מי יציל את חיה?

מאת: ניר אמיתי ● צילום: אילוסטרציה ● 31/7/2020 15:46 ● ערב ערב 2977
במשך תשע שנים לא הצליחו הרופאים באילת וגם מחוצה לה להבין על מה ולמה מתלוננת תושבת אילת הצעירה על כאבים בלתי פוסקים בבטן ● בכל פעם הראו הצילומים שהכל כשורה, עד כדי כך, שאחת הרופאות בעיר אף הטיחה בפניה: ''את סתם מתלוננת, יש לי עוד חולים ואין לי כבר זמן בשבילך'' ● רק לפני כשנה, לאחר שבוצעה לה בדיקת פד סיטי התגלה כי ח' (34), סובלת מסרטן שהתפשט בתוך כל חלל הבטן ● היום, כשהיא כבר עור ועצמות ונלחמת על חייה, מקווה ח' שבקופת חולים מכבי יאשרו לה טיפול בתרופה שאינה נמצאת בסל הבריאות ● ואילו אביה שנותר המפרנס היחיד בבית (גם אמה בעלת אחוזי נכות גבוהים), מנסה להוציא את משפחתו לדירת קרקע שכורה כי ח' כבר אינה מסוגלת לטפס לקומה השנייה ● עמותת 'לתת באילת', בניצוחה של זילי גרוסמן ועיתון 'ערב ערב' באילת מתגייסים לעזרת הצעירה את עלות התרופה מצילת החיים לה היא זקוקה ● כל תרומה תתקבל בברכה
מי יציל את חיה?
תשע שנים של סבל וסכנת מוות יכלו להיחסך עם אבחון נכון (אילוסטרציה)

מה יכול להיות גרוע יותר מאשר להיות חולה בסרטן? לסבול תשע שנים מכאבים לא ברורים שלא נמצא להם כל הסבר, לקבל יחס משפיל מרופאים שכבר משוכנעים שאת עובדת עליהם ואין אמת בטענותייך, ולבסוף לגלות שלאורך כל הדרך את צדקת והם, הרופאים, משום מה טעו והטעו. את הסיפור ההזוי הזה עוברת בתשע השנים האחרונות ח', תושבת אילת, שהתחילה את הסאגה הזו כשהייתה צעירה בת 25.

 

רק מבקשת לשרוד


כיום, כשהיא גרה עם שני הוריה, אמה שגם היא חלתה לפני שנים בסרטן קשה, החלימה - והיא עדיין עם אחוזי נכות גבוהים - לא יכולה לצאת לעבודה ואביה, שף באחד מבתי המלון בעיר, שנלחם לבדו בימי קורונה טרופים אלו על חייה של בתו ועל פרנסת משפחתו, הגיע הסיפור קורע הלב באמצעות מכרי המשפחה לידיעתה של זילי גרוסמן, מנהלת עמותת 'לתת באילת', שהחליטה לרתום למשימה את עיתון 'ערב ערב' ויחד לסייע לח' לשרוד בחיים. "מזה כמה שבועות שח' ממתינה לאישור של קופת חולים מכבי אליה היא משתייכת, לקבל אישור לטיפול בתרופה מסוג 'אווסטין' שלטעת הרופאה האונקולוגית המטפלת בה, יכולה להציל את חייה ולעצור את התפשטות המחלה", מתארת זילי גרוסמן את המצב. "אלא שבנבכי הבירוקרטיה כשקופת החולים לא משוכענת שאכן התרופה תעזור, שוב נדרשת הרופאה לפרט את החלטתה ובינתיים מועד הטיפול מגיע ולח' אין סכום של 10,000 שקל הנדרשים", מבהירה גרוסמן שפונה באמצעות 'ערב ערב' לציבור ומבקשת: "פתחו את הלב, תשלחו את היד לכיס, גם בתקופה לא פשוטה זו של קורונה, ותעזרו לנו ולהוריה של ח' להציל את חייה". בסך הכל נדרשים לה לח' ארבעה טיפולים של 'אווסטין' בשווי של 10,000 ש"ח כל אחד, אלא שגם העובדה כי ח' ושני הוריה מתגוררים כעת ביחידת דיור קטנה בקומה השנייה בוילה בעיר, מחייבת אותם בשל מצבה של הצעירה שהולך ומידרדר עד כדי כך שאינה יכולה עוד לעלות מדרגות, לעבור ליחידה או לדירת קרקע. "אם ניקח בחשבון שאביה של ח', שהוא המפרנס היחיד בבית, ואם ניקח בחשבון את תקופת הקורונה בה ישב בבית בלי עבודה במלון בו הוא עובד, ואם נוסיף על כך את העובדה כי גם לאחר שחזר לעבודה הוא נאלץ להחסיר ימים רבים כי הוא היחיד שיכול לטפל בבתו ולהסיעה לבתי חולים, אך ברור שאין ביכולתו לעמוד בכל ההוצאות", מסבירה זילי שמבקשת את עזרת הציבור בהצלת הצעירה ומשפחתה.

 

"אף אחד לא טורח לבדוק את מקור הבעיה"


מחלתה של ח' התחילה כבר לפני כתשע שנים כשהחלה לסבול מכאבי בטן לא ברורים. "אז, בהתחלה, אמרו לה שהיא אולי לא שותה מספיק מים וגם עשו לה כמה בדיקות כלליות, אבל כשהבדיקות לא הראו שום דבר חשוד, אף אחד לא עשה עניין מהטעות שלה", מספר אביה של ח', "אבל היא המשיכה להרגיש קושי וכובד בנשימה, מצב שרק הלך והחמיר", מספר האב ומתאר איך לאורך כל התקופה המשיכה בתו להגיע לרופאים בקופת החולים אליה השתייכה ובכל פעם לא נמצאה הבעיה. "זה הגיע עד למצב שחשבו שהיא משקרת, באחת הפעמים כשהגיע תורה לרופאה היא כעסה עליה על שהגיעה שוב לבדיקה ואמרה לה- יש לי חולים אחרים חוץ ממך, את לא מבינה שאין לך שום דבר?", מספר האב בכאב. "בשלב מסויים חשבו שאולי מדובר בחיידק בקיבה, אז נתנו לה תרופות ולאחר הבדיקה הרופאה התנצלה ואמרה לה שזה לא זה. אחר כך כשהפנים שלה התאדמו, שלחו אותה לרופא עור שהבהיר שזה לא קשור לבעיית עור אלא למשהו פנימי. בחודש ינואר 2013 כשמצבה של ח' החמיר ולווה בחום גבוה, היא הגיעה לבית החולים יוספטל שם נותחה בדחיפות במהלך הלילה וכרתו לה חלק מהמעי הגס ו- 6 ס"מ מהמעי הדק". מכאן ואילך מצבה של ח' רק הוסיף להידרדר. שבוע לאחר מכן היא חזרה לבית החולים עם נוזלים בבטן ועברה ניקור להוצאתם. "ככה המשכנו לחיות", מספר אביה, "אחת לכמה חודשים היינו מגיעים ליוספטל, הבת שלי הייתה עוברת ניקור להוצאת הנוזלים מהבטן, וזהו. לא מצאו כלום". לאורך כל השנים הבאות עברה ח' מבית חולים לבית חולים, עברה אין סוף בדיקות כולל ביופסיה, פרסקופיה, אין סוף בדיקות דם ולמרות כל אלו, אף לא אחד מהרופאים הצליח לשים את האצבע על מקור הבעיה. ח' המשיכה לסבול, המשיכה לרזות, כשהיא הופכת לעור ועצמות. "עד שבשנה שעברה עברנו לקופת חולים מכבי", מספר האב, "גם הרופא המטפל החדש לא הצליח להבין את מקור הבעיה עד שהגענו לד"ר חמדה. היא הסתכלה על הבת שלי, ראתה לאיזה מצב הגיעה והבינה שהמצב מסוכן. היא לא חשבה פעמיים והייתה הראשונה והיחידה ששלחה אותה סוף סוף לבדיקת פד סיטי, לאחר שהבהירה כי מדובר בהנחיה ברורה של משרד הבריאות שאם יש ספק לגבי קיומו של גידול סרטני שולחים לבדיקה הזו. ומה ראו? גידול בצד שמאל, כשכל הבטן  וכל האיברים בבטן מלאים בגידולים וגושים סרטניים. מכאן התשובה כבר הייתה ברורה ולי היה ברור יותר מכל שלא ברור לי איך זה קרה ואיך כל הרופאים וכל בתי החולים אליהם הגענו במהלך השנים לא עלו על זה ולא שלחו את הבת שלי לבדיקת הפד סיטי שיכלה לחסוך שנים של כאבים, סבל ואולי גם להציל את הבת שלי מסרטן שהתפשט כבר בכל חלקי הבטן", אומר האב בכעס ומציין שבכל הזדמנות היה מעלה את האפשרות שמדובר אולי בסרטן אבל לנוכח תוצאות הבדיקות שבתו עברה, הרעיון נדחה בכל פעם מחדש על הסף. "הפעם כשהתברר שכיס הריאות מלא בנוזלים ולא לפני שהרמתי את הקול ודרשתי שאולי סוף סוף יבדקו מה זה הנוזל הזה, שוב עשו לבת שלי ניקור של הנוזלים, 5 ליטר נוזל הוציאו ממנה, עד כדי כך שאפילו הרופאים היו המומים איך זה הגיע למצב כזה, העבירו את הנוזל לביופסיה והתוצאה הייתה מפתיעה- בנוזל נמצאו שרידי אסבסט ושיש. תשאל אותי איך זה קרה? מאיפה זה הגיע? אין לנו שמץ של מושג. חשבנו וחשבנו, העלנו אין סוף השערות, 25 שנים מאז עלינו ארצה לא יצאנו מהארץ, אתה מבין, זה מה שנושמים כאן ואולי יש עוד הרבה שנושמים את האבקה המסוכנת הזו שאף אחד, לא רק לא יודע מה מקורה, אלא שלא טורחים אפילו לבדוק את מהות הנוזלים כשמאבחנים סרטן ריאות".

 

משוועים לעזרה


אם לא די בכל הקשיים האלו שנחתו על ח' והוריה, הרי שכל הנסיעות לבתי החולים במרכז אילצו את אביה להחסיר ימי עבודה רבים עד שכמעט ופוטר. 
במהלך ימי הקורונה הוא הוצא לחל"ת והוחזר לעבודה עם פתיחת בתי המלון כשלטענתה של זילי בבית המלון כלל לא ידעו מה מצבה של בתו של העובד שלא היה לו נעים לשתף. "מרגע שהתקשרתי להנהלה וסיפרתי להם במה דברים אמורים, האב זכה למלוא ההבנה ועדיין המצב לא פשוט. כמפרנס יחיד הוא נעדר מהעבודה, ח' שכבר לא מצליחה לאכול כמעט כלום בקושי מצליחה לעמוד על הרגליים וברור שיחידת הדיור בקומה השנייה בוילה אותה הם משכירים כבר לא מתאימה להם למגורים. במצב הנוכחי הם חייבים לרדת לקרקע או להגדיל ולעשות ולעבור לדירה קטנה בתל אביב כדי להיות זמינים לבתי החולים ולטיפולים, אלא שלכל זה, כולל עלויות הנסיעות, אובדן ימי העבודה ועלות התרופה שכרגע עדיין אין לה כיסוי, הוריה של ח' לא יכולים לעמוד.
מי יודע איך הסיפור העצוב הזה היה מסתיים אלמלא מקורבים להורים פנו לזילי, מנהלת 'לתת באילת' ובית רפאל וסיפרו לה על המצוקה הגדולה בה נתונים ח' והוריה. זילי נכנסה מיד לעובי הקורה והתחילה לסייע כשהיא מגייסת לטובת הנושא את 'ערב ערב' לטובת פרסום הסיפור. עכשיו כל שנותר הוא לשלוח יד לכיס ולתרום לח'  - "למרות המצב הקיים ולמרות הקושי, מדובר כאן בצעירה שבסך הכל רוצה לחיות. אנחנו חייבים לארגן לה כסף לתרופה שיכולה להציל את חייה, חייבים לעזור למשפחתה להרים את הראש מעל המים בימים קשים אלו. היום זה הסיפור של ח' מחר זה יכול להיות הסיפור של כל אחד מאיתנו, שלא נדע".

תגובת מכבי שירותי בריאות:

לצערנו, מדובר בתרופה אשר אינה כלולה בסל הבריאות, למצבה של המטופלת.
למרות זאת אנו פועלים מול בית החולים על מנת לדון במקרה בועדת החריגים הקרובה.
אנו נמצאים בקשר ישיר ורצוף עם החברה ונמשיך לעמוד לרשותה בכל עניין. 

 

את התרומות לח' יש להפנות לעמותת 'לתת באילת' בנק לאומי אילת סניף 999, חן 15593/43 או להעביר לזילי מבית רפאל בביט למספר פלאפון- 050-4561010
 


חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש