תושב אילת המתגורר בבניין משותף ברחוב לוס אנג'לס 893 מאילת, תבע את חברת עין נטפים ואת עיריית אילת בסך של 6,500 שקל. התביעה שהוגשה כתביעה קטנה בביהמ"ש השלום באילת טענה כי בעת החלפת שעוני מים בבניים, שבוצעה על ידי העירייה באמצעות קבלן חיצוני, נוצרה במקום נזילה שגרמה לחיובי יתר גדולים, אותם סירב הדייר לשלם, אף ששאר דיירי הבניין שילמו על העבודה. טענת הדייר היתה כי הקבלן לא הידק את צינורות כנדרש ואלה התנתקו וגרמו לנזילה המוגברת. לטענת התובע הוא הגיע לדירה עקב התראה שקיבל מעין נטפים על צריכה חריגה, אך לא מצא זכר לנזילה. גם עיריית אילת נכשלה פעמיים באיתור הנזילה ובסופו של דבר איתרו את מקורה הדיירים ואז כאמור נשלח הקבלן מטעם העירייה שתיקן את הנזילה. הנתבע הכעוס ביטל את הוראת הקבע שלו לתשלום חשבונות מים לעין נטפים, שכן טען כי הוא מסרב לשלם עבור עבודה רשלנית של קבלן של העירייה. סכום התביעה שהועמד על 6,5000 שקל כלל את סכום הצריכה המשותפת בו חוייב, פיצוי על תיקוני צנרת, צריכה משותפת והחובות שנצברו עקב אי תשלום חשבונות המים.
בדחותו את התהיעה, קיבל השופט גיל אדלמן את טענת עין נטפים כי היא כלל אינה קשורה אלירוע, שכן חובותיה מסתיימים בנקודת החיבור של הבניין למערכת המים העירונית וכי כל נזילה שארעה בצינור הפרטי אינה באחריותו. אחריותה של עין נטפים, נקבע, הסתיימה מרגע שהודיעה לדיירי הבניין על קיומה של נזילה על פי מה שהראו שעוני הצריכה.
כן קיבל השופט את עמדתה של עיריית אילת, שאף שלא התכחשה לעובדה כי אכן שלחה קבלן חיצוטני לתקן את הנזילה בבניין, הדגישה כי היא עשתה כן בהכנסה לנעלי הדיירים, שכן המדובר בצינור פרטי. עיריית אילת נוהגת לפעול בדרך זו בעיקר במקרים בהם מדובר בבניינים ישנים עם תשתיות רעועות, שבעלי הדירות אינם מסוגלים לממן ולבצתע בעצמם. אז היא נכנסת בנעליהם, מבצעת את העבודה וגובה מהם את חלקם היחסי בעבור התיקון באמצעות חשבונות הארנונה.
השופט הדגיש כי הואר דוחה את התביעה גם משום שהתובע לא הוכיח את טענתו לפיה החלפת השעונים היא שגרמה לנזילה. סרטון נזילה שהציג לא הוכיח את הטענה. עוד קבע השופט כי: "גם לו קיבלתי את טענות התובע, הרי שיש מקום לדחות את התביעה בשל אי הוכחת הסכום שנגבה ביתר. התובע לא הטריח עצמו לחשב את הסכומים שתבע בייחוד כאשר קיימים מסמכים וקבלות שבאמצעותם ניתן להוכיח בדיוק רב את התביעה".
לאחר שעין נטפים הציגה בפני ביהמ"ש דוח בוא הוצגה הצריכה המופרזת בין החודשים ספטמבר 2022 – ינואר 2023, שעמדה על חיוב של 1,150 שקל וכן מסמך המעיד כי התובע זוכה בסכום זה. "המסקנה המתבקשת, לאור כל האמור לעיל, היא שהתובע לא הצליח להטות את מאזן ההסתברות לטובתו ולנמק תביעתו, ועל כן דין התביעה להדחות", נפסק. עם זאת, השופט לא הטיל על התובע הוצאות. ■
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
