אישה שעבדה בשופרסל אילת משנת 2013, הוכרה ב-2015 כנפגעת בעבודה לאחר שנחבלה בכתתף שמאל. בשנת 2021 תבעה דמי פגיעה בעבודה לפי תורת המיקרו טראומה וטענה כי הפגיעה בכתף היא תוצאת פגיעה זו. תביעתה נדחתה על ידי הביטוח הלאומי ועל כך היא ערערה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בשבתו באילת.
בדחותו את הבתיעה הסביר השופט יעקב אזולאי, כי: "לא הוכח קיומם של תהליכי עבודה הגורמים לקרע בכתף במשך תקופה ממושכת. כל שנטען על ידי התובעת שבמסגרת עבודתה היא נדרשת למאמצים פיזיים ופעולות גופניות, שבעקבותיהם נגרם לה קרע בכתף שמאל".
השופט קבע כי "אופי עבודת התובעת היה מגוון מאוד, פעולותיה ותנועותיה אינן זהות והתבצעו במנחים שונים (תלוי בגובה המדף)...אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה. בהתאם לפסיקה של בית הדין הארצי נקבע ברחל בתך הקטנה "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, "מאמצים קשים" לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים"
"גם אם מדובר בעבודה פיזית קשה אין מדובר בתשתית על פי תורת המיקרוטראומה זהו המקרה הרגיל של עבודה הכוללת פעולות מגוונות וגם אם יש בהן משום פעולה פיזית קשה אין בהן כדי להקים תשתית עובדתית לכללים הקבועים להחלת תורת המיקרוטראומה. בהגיענו עד הנה. אין בעבודת התובעת תנועות חוזרות ונשנות. ההיפך הוא הנכון. התובעת ביצעה תנועות מגוונות, במשקלים שונים של פריטים, וסידורם היה בהתאם למשקלם. ככל שמדובר במשקל גדול יותר כך הונח הפריט במדף נמוך יותר. לתובעת היתה אפשרות לפנות למל"ל בתביעה להחמרת מצב ולא להידרש להליך של ביסוס עובדתי על פי תורת המיקרוטראומה. התובעת ביצעה כאמור מגוון פעולות ואין לראות את כל התנועות האלה כתנועות חוזרות ונשנות דומות במהותן המקרינות על כתפה השמאלית. באשר לנשיאת משאות כבדים, הרי שאין חולק כי המדובר בעבודה הכרוכה במאמץ והשקעה פיזית, ואולם אין בה די כדי לבסס פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה". לאור נסיבות המקרה לא נקבע צו להוצאות. ■
יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
