אחיות בצל הקורונה

מאת: מירב לוי דיאמנט ● צילום: דובר צה"ל ● 26/11/2020 11:14 ● ערב ערב 2993
רגע אחרי פרוץ הקורונה החליטו שתי האחיות האילתיות לבית טל שהן אומרות יפה שלום לעיסוקיהן באזרחות, עולות על מדים ונרתמות לפעילות ההסברה של פיקוד העורף באילת ● אז חוץ משזה העניק להן זמן איכות משותף וחיזק את הקשר החזק בלאו הכי ביניהן, הן לגמרי מאמינות שהסברה נכונה והקשבה מצד הציבור תאפשר לאילת לפרוח בבריאות
אחיות בצל הקורונה
''כל עניין הקורונה בא כדי ללמד אותנו ערבות הדדית. לוותר על האני הפרטי למען האחרים''. האחיות לבית טל
תגיות:

ככה פתאום באמצע החיים כשהקורונה נחתה על כולנו במפתיע, החליטו נוי (28) בעלת חדר כושר בעיר ואחותה אלמוג (23) שעבדה בביטחון מעבר הגבול בטאבה, ובלאו הכי הוצאה לחל"ת, להיפרד מכל מה שהכירו באזרחות, לעלות על מדים ולתפקד בהסברה בפיקוד העורף. בחודשים האחרונים הן מסתובבות ברחובות, מסבירות לאורחים בעיר ולתושבים על החשיבות לעטות מסכות, על הריחוק וכן, ביקשו לא פעם מאנשים להרים את המסכות על הפנים ולא להשאיר אותן על הצוואר. היום הן משמשות בנוסף בעמדת ה'היבדק וסע' ברחבת בית הספר 'רבין' ואם תשאלו אותן, לזה בדיוק מתכוונים כשמדברים על לעשות משהו בכיף ובהנאה. "בשורה התחתונה אנחנו נהנות מכל רגע ודואגות לעיר שלנו אילת שתישאר ירוקה עד כמה שאפשר", הן מסבירות את המטרה ששמו לעצמן. ואם אפשר לעשות את זה ביחד, אחות לאחות, הרי שזה טוב עוד יותר.

 

הצבא אצלן בגנים


לפני כשמונה שנים הן הגיעו עם המשפחה לאילת ומהר מאוד הבינו שכאן זה הבית. זמן קצר לאחר פרוץ הקורונה עלתה נוי על מדים במסגרת שירות מילואים אליו נקראה, "מה שאומר שאצלי המדים כבר בארון", היא צוחקת כשהיא מדברת על שבוע מילואים אליו היא נקראת בערך בכל שנה כמי ששימשה קצינה בקבע בפקוד העורף, כלוחמת חילוץ והצלה. "מבחינתי זה להישאר תמיד על מדים", היא מבהירה ומעידה על שתיהן שבאו מבית שדוגל בצורך לשרת הכי טוב שאפשר את המדינה. "אבא שירת בצבא קבע במשך 18 שנה, כך שבאיזה שהוא מקום זה בגנים".

 

''חשוב לציין שרוב האילתים מקפידים לשמור על ההנחיות, דווקא לאורחים מבחוץ קשה יותר''. נוי 

 

לא יכלה לומר 'לא'


אלמוג, הצעירה, השתחררה לפני כ – 3 שנים משירות צבאי בחיל הים, חיל שהיא מעידה שנכנס לה עמוק ללב, לכן כשעלתה האפשרות שתעבור לטובת המטרה לפיקוד העורף היה לה קל יותר, אבל מי שמכיר את נוי יודע שאין דבר העומד בפניה וכך טריק קטן שעשתה לאחותה גרם גם לה להירתם למשימה. "בתור קצינת אג"מ בנפת אדום כבר לחצתי על אלמוג לא מעט זמן שתעבור אלינו כי גם היא מאוד רצתה לעשות מילואים. אבל מאחר ואחותי מאוד לויאלית לחיל הים שלה, המשימה לא הייתה פשוטה. אז נתתי את מספר הנייד שלה למפקד שלי ואמרתי לו- אחותי מאוד רוצה להצטרף. ברגע שהוא דיבר איתה היא כבר לא יכלה לומר לו 'לא' ומכאן השאר היסטוריה", צוחקת נוי. ככה בדיוק הצטרפה אלמוג בימי הסגר השני לאחותה שכבר התחילה עם המשימה עוד בימי הסגר הראשון. במשך שש שעות לפחות ביום הן מסתובבות ברחובות העיר או עוסקות בפעילות ב'היבדק וסע' ב'רבין' ותורמות את חלקן במאמץ ההסברה הלאומי.

אז מה בעצם אתן עושות?
"בשגרת הקורונה זו הייתה בעיקר הסברה", מספרת נוי. "אלמוג קבועה ביחידת ההסברה שזה מצריך אותה להסתובב בכל המקומות המרכזיים בעיר גם בימי הסגר, בעיקר בסופרים ובבנקים ובמקומות שנותרו פתוחים, היא הסבירה את החשיבות של השמירה על ההנחיות ושמירה על העיר שלנו ירוקה".
אלמוג: "כשהיה אסור להגיע לחופים הסתובבנו שם והסברנו לאנשים שאסור להם להיות בחוף. לא עסקתי באכיפה אלא בהסברה נטו כשהרעיון היה לא לתת דו"חות אלא לבוא מתוך העם אל העם ולהסביר".

עד כמה העם שלנו ממושמע?
האחיות צוחקות. אלמוג: "זה תלוי בתקופה. ההתחלה לא הייתה פשוטה. יכולנו להעיר לאותו בן אדם כמה וכמה פעמים במסגרת אותו סיבוב ובכל רגע שהיינו עוברות אותו הוא היה מוריד שוב את המסכה לסנטר. אבל עכשיו כבר מרגישים את השינוי, רוב האוכלוסייה מקפידה להסתובב בחוץ עם מסכות ושומרת על מרחק יחסי. כיף לראות שהצלחנו לשנות משהו בתפיסה וכיף לראות שאמנם לוקח לעם שלנו זמן להפנים את המצב החדש אבל בסוף זה קורה. חשוב לציין שרוב האילתים מקפידים לשמור על ההנחיות, דווקא לאורחים מבחוץ קשה יותר, אולי בגלל אווירת החופש".
נוי: "התיירים מגיעים לאילת לחופש ושוכחים שיש הגבלות. לכאן בדיוק אנחנו כאן כדי להזכיר להם שעם כל הכבוד יש עדיין קורונה ואילוצים".

קרה שיצאתן לסיור בעיר ביחד?
נוי: "לא תמיד. אנחנו משתדלות להפריד כוחות. כשכבר הסתובבנו יחד היו קטעים מצחיקים ששתינו עם מסכה על הפנים ומשקפי שמש ואם אחת מאיתנו הייתה מעירה למישהו דווקא האחות השנייה הייתה חוטפת בראש".

עד כמה זה קירב ביניכן?
אלמוג: "עוד לפני המילואים היינו מאוד קרובות אבל אין ספק שהמדים קירבו בינינו עוד יותר".

איך ההורים מגיבים לרעיון המדים?
אלמוג: "הם גאים. אמנם לוקחים בחשבון את הסיכון שאנחנו חשופות לו כשאנחנו מסתובבות בחוץ גם בימי סגר ולכן אנחנו מצדינו ניסינו כמה שפחות להתקרב אליהם למרות שכולנו עדיין גרים באותו בית. מעבר לזה ברור שהם גאים. בעיקר אבא שתרם שנים רבות למדינה".

אז מה המסר?
נוי: "כדי שנוכל להמשיך לעבוד ולהיות עיר ירוקה כל אחד חייב לשמור על עצמו ולעמוד בדרישות, גם אם זה אומר שהוא יעיר לאחרים. המטרה של כולנו היא הרי לחזור לשגרה כמה שיותר ארוכה ולעבודה".
אלמוג: "לדעתי כל עניין הקורונה בא כדי ללמד אותנו ערבות הדדית. מסכה שומרת על האחר וזה מה שחשוב לנו להסביר לאחרים- אם נשמור על ההוא הוא ישמור עלינו וככה נוכל לחזור לשגרה. הקורונה מלמדת אותנו לוותר על האני הפרטי למען האחרים".

מה יצא לכן מהעשייה הזו?
נוי: "מעבר להנאה ולידיעה שאנחנו עוזרות לתושבי העיר שלנו הכרנו במילואים אנשים מקסימים שנשמור איתם על קשר מן הסתם גם אחרי שהתקופה הזו תסתיים".
אלמוג: "חלק מהמשימה שלנו הייתה להיות בדיור המוגן בעיר ולהסביר לדרי הבית, נוצר קשר חם עם הקשישים ובמיוחד יצרתי קשר מיוחד עם קשישה אחת שנכנסה לי ללב. לא מזמן היא חגגה יום הולדת 100 והבאתי לה בלונים ופרחים והיא מאוד התרגשה. היא אמנם בקושי מדברת עברית, אבל את יודעת, לפעמים די במבט כדי ליצור את הקשר ולהבין אחת את השנייה".

עד מתי על מדים?
"כל זמן שיצטרכו אותנו אנחנו כאן", הן מבהירות ומציינות שגם היום כשהעיר כבר נפתחה יש להן עוד הרבה עבודה לא רק בהמשך ההסברה אלא גם בדאגה לבדיקות התושבים והבאים מבחוץ.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש