החוקרים הזהירו, אבל איש לא הקשיב - חוף קצא''א ינסה להשתקם בעזרת שונית מלאכותית

   לפני שבועיים (18.7) ארע מאורע במפרץ אילת, כאשר פסל ראשון (מתוך ששה) של שונית מלאכותית הוכנס לאתר המחקר המלאכותי בחוף קצא"א באילת. המדובר בריף מלאכותי שאישורו קודם לאחרונה בוועדה המחוזית, במסגרת הכרזת חוף קצא"א האקולוגי (שטרם נפתח לציבור) כשמורת טבע. הפסל הודפס בהדפסת תלת מימד ועוצב על ידי חוקרי המגמה לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית בקמפוס אילת, בשיתוף עם פרופ' אנדרי שרף מהמחלקה למדעי המחשב. הוא מעוצב בצורת ילד הנשען לאחור, עם חור בצורת לב לזכר אירועי שבעה באוקטובר. הפסל עשוי מ-ABS אותו חומר ממנו עושים קוביות לגו, כך שהוא בטוח וחזק מאוד. הוא עתיד לשמש בית לדגים ובעלי חיים אחרים והוא חלק ממחקר רב תחומי הבוחן דרכים ליצירת שוניות מלאכותיות ובתי גידול לבעלי חיים ימיים. הפסל הוקם בשיתוף ותמיכת רשות הצלילה ועיריית אילת.

   גודלה של שמורת הטבע המקודמת בהתאם לתמ"א 13 כ-180 אלף מ"ר ימי. בין היתר, כוללת השמורה את עמודי המזח עליהם התפתחו אלמוגים רבים לאורך השנים. בנוסף, נחשב אזור הכרית בחוף קצא"א, לבית גידול לבעלי חיים ששכיחותם באתרים הפתוחים לקהל נמוכה ביותר. בעקבות ההכרזה תותר במקום שחיה קלה, שנירקול, צלילה ושיט לא מנועי ורט"ג תהיה אחראית על האכיפה במקום, לרבות בזמן העבודות בחוף. הדיג במקום יאסר לגמרי. 

   צוללים המכירים את המקום עוד מהשנים בהם היה סגור לציבור מקוננים על ההחלטה לפתוח אותו לציבור לפני מספר שנים, שגרמה לנזק אדיר לשוניות שהתפתחו במקום כמעט באין מפריע לאורך 50 שנה (זכור לרעה בעיקר המקרה בו קבלנים של קצא"א שברו אלפי אלמוגים לאחר שכלונסאות השתחררו מהמזח ופגעו בעמודי התווך של המזח ובאלמוגים שגדלו עליהם). 

   למרות ההכרזה על המקום כשמורת טבע, מציינת התוכנית כי "כחלק מפיתוח החוף האקולוגי והמזח כמוקד לפעילות תיירות טבע ייחודית, ניתן יהיה לפתח במרחב הימי באזור המזח שונית מלאכותית ייחודית ומעוצבת אשר תעצים את המופעים שנוצרו על רגלי המזח ותשמש כמוקד לשיקום אקטיבי של שוניות אלמוגים. השונית המלאכותית תונגש לצוללנים ומשנרקלים דרך מבואת הכניסה המוצעת בקצה המזרחי של המזח ('המזח העגול').

   ב-24.4 השנה הוכנס גוף מחקרי נוסף, שאמור לשמש גם כבית גידול כריף מלאכותי, למפרץ אילת. הפעם, מדובר היה בחברת נמלי ישראל (חנ"י) והמכון הישראלי לחקר הנדסה ימית של הטכניון, ששיקעו תשתית עיגון אקולוגית תת מימית ומצוף למדידת נתונים מול חופי המכון באילת. מדובר למעשה בשונית אלמוגים מלאכותית המאפשרת לשמר ולפתח את החיים התת מימיים מצד אחד, ומצד שני לספק נתונים ימיים באופן רציף. החוקרים מקווים כי השונית תסייע לשימור האקולוגיה הימית בסביבת התשתיות של נמל אילת.

   המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית היא חברה-בת משותפת לטכניון ולחברת נמלי ישראל, המתמחה, בין היתר, במחקר אוקיינוגרפיה פיזיקלית באמצעות מדידות שמתבצעות ביותר מ-30 שנה בים התיכון – באשדוד ובחיפה. מדידות אלה בנו את מסד הנתונים העשיר והאיכותי ביותר בישראל בכל הנוגע לגלי ים. שיתוף הפעולה הזה משתמש בתשתית אקולוגית מלאכותית כ"עוגן" ידידותי לסביבה שיאפשר גם את מדידות הגלים והזרמים במרחב ים סוף, לראשונה באופן רציף. 
   עוד מקווים עורכי המחקר, כי בעתיד יחול תקן מחייב, ידידותי לסביבה, שיצמצם ככל הניתן את מפגעי הבטון במרחב התת ימי, וירחיב את מאמצי השימור וטיפוח המרחב התת ימי באילת כנכס אקולוגי, תיירותי ומדעי ראשון מן המעלה של מדינת ישראל.
   המיזם קיבל אור ירוק מהחברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, עיריית אילת, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, מנהל התכנון, נמל אילת, משרד הביטחון, חיל הים וחוקרי המרכז הבין-אוניברסיטאי באילת.

   הסיפור של פתיחת חוף קצא"א לציבור הוא דוגמה לכוונה טובה הנובעת מצורך, אך גם לביצוע כושל. מרוב רצון טוב כרתו את היער והעובדה שהגענו לכדי כך שחוף רחצה עם שונית מרהיבה, גם אם מפוזרת, שנבנה בשקט ובסיזיפיות לאורך חצי מאה, נשבר תחת רגלי הרוחצים בהעדר פיקוח מתאים ונדרש כעת לקביים בצורת שוניות מלאכותיות, היא יותר מכל תעודת עניות לנו, תושבי אילת, שלא ידענו לצאת ולהילחם על ההגנה על פנינת הטבע הזו, באופן טוב יותר. פרנסי העירייה בחרו לפתוח (בחלקו) את החוף לציבור לפני שהוסדר מעמדו כשמורה ולפני שהועברה בו האחריות לרשות הטבע והגנים וכך לא עזרו אזהרות המומחים, וכבר בשבועות הראשונים לפתיחתו הוצאו ממנו מאות אלמוגים שבורים 
   "זה מבורך מאוד שפותחים את החוף לציבור, אני חושב שזו פעילות מעולה של העירייה וזה באמת צריך להיות כך, אבל צריכים לדעת להגן על המקום הזה", אמר פרופ' יוסי לויה מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עוד ב-2017 בראיון לאתר זווית. "להגן פירושו של דבר שצריכים להיות שם מצופים שמורים איפה אפשר לשחות כך שלא תתבצע דריכה על השונית עצמה, צריך להציב שם שלט שמזהיר את הצוללים ואת הקהל שלא לגעת באלמוגים. וכמובן, צריך להיות שם פיקוח מוגבר, אחרת בגלל הפרסום העצום שעשו למקום הזה בכלי התקשורת לאחרונה – ימשיכו להגיע המונים למקום, ללא ידיעה איך צריך ונכון להתנהג בכדי שהשונית לא תיפגע״.

   ״פתיחת חופים לכלל הציבור במדינת ישראל היא נושא חשוב וראוי, אין על כך עוררין ואנו מברכים על כך, אולם יש לחשוב כיצד עושים זאת בצורה מושכלת ונכונה״, הוסיף לוי. ״לצערנו, פתיחת חוף קצא״א ללא ממשק ניהול נכון שיכלול פיקוח רציף תוך הסברה על חשיבות השונית, פותחת פתח להריסה של השונית באילת ובפרט בחוף קצא״א. חוף שמורת אלמוג, למשל, הוא דוגמה נפלאה לשמירה של השונית: זה נעשה באמצעות הדרכת צוללים ומבקרים, כניסה מבוקרת ויציאה מאזורים מסומנים בלבד, והכל תוך פיקוח רציף של רשות הטבע והגנים. אלה נותנים יתרון עצום לשמירתה של השונית. לכן, אף שבמקרה של קצא״א ייתכן שבטווח הקצר הרווחנו חוף נוסף שנפתח לרווחת הציבור, ללא ניהול נכון ומבוקר נפסיד את השונית בטווח הרחוק״.
   עוד לא מאוחר ללמוד מהטעות של חוף קצא"א לגבי פתיחתו המיועדת של החוף האקולוגי, שבעירייה מייעדים באמת כחוף לימודי לקבוצות, אך כאמור, פתיחתו מתעכבת כיום מסיבה פרוזאית אחרת, שעה שהחוף האקולוגי הוא למעשה פיסת חוף שעברה זיהום מאסיבי לאורך עשרוים, כאשר נפט רב חלחל לעומק הקרקע בנקודות רבות שאילצו את קצא"א להחליף במקון 12 טון חול ועדיין רמות הזיהום במקום אינן מאפשרות את פתיחתו לשימוש הציבור, מה גם שבמי התהום שלו אותרו בנקודות מסויימות סדימנט באחוז גבוה מהמותר ולפיכך, נמשכות במקום פעולות הניטור, שלדברי מנכ"ל קצא"א היוצא, איציק לוי, צפויות להסתיים רק בעוד שנה, אם לא יותר. האמת, ייתכן והכל לטובה ובכלל עדיף להשאיר את החוף הקטן הזה סגור מפני בני אדם.

שוניות מלאכותיות, האם הן בכלל מסייעות?

שוניות מלאכותיות אינן דבר חדש, הן קיימות במשך מאות שנים בכל רחבי העולם, כתוצאה מכלי שיט שטבעו, ובהתאמה הפכו נפוצות מסוף המאה ה-19, אך כחלק מהמחקר העולמי הן תוצר של העשורים האחרונים, אז החלו שמים דגש על מטרותיהן המגוונות, תצורותיהן ולא פחות חשוב, החומרים מהן הן מיוצרות. המחקר הזה הביא למיזמים מוצלחים מאוד של שונית מלאכותית, לצד טכנולוגיות פורצות דרך המסייעות לחידוש צמיחת אלמוגים במרכזי רבייה, אך למרות תיעוד של עשרות שנים של שתילת אלמוגים וניטור של צמיחת אלמוגים על שוניות כאלה, חלק מהתוצאות המתקבלות קשות לכימות וודאי. 
   מה שכן, הפיתוח של מבנים תלת-ממדיים חדשים של שוניות מלאכותיות סיפק תובנות טובות לגבי האפשרויות של אלה להגביר את הגיוון בחי בסביבת השונית. 

   עם זאת, למרות שנועדו לחקות שוניות טבעיות, שוניות מלאכותיות עדיין אינן זהות למקבילותיהן הטבעיות ועדיין יש ויכוחים רבים על מאפיינים מסוימים של שוניות מלאכותיות. חלק מהחוקרים מאמינים ששוניות מלאכותיות מגבירות את הצמיחה וההישרדות של אורגניזמים, בעוד שאחרים סבורים שכל גידול באוכלוסייה הנראה כתוצאה משוניות מלאכותיות נובע פשוט מההתכנסות של כמות גדולה של דגים קיימים סביבה. בנוסף, כמה חוקרים מאמינים שנוכחות של שוניות מלאכותיות גורר מטבעו שינוי של הסביבה הטבעית ולפיכך, צפוי לגרום יותר נזק מתועלת, בין היתר, בשל השפעות של חומרים לא טבעיים על הגדל עליהם, או בשל השלכות לא רצויות על קהילות מקומיות (למשל, במקרים מסוימים שוניות מלאכותיות מספקות בית גידול למינים פולשים).
   לכן, ישנם מספר גורמים שיש לחקור בכל פעם שנשקל שיקוע של שונית מלאכותית חדשה. כך יש לברר היטב את התנאים הסביבתיים, האקולוגיים, החברתיים והכלכליים וכן את המטרות המיועדות לשונית, שהן לרוב ייחודיות לכל שונית, ומכאן שאין פתרון אחד שניתן פשוט לשכפל עבור כל שונית מלאכותית חדשה. כאשר בוחנים בניית שונית מלאכותית חדשה, חובה לנתח השפעות אפשריות שתצמחנה על המגוון הביולוגי, השפע והתפוצה של צמחי מים ובעלי חיים. יש לכן לפרוס שוניות מלאכותיות בצורה אסטרטגית בהתבסס על הערכות מדעיות תוך התחשבות מלאה בספציפיות של מיקום והמשאבים הזמינים במטרה למקסם תועלת. מכאן שאסטרטגיות פריסת שונית מלאכותית צריכות להיות מונחות על ידי הקשרים מקומיים ולמחקר שנערך בעשורים האחרונים במפרץ אילת בתחום, חשיבות גלובלית בשימור השונית הצפונית ויתכן שהעמידה בעולם.

ד"ר יעקב דפני: "לפחות חמישים אחוז מהמינים כבר אינם בשונית"

   תגובתו של ד"ר יעקב דפני לכתבה עודכן 7.8.24: "קראתי את הכתבה שלך בערב ערב תחת הכותרת "החוקרים הזהירו", ונדהמתי. אין דבר הרחוק מהכותרת הזאת, מאשר הכתוב בכתבה. כמי שהמחקר לתואר שני שלו היה ״מגוון המינים בשונית האלמוגים״ שלא ארחיב כאן על כך. הוא מכמת את מספר המינים של יצורים (או מרכיבים של סביבה טבעית) לביטוי שהוסב מאוחר יותר ל״מגוון הביולוגי״ וזהו הביטוי האקולוגי של הירידה שקורה כעת בשונית האלמוגים. אז מה, שנחליף את המינים הטבעיים - רבים מהם מינים אנדמיים ייחודיים לים סוף - בגינה מלאכותית שבה ישארו רק המינים ששרדו עקב העקה האקולוגית בבית הגידול הטבעי?

   עשרות ואף יותר מזה מינים כבר לא חיים בשונית האלמוגים שלנו. לא מפני שהם לא רצויים, אלא שהמרכיבים של הסביבה האקולוגית השתנו. שונית מלאכותית יכולה לעזור כאשר הסביבה נפגעה פיזית או כימית, והזרקה״ של מינים שגדלו בגינה ייקלטו ויחזרו להוות מרכיב במגוון הביולוגי שהיה קיים קודם. לכן אני תומך בשונית מלאכותית לתגבר את המגוון שהשתנה לרעה במינים שגודלו ב״משתלה״ אחד המקומות הללו, חלקה המגודר לשחייה של פארק הדולפינים, היה מאד עשיר הודות לגדר פלסטית שהקיפה את החלקה הציבורי, ואחוז לא קטן של מיני אלמוגים צילמתי שם, עד שהרשות תבעה מהם להסיר את הגדר והמינים - בהם נדירים - נעלמו. כזאת קרה גם ב״סלע משה״ בשמורת האלמוגים. זכורני שהיו שם כמה מינים צבעוניים של אלמוגים רכים. כיום מינים אלה כבר לא שם. שונית מלאכותית יכולה ״לתרום״ מינים שגודלו במעבדה או בשונית מלאכותית אך לא להחליפה.

   לפני עשרות שנים - 1975 בערך - חזיתי שאיסוף הקונכיות בשמורה תוך כדי הרס הריף - יגרום למיני רכיכות - צדפים בלשון העם - הכחדה/ היעלמות, ובניתי אוסף של מאות מיני קונכיות שהיווה מגוון כמעט שלם של המינים שהתקיימו אז בשמורה. האוסף נועד לתיעוד וצילומי הפריטים שבו מכונסים במדריכי הים שבאתר שלי dafni.com/ רצה הגורל ואחד מראשי האספנים שחיללו את השמורה נפטר ומשפחתו שלא ידעה מה לעשות באוסף הבינלאומי שאגר, תרמה אותו למוזיאון האילתי. נתבקשתי ״לעשות עם זה משהו״ . מהאסוף שלו לקחתי את כל המינים שהיו בתקופת היותי מרכז השמורה - שנות הששים - ובניתי מיצג המציג כ-500 מיני קונכיות - צדפים הכוונה הייתה לעקוב אחרי המינים. תוכל לראות את המצגת המלווה ״צדף צדף תרדוף״ (דיגיטלי באתר שלי). כיום עשר שנים מאוחר יותר לפחות חמישים אחוז מהמינים המוצגים בו כבר אינם בשונית ( לשון המעטה). מה שקורה כייום עם היעלמות הקיפודים השחורים בשל מחלה נגיפית (?) היא המסמר האחרון. בארון. שונית מלאכותית היא גינה. התואר השלישי שלי עוסק בקיפודי ים מעוותים בשל זיהום". ■

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת