לא רק שוניות אלמוגים: הפלא הירוק של מפרץ אילת

מאת: איילת דויד אתר זוויתי  

   כשאנחנו חושבים על העולם התת-ימי באילת, אנחנו מייד מדמיינים שוניות אלמוגים ססגוניות. אבל מתחת לפני הים הצלולים של ים סוף מסתתר בית גידול נוסף, שבדרך כלל לא זוכה באור הזרקורים. בין שלל היצורים המרתקים יש יצור חי קטן ומפתיע הקרוי ימון הקשקשים. השם אולי מזכיר כינוי לדג, אבל למעשה מדובר בצמח, בעשב ים מיוחד במינו. 
   תארו לכם לרגע מעין כרי דשא תת-ימיים ירוקים שמתנועעים בזרם. ימון הקשקשים צומח במרבדים נרחבים בעיקר בחוף הצפוני של אילת, החל מעומק של מטר וחצי ועד לעומקים של 40–50 מטר. בחופים הדרומיים אפשר למצוא אותו החל מעומק של כ-10 מטרים. הודות למים הצלולים של ים סוף, האור חודר לעומק רב ומאפשר לו לשגשג. ימון הקשקשים לא רק מספק מחסה ומשמש בית לשפע של יצורים ימיים, בהם דגים קטנים, אלא – כפי שמתואר בכתבה על חשיבותם האקולוגית של עשבי הים שפורסמה בכתב העת המדעי "אקולוגיה וסביבה" – גם נלחם במשבר האקלים. 

צמח קטן שעושה המון

   צוות חוקרים בראשות ד"ר גדעון וינטרס ממו"פ מדבר וים המלח ופרופ' גיל רילוב מהמכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל ואוניברסיטת חיפה, יחד עם עמיתים מירדן ובמימון קרן אמריקאית, חוקרים את האקולוגיה של ימון הקשקשים. "לעשבי הים יש אלמנטים רבים חשובים, כמו החזקת החול בזמן סערות והגנה על החוף שלא ייהרס באירועי קיצון", אומר רילוב. ואכן, ימון הקשקשים משמש מעין גנן או אדריכל נוף תת-ימי. השורשים שלו עוזרים לשמור על קרקעית הים יציבה, ממש כמו שהדשא בגינה שומר על האדמה במקומה. נוסף על כך, הוא אפילו מסנן חומרים מזיקים מהמים - סוכן ניקיון אמיתי של הים.
   אלא שתרומתו המעניינת ביותר של עשב הים הזה טמונה ב"פחמן הכחול" שהוא מייצר. כמו הצמחים ביבשה, ימון הקשקשים משתמש באור השמש כדי להפוך פחמן דו-חמצני ומים לגלוקוז ולחמצן. הפחמן הדו-חמצני נקלט דרך פתחים זעירים בעלים, בעוד המים מגיעים מהקרקע דרך השורשים. התוצאה? אנרגיה לצמח, חמצן לאטמוספרה, ופחות פחמן דו-חמצני באוויר. הפחמן הזה - שימון הקשקשים (לצד מערכות אקולוגיות ימיות אחרות) קולט בתהליך הפוטוסינתזה - מכונה "פחמן כחול". "ראינו שיש להם יכולת אדירה לקליטת פחמן בעלים", אומר רילוב, שממעבדתו השתתפו במחקר גם גיא רענן, שי זילברמן ונטע-לי ליפקין. "מחקרים רבים בעולם הראו כי הפחמן הזה בסופו של דבר נקבר לאורך השנים בחול שמתחת למרבד העשב, ובכך בעצם הופך ל'פחמן כחול' – פחמן שנקלט ונקבר לדורות על ידי הים." מאחר שגז החממה הזה תורם להתחממות כדור הארץ, הסרתו מהאטמוספרה וצמצום זמינותו מסייעים באופן טבעי בהתמודדות מול משבר האקלים. 

תג מחיר לפחמן

   החוקרים מנסים בין היתר להבין מהי יכולת קליטת הפחמן של ימון הקשקשים באתרים שונים, בעומקים שונים ובעונות שונות. כדי לבדוק כמה פחמן נקלט, הם מציבים מעל עשב הים מעין תאים מטבוליים קטנים שבהם נכלאים המים שמעל הצמח. הבדיקות האלה נעשות פעמיים: פעם אחת בחושך, לאחר שעוטפים את התא בשק שחור, ובפעם השנייה באור. הם דוגמים את המים לפני ואחרי הניסוי, מודדים את כמות החמצן והפחמן, ואף לוקחים חתיכות קטנות מהעשב למעבדה לבדיקות נוספות. כעת הם ממתינים לניתוח מסודר של הממצאים ומקווים להגיע למצב שבו יוכלו לשים תג מחיר לכמות הפחמן שנקלטת בכל אזור, ולחשב את תרומת עשב הים למאזן הפחמן במפרץ אילת. "המחקר שלנו יביא לראשונה מידע על תפקוד עשב הים בצפון ים סוף", אומר רילוב. 
   למרבה הצער, ימון הקשקשים הוא גם פולש בקנה מידה עולמי. הוא הצליח להגיע עד לחופי קפריסין ואף לים הקריבי, והשתלט שם על שטחים נרחבים. ב-2020 יצא לאיים הקריביים צוות חוקרים ובו רילוב כדי להשוות את המין הפולש לזה הצומח אצלנו בים סוף. ממדי תפוצתו בים הקריבי היו כה נרחבים, שהחוקרים לא הצליחו למצוא את עשב הים המקומי אלא רק את ימון הקשקשים הפולש. הממצא הדגים לחוקרים עד כמה ביכולתו להסתגל לשינויים, אחת התכונות המוכרות במינים פולשים.  
   אפשר להשוות את השמירה על ימון הקשקשים ועל עשבי ים אחרים בבית גידולם הטבעי להגנה על הריאות של כדור הארץ. "יש [לעשבי הים] יכולת אדירה לפליטת חמצן ולקליטת פחמן דו-חמצני. זה חלק חשוב מההתמודדות שלנו עם שינויי האקלים", מסביר רילוב. לדבריו, אחד האתגרים המרכזיים הוא שהאזור העיקרי שבו ימון הקשקשים צומח בים סוף לא מוגדר שמורת טבע ולא מקבל התייחסות גדולה מספיק ב"תוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת", שנועדה לעקוב אחר מצב הים ולסייע לנו לשמור עליו; התוכנית מתמקדת בעיקר בשונית האלמוגים היפיפייה של אילת. אף על פי שהם לא מקבלים את אותם יחסי הציבור, חשוב לזכור את תרומתם של ימון הקשקשים ושל עשבי ים אחרים. מי יודע, אולי ביום מן הימים נוכל ללמוד מהם ולפתח פתרונות חדשים במאבק במשבר האקלים.

אז מה שלום עשב הים?

   דוח ניטור המפרץ שמפרסם מידי שנה המכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים באילת, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, קבע בדוח לשנת 2023 שפורסם ביולי האחרון, כי: "סקרים של כיסוי עשב הים נערכו בשתי עונות, חורף וקיץ, ובין העונות נמצאו הבדלים גדולים בכיסוי עשב הים. בחוף הדרומי נמצא כיסוי עשיר יותר בחורף ואילו בחוף הצפוני - בקיץ. לרוב, כיסוי עשב הים בקיץ עשיר יותר מאשר בחורף. 

   בשנת 2020 נמדדה ירידה גדולה בכיסוי עשב הים בשני האתרים, אולי כתוצאה מפגיעת הסערה הדרומית בחודש מרץ 2020. השנה נמצאה בחוף הדרומי ירידה בכיסוי בהשוואה לשנה הקודמת ואילו בחוף הצפוני נמצאה עליה. נראה כי בחוף הצפוני כיסוי עשב הים יורד בעומקים גדולים מ-20 מטר ואילו בחוף הדרומי הכיסוי גדל בעומקים אלה. מרבד עשב הים בחוף הדרומי בעל כיסוי פחות יציב מאשר בחוף הצפוני, ובעומק רדוד מ-10 מטרים נעלם כמעט לחלוטין בשנים האחרונות. היעלמות עשב הים בעומק זה, מהווה פגיעה אנושה בבית הגידול לדגים צעירים וחסרי חוליות. ■ 

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת