כפתרון זמני בלבד, עד לשנת 2040. כך עולה מדברי נציגת מקורות. מגיש התכנית מטעם מקורות סיפר: "מי שמקדמים את זה הם חברת פרו סי...במסגרת הקמת התחנה ובאישור רשות המים הוקצתה יחידת שאיבה אחת ועד 2040 הם צריכים למצוא פתרון אחר לסחרור מי הלגונה". סגן מתכנן המחוז טל פודים אמר: "אנחנו מקווים שבאמת יהיו תקציבים לזה ולתעלת הקינט שגם מחכה המון זמן לביצוע בגלל עלויות מאוד גבוהות של קרוב ל-300 מיליון שקל". 
גורמים מעורים עמם שוחחנו השבוע קבלו על ההליכה אל פתרון זמני ולא קבוע לבעיה. אנחנו ב-2021 והתכניות עדיין לא מאושרות, עד שישווקו המגרשים למלונאות יעברו עוד כמה שנים ועד שיתחילו לבנות עוד כמה שנים, עד שיסיימו את בניית האזור יצטרכו כבר למצוא פתרון שלא בטוח שקיים, רק מעצם הידיעה על כך הדבר עלול להבריח יזמים מהאזור ולתקוע את השיווק לשנים לתמיד", הזהירו.
כזכור הקימה מקורות בחודש ספטמבר 2019, אסדה למשך מספר שבועות, שביצעה בדיקות קרקע באזור בו אמורים להיות מוצבים צינורות היניקה של מתקן ההתפלה ופלט הרכז. במהלך הדיון בבקשה ביקש נציג הגופים הירוקים לברר מה העלו תוצאות הבדיקות, אך נציגת מקורות לא ידעה לתת מידע בנושא. 

 

לא ידוע מה היו תוצאות בדיקות הקרקע שנערכו ב-2019. אסדת מקורות בחוף הצפוני ● צילום: דוברות העירייה

 

תחנת חוף הדקל תיסגר


מפעל התפלת המים סבחה הוקם ב-1965 במטרה להתפיל מי שתייה באילת. הוא החליף את מתקן ההתפלה בשיטת זרחין שפעל בחוף הדרומי עד אז ואמור היה לתת מענה מספק, אלא שכבר בשלבים מוקדמים הוכר הצורך לשלב במי השתייה המותפלים מי תהום, כאמור לאור יעילותו הנמוכה והקשיים הסביבתיים שעורר, הוחלט בראשית שנות האלפיים לשדרג את מערכת אספקת המים וחברת מקורות החלה לתכנן את המערכת החדשה והמשודרגת שאמורה היתה לתת מענה לביקוש ההולך וגדל למי שתיה באילת וביישובי הערבה. על פי התכנית, אמורה המערכת החדשה להיכנס לפעילות על פי התחייבות חברת מקורות, עד ל-2024. כבר ב-2003 אושרה תכנית של עיריית אילת למתחם הלגונה המזרחית, בתחומה נקבע מגרש מיוחד (242) עבור תחנת שאיבה חדשה בחוף הצפוני שתמוקם במרחק של 120 מ' מקו החוף ובמרחק של 5 בלבד מתעלת הקינט כיום ותחליף את התחנה בחוף הדקל שתיסגר ומתקניה יפורקו בצעד שאמור לשחרר פיסת חוף נוספת לטובת הציבור. 
בשנת 2013 התבררו למתכננים שתי נקודות משמעותיות מבחינת תכנית הפיתוח, האחת, כי בשל התפתחות טכנולוגית ניתן כעת לבצע את העברת מי הרכז בדחיקה במקום בחפירה פתוחה, מה שאפשר את החלפתה העתידית של תעלת הקינט הפתוחה בצינור שיגיע לעומק הים, והשנייה, כי המגרש שיועד בתחילה עבור תחנת השאיבה במתחם הלגונה קטן מדי ולא יאפשר את קליטת כמויות השאיבה הנדרשות. על פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה לא ניתן להמשיך ולהזרים את מי הרכז בתעלת הקינט ויש להניח צינור מי רכז סגור, כמו כן קבע המשרד כי יש להוריד את ריכוז החנקות במי הרכז ולשם כך נדרשת התפלה בכמות גדולה יותר של מי ים. על מנת להקים את מערכת התפלה בהתאם לסטנדרטים העדכניים, נדרש, לפיכך, לעדכן את הבסיס הסטטוטורי בשלושה מרכיבים של התכנית: הגדלת שטח מגרש המתקנים ההנדסיים (242), שינוי יעוד הקרקע בחלק ממגרש 117 ממבני ציבור לשטח למתקנים הנדסיים, וכן הסטתן של תשתיות בין תחנת השאיבה לפיר הדחיקה והתרחקות מתעלת הקינט, שהמסדרון הסטטוטורי שלה אמור להתבטל. 

 

חוששים מיניקת ערכי טבע בעומק הים


נציגת מקורות הבהירה כי נעשה סקר רעש על מנת לבחון את השפעת התחנה החדשה על אזור בתי המלון ונמצא כי זו לא צפויה להפריע, שכן היא תוכננה עם הגנה אקוסטית. 

נציג רשות הטבע והגנים שציין את חשיבותו האקולוגית של החוף הצפוני באילת, הסביר כי המדובר באירוע מורכב מאוד מבחינה סביבתית: "(צריך) להבין את העוצמתיות של הקנה מידה של הפיר דחיקה שיכנס לתוך הים וגם תחנת השאיבה. זה אירוע מאוד מורכב", שלוש מתוך חמש ההערות שהעבירה רט"ג נפתרו לדברי נציגה ולגבי שני סעיפים נותרים טרם הושלם הטיפול, כאשר אחד מהם ההוא נושא היניקה: "אנחנו חוששים מיניקה של ערכי טבע מוגנים...מקורות צריכה לעשות תכנון מפורט למנוע פגיעה בערכי טבע מוגנים", כן ציין כי מאחר ומדובר בשני צינורות של 63 צול ישנה התייחסות גם לסכנת השאיבה של צוללים לצינורות נושא שני שטרם קיבל מענה הוא ה'פיג', אותו ספוג שדוחפים בתוך הצינור בשביל לנקות את הצנרת: "תתארו שמעבירים חוטר בצינור של המי פלט ובעצם כל מה שהצטבר בצינור יוצא במכה אחת לים, צריך לראות איך מבצעים את זה, אולי להפוך את הכיוון, אולי איזה מתקן, אני לא ידוע להגיד, זה עדיין לפתחנו". נציג רט"ג התייחס בדבריו גם לנושא מניעת פלישתם של מינים פולשים למפרץ אילת, "צריך לזכור אנחנו במפרץ אילת עם שונית האלמוגים הצפונית בעולם ובחשיבות עולמית". 

באשרה את השינויים ציינה הוועדה כי: "העיר אילת נמצאת בתנופת פיתוח...תכנית המתאר שלה נמצאת לקראת אישור", ולפיכך, "חשיבות רבה לשדרג את מתקן ההתפלה...ולמנוע פגיעה ברצועת החוף הפתוח לציבור...שדרוג המערכת יבטל את הצינור העובר במרכז העיר ובשטח שדה התעופה ויאפשר מימוש תכניות הפיתוח של העיר אילת. המערכת החדשה אמורה לדברי נציגת מקורות לתת מענה לצרכי האזור עד לשנת 2060. ההחלטה שכבר אושרה בוועדה לשמירה על הסביבה חופית (ולחו"ף) אושרה במחוזית פה אחד.  

  

צפויה להעלם מהנוף בכפוף לתקציב של 300 מיליון שקל שאין. תעלת הקינט

 

"קיימים מספר פתרונות לסחרור המים בלגונה"


מחברת מקורות נמסר בתגובה: "מתקן ההתפלה 'סבחה' מהווה מזה שישה עשורים עורק המים הראשי לכלל צורכי המים באילת ובערבה הדרומית – משקי בית, עסקי תיירות, התיישבות חקלאית, מפעלי תעשייה ובסיסים צבאיים.  בימים אלה מקדמת מקורות תכנית לתשתית לאומית להרחבת תחנת שאיבה למי ים, וזאת על מנת לאפשר הגדלת כמויות המים המותפלים ומתן מענה לצריכת המים לעיר אילת וסביבתה. מדובר בפרויקט אסטרטגי חשוב הצפוי להימשך מספר שנים. הפרויקט החל בהתאם ללוחות זמנים אשר תואמים לדרישות משרד להגנת הסביבה ובתיאום עם רשות המים.
הפרויקט כולל שלושה מקטעים מרכזיים: מתפיל סבחה, מקטע יבשתי ומקטע ימי. הנחת הצנרת הימית תבוצע בדחיקה לעומק הים, בתוך קרקעית הים. הדחיקה תבוצע מתוך פיר שימוקם בתוך תחנת השאיבה, כך שמעבר לגדר של עבודות תחנת השאיבה, לא תהיה חפירה ופגיעה בחוף הים או בים עצמו. תוואי הצנרת היבשתית והימית יוטמנו בקרקע ולכן לא יהוו מפגע בשטח. תכנית הקווים הימיים לוותה בתסקיר השפעה על הסביבה שהוכן במשך 10 שנים ואושר ע"י המשרד להגנת הסביבה ומוסדות התכנון. תכנון והקמת המערכת תבוצע על פי הנחיות התסקיר שמונע שאיבת ערכי טבע מוגנים ולא תזהם את הים. במסגרת דיונים לתאום התכנית נענתה מקורות לפניית המשרד להגנת הסביבה לאיחוד תשתיות. בתאום עם עיריית אילת ויזמי תכנית הלגונה המזרחית סוכם כי בהתאם לתחזית אספקת המים הנדרשת, ניתן יהיה לסחרר את מי הלגונה באמצעות אחת המשאבות בתחנה עד לשנת 2040. לאחר מכן תידרש המשאבה לתפקודה המלא של תחנת השאיבה לטובת מתקן ההתפלה ומענה לתחזית הצריכות העתידיות,  יצוין כי בפני יזמי התכנית עומדות מספר אפשרויות לפתרון סחרור המים, פרק הזמן שעד 2040 מאפשר פיתוח וביצוע מגוון פתרונות ללא תלות בתחנת השאיבה. בתקופה מאתגרת זו ממשיכה 'מקורות' לעמוד לצד תושבי אילת ותבצע את הפרויקט בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו. מדובר בהבטחת אספקת מי שתייה כצורך בסיסי לתושבי האזור”.

’ערב ערב' פנה לעיריית אילת ומשרד התיירות וביקש לברר עמם מדוע נבחר פתרון זמני בלבד לסחרור מי הלגונה וכיד עלול הדבר להשפיע על סיכויי השיווק של המגרשים סביב הלגונה, אך אף אחד מהגורמים לא מצא לנכון להתייחס לפניית המערכת.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש