מנכ''ל קצא''א מודה: בפועל עברנו את רף שני מיליון טון נפט בשנה במפרץ אילת

   החברה להגנת הטבע וארגוני הסביבה פרסמו  (ב') הודעה לפיה:  "ממשלת ישראל מנסה לדרוס את מדיניות המשרד להגנת הסביבה, בנוגע לאפס תוספת סיכון, למפרץ אילת". על פי ההודעה, "ראש הממשלה, שר האוצר והשר לשיתוף פעולה אזורי, הפיצו למשרדי הממשלה, הצעת החלטה, לביטול מדיניות אפס תוספת סיכון, של המשרד להגנת הסביבה, במפרץ אילת, שתעלה ככל הנראה, באחת מישיבות הממשלה הקרובות, אולי אף בישיבה הקרובה. המשמעות והמטרה של הצעת ההחלטה - הגדלת כמויות שינוע הנפט, של חברת קצא"א, במפרץ אילת, תוך סיכון אקולוגי, סביבתי, כלכלי וחברתי, למפרץ אילת, לים התיכון ולתושבי אילת ואשקלון. 
   ההחלטה כוללת גם קליטת תזקיקים דרך מפרץ אילת, לרבות דלק סילוני וסולר. בנוסף, צפויה להתקבל החלטה שהתקבלה ב-9.10.23, יומיים לאחר פרוץ המלחמה, לפיה האישור שניתן להגדלת שינוע הנפט, עבור שימוש מקומי, דרך מסוף אילת, לתקופת הלחימה, יורחב לשימוש כללי ולא רק לתקופת הלחימה.
במפגש קהילתי שנערך בשבוע שעבר עם מנכ"ל קצא"א איציק לוי (שפרש השבוע לגמלאות ומחליפו הוא רו"ח עמית שקד), הודה הלה כי לפחות ארבע מכליות ענק פקדו את נמל קצא"א מאז פרוץ המלחמה וכי אלה פרקו כמויות שעברו את רף 2 מיליון הטון המאושרים בהיתר הרעלים הקיים כיום. המשמעות הינה כי בפועל מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ כבר אינה קיימת והאישור ההחלטה היא בסך הכל מסמר אחרון בארון הקבורה של הקרב על מפרץ אילת.

   למעשה, כבר באפריל 2023, חשף תחקיר אתר התקשורת "שקוף", כי קצא"א ייצאה מתחילת אותה שנה, כמיליון וארבעה מאות אלף טון נפט באמצעות מכליות ענק ממפרץ אילת. המדובר בהגדלה של 150% ביחס לאותה תקופה בשנה החולפת. "בקצב הנוכחי החברה עלולה לחרוג מהכמות שאושרה לה על ידי המשרד להגנ"ס", נקבע בתחקיר של דרור גורני. כאמור מאז פרוץ המלחמה נפרץ גם סכר זה ולמגבלת שני הטון כבר אין כל משמעות אמיתית בשטח.

מי שמקדם את ההחלטה כבר מחודש מרץ השנה הוא משרד ראש הממשלה שאף כינס מספר פעמים פורום מנכ"לים בנושא. פורום זה הוציא מסקנות מהן עולה כי יש לאפשר לקצא"א להגדיל את כושר השינוע של דלקים במפרץ אילת למרות הסיכונים הסביבתיים. בין היתר נכתב בהצעת המחליטים כי: "בשל העובדה שבעת הגשת הצעת החלטה זו מדיניות המשרד להגנת הסביבה עומדת בעינה, ולפי שלעמדת משרדי הממשלה שתמכו במסקנות עבודת הצוות, מדיניות זו מסבה נזק כלכלי ומדיני למדינת ישראל, מוצע בזאת לאמץ את המלצות הצוות וליישמן". 
הדוח התעלם כליל מעמדתו הסותרת של המשרד להגנת הסביבה שהביע כעס רב על ההחלטה והוציא הודעה בה הבהיר כי ״הדוח שהופץ אינו משקף את עמדתו שלפיה יש למנוע הרחבת פעילות שינוע הנפט במפרץ אילת, בשל היותה סיכון משמעותי ובלתי קביל לסביבה הימית הרגישה ולשונית האלמוגים". עוד טען המשרד, כי מסקנות ההחלטה אינן מקובלות עליו, וכי הדו״ח הסופי מתעלם לחלוטין מהערות שהגיש המשרד. "מהדוח הושמטו עמדות ושיקולים משמעותיים", נטען במשרד להגנת הסביבה.

הבוקר (שישי 13.7), פרסם המשרד להגנת הסביבה עדכון לפיו: 

   "בעקבות דרישתם של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומנכ"ל משרדה אסף יזדי להסיר מסדר היום של ישיבת הממשלה הקרובה את הדיון על הצעת המחליטים להגדלת כמויות הנפט במפרץ אילת, ההצעה לא תעלה בראשון הקרוב".
   השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "מסקנותיו של הצוות הבין משרדי התקבלו באופן לא מבוסס ולא מקצועי בין היתר, על בסיס מידע שגוי ובהתעלמות מעמדת הגורם המוסמך -המשרד להגנת הסביבה"
"לא הוזכרה בדו"ח עמדתם של המדענים והאקולוגים המומחים למפרץ אילת ולשונית האלמוגים המזהירים מפני הידרדרות המערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת ועמדת משרד החוץ שציין מפורשות כי הגדלת השינוע של דלקים פוסיליים אינה עולה בקנה אחד עם המגמות בעולם והיא בניגוד לאמנת האקלים והסכם פריז. עמדות נוספות של הרשויות המקומיות ושל הארגונים הסביבתיים גם הן לא קיימות בכלל בדו"ח". אומרת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן.
   לדרישת השרה להגנת הסביבה הצטרפו גם רשות הטבע והגנים, ארגוני הסביבה, ראשי הערים של אילת, אשקלון ועוד. השרה סילמן ביקשה לערוך דיון מקיף עם כל הגורמים והמשרדים הרלוונטיים לנושא בזמן הקרוב. 

 
   במשרד להגנת הסביבה הבהירו מוקדם יותר השבוע, כי הצעת המחליטים האמורה הגיעה לידם השבוע, וכי בכוונתם להתנגד לה. כעת, מזהירים במשרד את הממשלה והציבור מפני הסכנות שבמימוש הצעת המחליטים, ״המהווה פוטנציאל פגיעה בבריאות הציבור ובסביבה, (שכן) יש בה התערבות בוטה בשיקול הדעת המקצועי המסור בידי המשרד להגנת הסביבה ויש בה כדי לפגוע באופן מכוון בסמכויות ובתפקידי המשרד. אם החלטת הממשלה תעבור יהיה בה משום פוטנציאל סיכון בריאותי וסביבתי, שישפיע על תושבי הדרום ועל המדינה כולה״.
   עוד טוען המשרד, כי: "משמעותה של ההחלטה בפועל היא הגנה על הסכם מסחרי של חברה ממשלתית, קצא"א בטענות שאינן מבוססות ומגובות בדבר של "ביטחון אנרגטי" ו"צורך משקי", תוך ניסיון להיתלות במלחמת השבעה באוקטובר כסיבה להעברת החלטת ממשלה חסרת רסן זו". בהמשך למסקנות ועדת המנכ״לים בנושא, ביקש המשרד להגנת הסביבה ממשרד האנרגיה אמירה ברורה בנוגע לצרכי המשק המקומי לאחסון והעברה של נפט גולמי וזאת על מנת שיוכל לבחון את הדברים, אולם ״עד לרגע זה לא התקבלה עמדה זו, ובעיקר לא בוצעה בחינה אמיתית של הצרכים למשק האנרגיה של ישראל בשגרה ובחירום, ועל כן לא ברור על מה נסמכים משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמשרד לשיתוף פעולה אזורי בהצעת מחליטים זו״. 

   ממטה המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט של חברת קצא"א, שבו חברה גם החברה להגנת הטבע, נמסר: "משמעות ההחלטה, היא שמשרד ראש הממשלה, החליט לחסל את העיר אילת ואת העיר אשקלון, דווקא עכשיו, בעת מלחמה, בזמן שתושבי הערים הללו מתמודדים עם סכנת חיים, איומים ביטחוניים ובעיות כלכליות חמורות. מסירת גורל הערים הללו, בידי החברה עבריינית הזיהום, קצא"א, היא אות כניעה של מדינת ישראל, לאינטרסים עלומים והיא מעוררת תהיות קשות, זאת כאשר ראשי הרשויות, מדענים, רופאי בריאות הציבור ורבים נוספים, מתנגדים להגדלת הסיכונים. ההחלטה מסרסת את תפקיד המשרד להגנת הסביבה, כשומר על בריאות הציבור, הטבע והסביבה בישראל וחושפת את תושבי הערים, לסכנת חיים של ממש. מטה המאבק, יחד עם ראשי הערים, רשויות החוף, הרשויות שלאורך צינור קצא"א והתושבים, ימשיך להיאבק בהחלטה שערורייתית זו. לא ניתן לחברת קצא"א, להמשיך לסכן את חייהם של תושבי הערים, את בריאותם, את הכלכלה ואת הסביבה והטבע של כולנו".
 
   במטה המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט של חברת קצא"א, במפרץ אילת, מסבירים כי עד כה, מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ, היא זו שמנעה את הגדלת שינוע הנפט במפרץ, מעבר ל - 2 מיליון טון בשנה, המותרים כיום. "ביטול מדיניות זו, תפקיר לחלוטין את הערים אשקלון ואילת ואת מפרץ אילת, לתעשיית הנפט של קצא"א ותעמיד בסיכון חסר תקדים, את שונית האלמוגים הנדירה, עליה מבוססת כלכלת אילת ואזור ים סוף כולו. מדובר על התעלמות בוטה מעמדות הדרגים המקצועיים ודריסת הסמכות של המשרד להגנת הסביבה, בייחוד לאור העובדה שהנפט הזה אינו נחוץ לצרכי משק האנרגיה בישראל, אלא לצורך שינועו החוצה, תוך הצבת סיכון גדול למדינה ולכלכלתה", אומרים במטה המאבק.

   מהמשרד להגנת הסביבה  נמסר:  "המשרד להגנת הסביבה קיבל אתמול (א') את נוסח ההצעה להחלטה בנושא "ניהול סיכונים מזיהום בנפט של מי הים במפרץ אילת", רגע לפני העלאת ההחלטה לדיון בממשלה.
בהצעת מחליטים זו יש פוטנציאל לפגיעה בבריאות הציבור ובסביבה. יש בה התערבות בוטה בשיקול הדעת המקצועי המסור בידי המשרד להגנת הסביבה ויש בה כדי לפגוע באופן מכוון בסמכויות ובתפקידי המשרד. אם החלטת הממשלה תעבור יהיה בה משום פוטנציאל סיכון בריאותי וסביבתי, שישפיע על תושבי הדרום ועל המדינה כולה. המשרד בוחן את סעיפי הצעת המחליטים ויעביר את התייחסותו המקצועית כמקובל.
משמעות ההחלטה בפועל היא הגנה על הסכם מסחרי של חברה ממשלתית, קצא"א בטענות שאינן מבוססות ומגובות בדבר של "ביטחון אנרגטי" ו"צורך משקי", תוך ניסיון להיתלות במלחמת חרבות ברזל כסיבה להעברת החלטת ממשלה חסרת רסן זו.
   המשרד להגנת הסביבה קיבל החלטה ליישום מדיניות "אפס תוספת סיכון" באופן מאוזן. כך למשל, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המשרד נתן אישור פרטני להגדלת כמויות הנפט הגולמי מעבר לכמות המותרת בהיתר, ולפריקה זמנית של מכליות תזקיקים, לצורכי המשק בישראל בעת מצב החירום. בפועל, מאז נובמבר 2023 לא נכנסו כלל מכליות נפט גולמי או תזקיקים למפרץ אילת. אין כל דחיפות בעת הזו לקבלת החלטה בהולה ושאינה אחראית.
   מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה פנה למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות לקבלת העמדה הברורה של משרד האנרגיה ביחס לצורכי המשק בישראל לאחסון ולהעברה של נפט גולמי, תוך התייחסות לפעילותה של חברת קצא"א ובהתייחס לצורך בהרחבת נמל אילת כך שיוכל לקלוט תזקיקים. עד לרגע זה לא התקבלה עמדה זו, ובעיקר לא בוצעה בחינה אמיתית של הצרכים למשק האנרגיה של ישראל בשגרה ובחירום, ועל כן לא ברור על מה נסמכים משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמשרד לשיתוף פעולה אזורי בהצעת מחליטים זו. המשרד יפנה למגישי הצעת המחליטים כדי לקבל את חוות הדעת המקצועיות שעליהן נשענו בהצעה זו.
   שינוע נפט מהווה פוטנציאל סיכון משמעותי למפרץ אילת, שכן דליפת נפט עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לשונית ולערכי הטבע. הגדלה משמעותית של כמות הנפט המשונעת, הגדלת תדירות השיט, הפריקה והטעינה של מכליות מייצרת בהכרח סיכון גדול ביותר שלא ניתן למנוע לחלוטין. מפרץ אילת הוא אזור ייחודי ברמה בין-לאומית ובעל רגישות אקולוגית גבוהה ביותר. במפרץ אילת מצויה שונית האלמוגים היחידה בישראל והצפונית ביותר בעולם, והאזור מהווה בית גידול ייחודי ובו ערכי טבע רבים. כל הגדלה של הסיכון להזרמת מזהמים לים צפויה לפגוע באיזון העדין שבין הצורך החיוני להגן על השונית ועל מפרץ אילת וערכי הטבע לבין השימושים הרבים והשונים בסביבה זו.

   ***

   אתמול (ה' 11.7) פנה ראש העיר ויו”ר איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, תומר גלאם במכתב תקיף למנכ”ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי.

   ״אני פונה אליך״, כתב ראש העיר, ״בבקשה כי תפעל להסיר מסדר יומה של ישיבת הממשלה הקבועה ליום ראשון הקרוב, 14.7.2024, את הצעת ההחלטה לאמץ את החלטות דו”ח הצוות הבין משרדי ולבטל את מדיניות “אפס תוספת סיכון למפרץ אילת”.

   ״הצעת ההחלטה מבקשת לאמץ את מסקנותיה של ועדה בין-משרדית, המנוגדת לעמדתו המקצועית של איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, אשר הח”מ עומד בראשו.  האיגוד הוא הגורם המפקח בפועל על מתקני חוות הדלקים של קצא”א באשקלון, שאליהם מוזרם הנפט מאילת ובעל היכרות ישירה עם הסיכונים הסביבתיים החמורים הנובעים מכך. על בסיס פעילותו והיכרותו, סבור איגוד הערים, כי הצעת ההחלטה שגויה, ועלולה ליצור חשיפה חמורה לזיהום סביבתי ולפגיעה בבריאות ציבור תושבי נפת אשקלון.

   ״חשוב להדגיש, כי הגדלת היקף הפריקה של דלקים באילת, והגדלת נפח ההזרמה מאילת לאשקלון, כרוכה בסיכונים סביבתיים ובריאותיים כבדי משקל. לא מדובר רק בנזק המצטבר המוכח למפרץ אילת ולתושבי אילת, או לנזק העצום שעלול לקרות במקרה של תקלה – אסון סביבתי שעלותו תגיע למיליארדים רבים ולנזק שאינו ניתן לתיקון. המדובר בתוספת סיכון סביבתי שייווצר אם יאושר המהלך, אשר יש בו כדי לפגוע בתושבי אשקלון ועוטף עזה, באופן המתנגש חזיתית עם מדיניות חיזוק יישובי העוטף, אותו אימצה הממשלה, במיוחד בתקופה קשה זו.

   עוד מציין ראש העיר במכתב, ״כי אין כל דחיפות בהבאת נושא כה רגיש להחלטת ממשלה דווקא כעת. כידוע, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ולנוכח הסיכונים בים האדום, מיכליות נפט לא מגיעות לנמל אילת. במצב דברים זה, אין כל דחיפות לקדם מדיניות ממשלתית חדשה, המאפשרת הגדלת שינוע מיכליות, בשעה שאפילו היקף הנפט הגולמי שניתן לשנע כיום אינו ממומש כלל. הדבר נכון שבעתיים, בהעדר כל בסיס מקצועי מפורט, המונח בפני הממשלה בתמיכה בהצעת ההחלטה. בעניין זה אוסיף ואבקש לקבל את חוות הדעת של משרד האנרגיה ושל יוזמי הצעת ההחלטה, אשר תומכת בהצעה, על מנת לוודא כי אכן נלקחו בחשבון כל השיקולים הנוגעים לתושבי אשקלון והסביבה, ובפרט הסיכון לבריאות הציבור הכרוך בך.

   ״לסיכום, שיקולים סביבתיים-מקצועיים ושיקולים מנהליים מחייבים להסיר את הצעת ההחלטה הנדונה מסדר היום של ישיבת הממשלה הקרובה, על מנת לבחון ולבסס כל החלטה בנושא על נתונים מקצועיים מלאים, שיוצגו בפני חברי הממשלה ובפני איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון ועיריית אשקלון, בטרם יוחלט לאמץ מדיניות, אשר עלולה לסכן את חייהם ובריאותם של תושבי אשקלון והסביבה, בניגוד להחלטות ממשלה קודמות של הממשלה שנועדו לחזק את העיר אשקלון ויישובי העוטף, בעת הזו״, סיכם ראש העיר.

***

   מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אסף יזדי פנה ב-09/07 למנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי בדרישה להוריד מסדר היום את הצעת המחליטים בנושא "ניהול סיכונים מזיהום בנפט של מֵי הים במפרץ אילת". ההצעה מבקשת להרחיב את העברת נפט גולמי במפרץ אילת, היא התערבות בוטה בשיקול הדעת המקצועי המסור בידי המשרד להגנת הסביבה, ויש בה כדי לפגוע במכוון בסמכויות ובתפקידים של המשרד.

   במכתבו הדגיש יזדי כי מדיניות אפס תוספת סיכון, שהיא מדיניות ניהול סיכונים, חיונית והכרחית כדי להבטיח איזון בין הצורך לשמור על מוכנות אסטרטגית לשעת חירום למשק הדלק בישראל לבין הצורך לפעול להפחתה עקבית של סיכונים לסביבה.

עוד פנה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אסף יזדי למנכ"ל משרד האנרגייה יוסי דיין לקבלת עמדה ברורה של משרד האנרגייה ביחס לצורכי המשק בישראל לאחסון ולהעברה של נפט גולמי – בהתייחס לפעילותה של חברת קצא"א באשקלון ובאילת ולצורך בהרחבת נמל אילת כך שיוכל לקלוט תזקיקים.

"נדגיש כי על אף פניות קודמות מטעם המשרד להגנת הסביבה, עד לרגע זה טרם הועברה עמדת משרד האנרגייה. נוסף על כך, לא נעשתה בחינה אמיתית של הצרכים למשק האנרגייה של ישראל בשגרה ובחירום. על כן לא ברור על מה נסמכים משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמשרד לשיתוף פעולה אזורי בהצעת מחליטים זו.

בשינוע נפט יש פוטנציאל סיכון של ממש למפרץ אילת, שכן דליפת נפט עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לשונית ולערכי הטבע. הגדלה של ממש בכמות הנפט המשונעת, הגדלת תדירות השיט, הפריקה והטעינה של מכליות מייצרות בהכרח סיכון גדול ביותר שאי אפשר למנוע לחלוטין. מפרץ אילת הוא אזור ייחודי ברמה בין-לאומית ובעל רגישות אקולוגית גבוהה ביותר. במפרץ אילת מצויה שונית האלמוגים היחידה בישראל והצפונית ביותר בעולם, והאזור הוא בית גידול ייחודי שבו ערכי טבע רבים. כל הגדלה של הסיכון להזרמת מזהמים לים צפויה לפגוע באיזון העדין שבין הצורך החיוני להגן על השונית ועל מפרץ אילת וערכי הטבע לבין השימושים הרבים והשונים בסביבה זו – לצד הנזק התיירותי והכלכלי שייגרם לעיר אילת בשל זיהום ים או פגיעה בשונית.

להערכת המשרד, הנזק מאירוע בודד של שפך נפט במפרץ אילת של עד 25 אלף טונות נפט גולמי שיישפכו לים נאמד ב-16 מיליארד ₪ למשק הישראלי. יצוין שהערכה זו מתייחסת לאירוע מצומצם, ואילו התרחיש הגרוע ביותר עומד על שפך של מכלית שלמה בהיקף של 270 אלף טונות.

***

   מחברת קצא"א נמסר: "קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת.
החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים ובהם הארגונים הירוקים וכן את גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, בהם משרד הביטחון, האוצר, האנרגיה, המל״ל, החוץ, רשות החברות ועוד שתמכו בעמדת החברה. מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. הדבר מקבל משנה תוקף לאור האיומים על פתיחתה של חזית צפונית על מדינת ישראל.
   מיד בפתיחת המלחמה, פנו משרדי האנרגיה והביטחון להנהלת קצא״א לפתוח באופן מיידי את נמל אילת, שהיה סגור בשל מגבלות המשרד להגנ״ס ועקב מתקפת הטילים על נמל קצא״א באשקלון. זאת מתוך ההבנה שמדינת ישראל חייבת שני נמלי נפט ותזקיקים מתפקדים גם באילת וגם בים התיכון.
בזכות קצא"א ועובדיה המסורים שפעלו בפתיחת המלחמה ובמהלכה תחת אש, נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, משבר שקצא״א הזהירה מפניו במשך זמן רב בפני כל הגורמים הרלוונטים. לולא הטלתן של ההגבלות, מלאי החירום של מדינת ישראל היה גדול יותר עם פרוץ המלחמה.
קצא״א תמשיך לפעול ולדאוג לאספקת אנרגיה רציפה בכל ימות השנה לטובת תושבי ישראל."■ 

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת