גבר מנקה? חלומה של כל אשה

   כשחיפשנו לטובת הכתבה גברים שמנקים את הבית, התגובות לא היו מפתיעות. נשים רבות לא האמינו שדבר כזה קיים. אחרות ביקשו מספרי טלפון והציעו נישואים אם כזה דבר קיים. אחת המגיבות כתבה לי:"ממי זה בקומה השנייה, בדימיון מודרך, או בפינה השמאלית במדע בדיוני". אחרת כתבה: "יש גברים שמנקים? מוכנה לשלם כדי לקבל כזה"... אז הלכנו, חיפשנו ולא תאמינו, גם מצאנו.

 התאונה ששינתה את חיי אשתי

   עד לפני שש וחצי שנים היה מוטי גבאי חצי שייח סעודי. כמי שגדל במשפחה מרוקאית עם אמא ואחיות שאהבו רק לפנק ולפנק ועל הדרך גם לנקות ולהבריק את הבית, רק טבעי היה שהן עשו את כל העבודה והוא הבן, נח. את זה הוא הביא עמו גם לחיי הנישואים שלו עם ליאור. ככה עד שלפני קצת מעל שש שנים הוא עבר תאונה ומצא את עצמו יושב בבית חסר מעש. "אחרי שהפכתי נכה וישבתי בבית תקופה לא קצרה בלי עבודה, התחלתי להרגיש שזה לא פייר שאני בבית לא עושה כלום ואשתי חוזרת אחרי שמונה שעות בעבודה צריכה גם לנקות ולעשות בבית. ואז התחלתי לאט לאט לקום. לתלות כביסה, להוריד כביסה, לנקות שירותים, להחליף מצעים והתאהבתי. זה עשה לי תרפיה. ואז קלטתי שזה מפנה לה יותר זמן בשבילי כי היא לא צריכה לנקות אז אמרתי יאללה והתחלתי לנקות".

מה הכי אוהב לנקות?
   "את השירותים והמקלחת. הכי קל כי אתה שופך מים על הכל. ואוהב את הניקיונות של המקררים והמקפיאים שצריך להפשיר ולנקות. את המטבח אנחנו עושים ביחד בכל שנה, מרוקנים ומנקים את הארונות".

מי עכשיו לוקח פיקוד בניקיונות של פסח?
"אני. היא נותנת את ההוראות איפה להתחיל ואני מתחיל. האמת שאנחנו מתחילים ביום ראשון. שבוע, כל יום משהו אחר, כל יום חדר".

ומה גילית על ניקיון שלא ידעת?
   "שזו תרפיה, זמן מחשבה. שם מוסיקה ועובד. אבל זה באמת מסדר את המחשבות".

איזה חומר ניקוי מאסט?
   "אקונומיקה ומנקה המקלחונים של ליאור קוקה. מנקה את המקלחונים סוף הדרך אבל אין כמו אקונומיקה".

שאבת את זה מהבית?
   הוא צוחק: "לא איזה בבית, אנחנו מרוקאים. שש אחיות ואמא אתה לא עושה כלום. שאבתי את זה משיעמום. היתי שנים שייח סעודי".

כמה זה כיף לה?
   "חכי שניה", אומר לי מוטי וקורא לליאור אשתו. ליאורי כמה כיף לך עם זה שבעלך עוזר לך בניקיונות?
   ליאור: "נו בחיית מירב זו לא שאלה בכלל. בואי נשים דברים על דיוקם, הוא צריך להיות במוד הנכון, אבל בסופו של דבר כמה זה כיף לחזור מהעבודה והבית נקי ואז הוא אומר לך אין לך מה לעשות רק להחליף מצעים וזהו. מי צריך יותר? בדיוק אתמול אמרתי לו- מוטי גבאי בעוד שבועיים פסח, מתי מתחילים לנקות? אני צריכה לנקות את המטבח, אתה צריך לעשות מקפיא. אז הוא אומר לי טוב אבל מטבח אפשר לעשות רק כמה ימים לפני, אמרתי לו טוב, אבל בינתיים אפשר להתחיל עם המקפיא, דברים שהם שלך, חלונות זה רק הוא".

כל הדברים האלו לא היו לפני התאונה?
   "הייתי גיישה. את יודעת מה זה גיישה? תחשבי שיש לי שלושה בנים פלוס בעל וכולם חושבים שהם משלמים לי משכורת...זה ברמה של נכנסים זורקים את הנעליים בכניסה, הבגדים זרוקים במקלחת, הבגדים מראים לך את נתיב ההליכה. ופתאום הבן אדם עבר תאונה, ישב בבית ופתאום הוא אומר "מה איזה ילדים בלאגניסטים, זורקים בגדים בכל מקום, אני צריך לעבור אחריהם, ועוד משפטים שכל אשה מכירה כמו- רק היום בבוקר  שטפתי את הבית איך הוא כבר מלוכלך? ואני מסתכלת עליו- פיפי. אומרת לו וואי היית צריך תאונה? מה אתה אומר? חד משמעית התאונה הצילה אותי...ובואי תספרי את זה לחמותי. עד שלא צילמתי לה סרטונים היא לא האמינה לי וכשצילמתי לה היא אומרת לי: "כל הכבוד ליאור. ומה אני אגיד? אני לא יכולה ללכלך את הגזע המרוקאי, אז אמרתי לה- לא זה לא אני זה הוא שרוצה לעזור, אם הוא לא היה רוצה זה לא היה קורה".

אבל בשורה התחתונה זה באמת בא ממנו לא?
   "מהשעמום. מההבנה שאני יושב בבית ושורף את הזמן אבל הן מסתכלות על זה כאילו 'חינכתי אותו'. "כל הכבוד ליאור הצלחת לחנך אותו מה שאני לא הצלחתי". אבל לא חינכתי אותו. זה בא ממנו".
   מוטי: "הייתי נכנס אלינו לבית אמא מחלק הוראות- את מכינה לי חביתה, אמא את עושה לי ככה...".
   ליאור צוחקת: "כפרה מרוקאים מדימונה מה את מצפה שיקרה? אז היום זה עובד אחרת. יש פעמים שזה יותר ויש פעמים שזה פחות אבל היום הוא כבר הרגיל אותי. חלונות בפסח זה הוא, יש דברים שהם שלך מאמי".

עד כמה חברות מקנאות?
   "וואי וואי עד היום יש משרדים של חברות שאני נכנסת אליהם רק עם שרשרת שום".
   מוטי: "ובואי תראי את כל השכנות שרואות אותי שוטף את החלונות ואומרות לבעלים שלהן- בואו תראו את מוטי והן עוד רוסיות...אומרות לי איזה כיף לך...מה העיניים שלהן עליי? עבדתי מספיק קשה כדי שזה יקרה", היא צוחקת. או שהן רואות אותו מנקה את החלונות ואומרות לו- "מוטי אתה יכול אחר כך לבוא גם אלינו? ממש האיש שאימץ לעצמו את המגב לחבר. את לא מבינה איך הוא בורר סמרטוטים. אבל הכי מצחיק זה היציאות של הילדים שפתאום מסתכלים עליו כשהוא אומר להם- "רק בבוקר שטפתי"...
   מוטי: "משפט של הילד הגדול- "אבא תתחבר בחזרה לגבריות, תעזוב את הנשיות".

כמה פעמים בשבוע רגיל מנקה?
   מוטי: "לפחות פעמיים".
   ליאור: "בואי, הוא נשוי לחולת ניקיון, הבית נשטף ברמה היומית, שירותים מקלחות ברמה היומית, יש פה בנים, יש כלב, הניקיון הוא על בסיס יום יומי והוא תופס משמרת פעמיים בשבוע".
   מוטי: "אני רק לא מקפל בגדים, כי לא אוהבים את הקיפול המרוקאי שלי".
   ליאור: "ויש את המשפט של יום חמישי שהוא אומר- "אני עושה שירותימים ואת שוטפת".
   מוטי: "ואז אני עושה גם שירותימים וגם שוטף".

חולה ניקיון בהשפעת ה –OCD

   כבר בגיל 12 גילה רועי חזן את המשיכה הלא ברורה שלו לניקיון. רק בהמשך, כשמחלת הניקיון שלו הלכה והתגברה הוא אובחן כמי שסובל מהפרעת ה – OCD (הפרעה טורדנית כפייתית), שבאה אצל חלק מהסובלים מההפרעה בצורה של ניקיון אובססיבי כפייתי. 
   "מגיל 12 הייתי אחראי על הניקיון של הבית. שיגעון, עשיתי כלים ומה לא".

זה בא ממישהו מהבית?
   "נהפוך הוא. כולם היו ההיפך ממני ולכן כבר בגיל צעיר יחסית עזבתי את הבית, לא יכולתי לחיות עם זה. כל אחד עם הבלאגן שלו, הסיגריות, הריח ואני רץ אחריהם ומסדר, כתמים ברצפה ואני רץ אחריהם עם כרית הפלא על הקירות ומנקה את הכיור. מחלה".

כשאשתך הכירה אותך זה כבר היה בילד אין?
   "לגמרי. מנקה, עושה כביסות".

כמה פעמים בשבוע?
   "זה כל יום. כל יום עם המגב ביד, עם הדייסון ביד", הוא צוחק. 

אני מנסה להבין את הסיטואציה- אתה מכיר את אשתך, אתה אומר לה- מאמי הניקיון זה שלי?
   "היא ראתה את זה כבר לבד. הבינה לבד. באיזה שהוא מקום זה הגיע לויכוח כאילו אני לוקח לה את הנשיות. היו לנו הרבה ויכוחים על זה עד שהיא הבינה שזו מחלה. גם אם היא תקדים אותי ותנקה, אני אהיה חייב לעבור אחר כך אחריה. זו שריטה אז היא הבינה את זה. וזה לא רק בבית זה גם באוטו. אני נוסע ברכב, פתאום קולט כתם על השמשה, אני עוצר ומנקה. וכן, אני מאובחן עם OCD אבל ברמה קשה. כל היום רודף אחרי הילדים. למדתי להתנתק מהחדר שלהם, עשיתי סוויץ בראש, לחדר שלהם אני לא נכנס, אבל בסלון, בחדר שלנו, הסדינים צריכים להיות מתוחים, הבגדים חייבים להיות ישרים בארונות. את האוטו אני שוטף פעמיים בשבוע. יש לי גרניק, ערכת שטיפה והכל".

מה עושה ביום יום? 
"כרגע לא עושה כלום. בעבר היה לי את הביטלס בר אבל כשחזרתי בתשובה יצאתי משם אז כרגע אני בבית. אבל גם כשעבדתי, הייתי מגיע בשתיים וחצי לפנות בוקר הביתה, עובר על הסלון, מנקה מקלחת, שירותים, כן, באמצע הלילה, שם אקונומיקה באסלה".

אז עכשיו יש לך הרבה זמן לנקות
   "כן לגמרי. זו מחלה, לא כיף לחיות ככה. כל הזמן אתה ברדיפה אחרי הדבר הזה, כל הזמן אתה רוצה שיהיה נקי. אם לא נקי אתה בלחץ, לא רגוע".

אין לזה תרופה?
   "האמת לא שמעתי על פתרון לזה ויש לי חבר במצב יותר גרוע ממני בשביל זה אני  עוד מרגיש עם זה בסדר איך שהוא. יש לי חבר שלא יכול שהכפית תהיה עם הראש כלפי מעלה, היא חייבת להיות הפוכה כדי שלא ישארו מים בתוך הכפית. נייר הטואלט חייב להיות עם הפנים כלפיו. הוא רב עם אשתו למה היא שמה את נייר הטואלט הפוך. הוא בכמה רמות מעלי", רועי צוחק. "יש לו דייסון ואיי רובוט ומלא מכשירים מפוזרים בבית, יש לו אפילו שואב קטן לשולחן, עד כדי כך. אני ברוך השם עדיין לא הגעתי לשם. כרגע רק דייסון, אבל עובר אתו על הבית כל יום כל היום. כל היום מטעין אותו, כל היום עובר איתו על הבית הלוך חזור".

איזה חומרי ניקוי אתה חייב?
   "כלורקס, אג'קס, אקונומיקה. שלושת אלו קבוע אצלי. קונה כאלו 12 יחידות בכל פעם".

לפסח כבר התחלת לנקות או שאין מה לנקות הבית מבריק?
   "כן, בטח. מסילות של החלונות, קניתי מקרר חדש".

עד כמה החברות של אשתך מקנאות בה?
   "מקנאות, מקנאות. הן יודעות שאני האחראי על הניקיונות בבית. אם הן נכנסות הביתה ורואות משהו שלא במקום הן מעריכות שאני לא באילת....אחרת הכל אצלי ממש מסודר. בין הכסאות יש רווח מותאם, הכל מתוקתק".

הילדים כבר מבינים שמשהו "מוזר" בחלוקת התפקידים בבית?
   "הם יודעים שאבא אחראי על הניקיון בבית. בגלל שזה אצלם מאז ומתמיד, זה ברור שאבא אחראי על הניקיון ועל הסדר". 

מישהו מהילדים קיבל את זה ממך?
   "האמצעי שלי, כן. הוא לא יכול להיות מלוכלך בחולצה, הוא חייב לנגב את הפנים עם מגבון אם יש עליו קצת לכלוך. הוא לא מסוגל להיות מרוח, מקווה שהוא לא יירש את זה לגמרי".

מה הכי אוהב לנקות?
   "שירותים ומקלחת, בגלל האקונומיקה. שם אתה מגזים עם האקונומיקה, זה על הקירות, האריחים, שופך על האסלה מפנים, בחוץ, על בסיס יומי".

מה לא אוהב לעשות?
   "להחליף מצעים".

גם כביסות?
   "ברור, מכניס, מוציא".

איך נראים הארונות?
   "האמת אשתי עוברת על מה שאני מחזיר. זה הדבר היחיד שהיא עוברת עליו".

מצבך עוד יחמיר?
   "אני מקווה שלא. זה החמיר מאז שהייתי קטן. גם אם הריהוט לא מושלם או יש איזה קרע קטן אני ישר מחליף".

טיפ בניקיון?
   "לנקות כל יום, ככה הבית נשאר נקי. אם מביאים מנקה זה פחות שעות".

עם כל הניקיונות האלו אתה עוד מביא מנקה?
   רועי צוחק: "מביא. פעם בשבועיים. מושכת את הרהיטים, את המיטות ואני רץ אחריה. תראי פה, תראי שם, לא עשית פה, לא קל איתי"....

"אל תקראו לי חולה ניקיון”

   דני ואנונו, פנסיונר של המשטרה, נהג אוטובוס בהווה, הכי לא רוצה שיקראו לו חולה ניקיון. "במקרה שלי זו לא מחלת ניקיון", הוא מתעקש. "אני פדנט, פרפקציוניסט ואוהב אסטתיקה, זה הכל. מבחינתי, יש מי שמנקה ויש מי שמורח וצר לי לאכזב ולנפץ את הגישה הרווחת בציבור, אבל נשים בעיקר מורחות", הוא אומר ומסביר, "הן מעבירות ניגוב אחד עם הסקווטש ומה שיוצא יוצא. נגיד כוס נס קפה, הן לא שופכות את הנס אלא שוטפות אותו עם מים ועם הסקווטש והסבון ולא אשה אחת עושה את זה".

אז אתה כן חולה ניקיון
   דני: "ממש לא. אחי היה חולה ניקון ותודה לאל עם הגיל זה נרגע אצלו".

אז למה האקסיות שלך מגדירות אותך כ'חולה ניקון"?
   "טוב, אז בארון הבגדים מקופלים בדום. אני מנקה אבק בצורה מאוד יסודית, אמבטיה ושירותים אני לא מחפף, משפשף עם ספוג וסקווש שקניתי במיוחד לשירותים. אקונומיקה אצלי זה מאסט, כמו גם מסיר עובש של אנטי קלאק לאמבטיון. כיום אני גר לבד, אבל גם כשגרתי עם בנות זוג הייתי מעדיף לנקות. ניקיון אצלי זה להרים הכל, לשאוב אבק ולא להשאיר גרגר, אחר כך שוטף ומקרצף ואז עובר שוב שטיפה שניה וייבוש. זה חולני? היום כבר אין לי ריהוט מעור, אבל כשהיה הייתי מנקה עם ספריי מיוחד. לחלונות יש לי את הנוזל הכחול, גם למראות, אני עובר אחד אחד. פעם בשבוע חובה לנקות יסודי, אבל בכל פעם שאני רואה משהו מלוכלך אני חייב לנקות. נו, לא חולה ניקיון פשוט פרפקציוניסט. קיבלתי את זה מאבא שלי. אין בזה שום רע. עכשיו לדוגמה לא ניקיתי את הבית כבר שבועיים. קשה לי עם זה, אני מריח את האבק. זה ממש קיצוני אצלי. אנשים באים אומרים לי מה אתה רוצה, הבית נקי. אבל הם לא רואים את מה שאני רואה. אני לא יכול להשאיר כלים בכיור. אין דבר כזה אצלי שיישאר למחר בבוקר. אם משהו נשפך אני חייב לנקות. זה עניין של אסתטיקה. דברים צריכים להיות במקום. בית זה לא מוזיאון אבל בעיני בית צריך להיות נקי ומסודר".

איך בנות הזוג שלך מקבלות את זה?
   "אני מבקש מהן לא להיעלב אבל לפעמים מנקה אחריהן שוב. אם נשאר שומן על הצלחת אחרי שהיא ניקתה, איך אני יכול שלא לנקות שוב? ומה לגבי הכוסות שיש עליהן שכבה של ערפל? אני לא יכול לראות את זה. כוס חייבת להיות מבריקה. זה קורה רק כי לא מנקים את הכוס בזמן ונותנים לה לעמוד עם הקפה. אז בנות זוג כבר קראו לי סטרילי, פקח תברואה, וועדת ביקורת ועוד כל מיני שמות אבל לי לא אכפת".

פסח?
   "בעבר זה היה יסודי כולל חלונות ומסילות. היום כבר לא משתגע".

אולי אתה לא צריך לנקות הרבה כי בעצם אתה חי לבד?
   "כן אבל יש בבית תנועה. חברים, בת זוג, הילדים".

זה בא לך מהבית?
   "ההורים שלי הגיעו ממרוקו, אנשים דתיים, היו נקיים מאוד בכל הקשור לאוכל, למטבח, לבית. לקראת פסח הם היו עוברים חלק חלק בבית עד שהכל היה כשר. כשהייתי קטן הייתי מת על זה והייתי עוזר לאמא בניקיונות ולא רק אלא גם עם השקשוקה והמטבוחה".

המוצר שהוא מאסט מבחינתך?
   "אקונומיקה חובה. נוזל לריצפה של פוליווקס, פלמוליב לכלים חובה, מסיר אבנית חובה".

עד כמה בחורות מתפלאות לגלות את זה עלייך?
   "מוואו, דרך פה פעור ואז הן מבינות שהן פחות נקיות ממני וזה הופך ל...אתה סטרילי מדי, חולה ניקיון, נקי מדי....".

טיפ בניקיון?
   "לא פחות חשוב בבית הריח הנעים. יש לי מפזרי ריח בכל הבית. זה לא סוד חדש, אבל זה טיפ חשוב, לשים באוויר החוזר של המזגן ריחנים, או לפזר ספריי. אז נכנסים לבית עם ריח נעים וזה משלים את תמונת הניקיון".

אז למה אומרים שגברים פחות נקיים מנשים?
   "זה סתם סטיגמתי. אני חייב לומר לך שגברים נקיים יותר". ■

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת