היה פעם איזה משפט שרץ במחוזותינו, משהו בסגנון "האדישות הורגת" . וזה כל כך נכון, האדישות היא המחלה הקשה ביותר של החברה הישראלית . נדמה, כי כל מה שיעשו לנו או יגזרו עלינו, אנחנו נמשיך במרוץ העכברים הפרטי שלנו . בעוד כחודשיים יהיו בחירות, עתיד העיר, עתידנו, יהיה מונח, שוב, על הכף, אך נדמה כי לאף אחד זה לא מזיז . אנחנו חזקים בלקטר, להתבכיין כמה דופקים אותנו, אבל לעשות משהו בנידון - נאדה = על אדישות חברתית, פוליטיקה עכשיו ומצוינות ירוקה . ואם זה נשמע לכם כבד, אתם צודקים, אך הכבדות, כמו האדישות, בעוכרינו
