לשון הרע ברשתות החברתיות

לשון הרע בעידן קורונה

על פניו ניתן היה לחשוב כי בתקופה של מגפה עולמית, בה אנשים חוששים לבריאותם ולפרנסתם, יתמעטו המקרים של לשון הרע ברשתות חברתיות. התחושה היא כי זוהי השעה לסולידריות, לחמלה, לעזרה הדדית ולא לפגיעה זה בזה. לצד מחוות מרגשות בהקשר זה שניתן לראות ברשתות החברתיות, בד בבד נראה כי לא חל כל ירידה במספר מקרי הפרסום של לשון הרע, אולי אף להפך מכך. מעידים על כך עורכי דין העוסקים בתחום לשון הרע, המקבלים לא מעט פניות בימים אלו, מאנשים המבקשים לברר האם יש להם עילת תביעה בגין הוצאת דיבה, בשל פרסום פוגעני שפורם עליהם בפייסבוק או ברשת חברתית אחרת. מדוע ישנם כל כך הרבה מקרים של לשון הרע דווקא בתקופה זו? ייתכן כי בימים רווי מתח, של שהות מרובה בבית, עם דאגה כלכלית וקיומית זו דרכו של חלק מן הציבור לפרוק את התסכול שהוא חש, באמצעות המקלדת והשתלחות ברשת.

פרסום לשון הרע פייסבוק

כאמור בפתח הדברים, מרבית התביעות של לשון הרע ברשתות החברתיות, עניינן בפרסום ברשת הפייסבוק. באשר לחשיפה לתביעה, מבחינים בין כותב הפוסט ומשתמשים המשתפים אותו, לבין חברי הרשת החברתית אשר לחצו על כפתור הלייק או כתבו תגובה לפוסט. בשני המקרים הראשונים, חשופים אותם אנשים לתביעת לשון הרע. הטלת אחריות על כותב הפוסט היא ברורה שהרי לולא הוא, כלל לא הייתה נגרמת פגיעה לנפגע. ומה בדבר מי שמשתף פוסט שתוכנו מהווה לשון הרע? בעיני בית המשפט, אותו אדם מעתיק למעשה את הפוסט ומגדיל על ידי כך באופן אקטיבי את חשיפתו. בכך הוא מגביר את פוטנציאל הפגיעה במושא הפרסום ועל כן גם הוא יהיה חשוף לתביעת פיצויים. לעומת זאת, לחיצה על כתפור הלייק או כתיבת תגובה, אינם נחשבים ללשון הרע, כאשר לעניין זה יש לציין, כי אם תוכנה של התגובה היא כשלעצמה מהווה הפרה של חוק איסור לשון הרע, הרי שמדובר במקרה חדש של הוצאת לשון הרע והמגיב יהיה חשוף לתביעה.

האם פרסום אמת מוגן מתביעה?

הדעה הרווחת בקרב הציבור היא כי כל עוד אדם אינו משקר והוא מפרסם דבר מה שהוא אמת, הוא יהיה מוגן מפני תביעת לשון הרע. זאת לאור ההגנה המנויה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965, הנקראת אמת בפרסום או אמת דיברתי. אולם קריאת הסעיף תלמדנו כי מלבד הדרישה כי הפרסום יהיה אמת ולא יכיל תוכן שקרי, הרי שצריך להיות לו גם עניין לציבור. הכוונה כאן אינה לעניין במובן הרכילותי של המילה או השאלה האם הפרסום יעורר סקרנות בקרב מאן דהוא. עניין לציבור כמונח משפטי מתייחס למצב שבו יש לציבור זכות לדעת את המידע כדי שיוכל להגן על עצמו, לשמור על בטחונו. לכן, אין די בכך כי המידע שפורסם הוא אמת, אלא חייב להיות בו גם עניין לציבור. כך למשל, אותו פרסום יכול לחסות תחת ההגנה, אם הוא מתייחס לאיש ציבור העומד לבחירות או מכהן בתפקיד בעל כח ואילו אם מתייחס הוא לאדם פרטי, יהיה המפרסם חשוף לתביעה כי אין אינטרס ציבורי בפרסום המידע.

מאמר זה נכתב על-ידי עורך דין לשון הרע אהוד פאי.

לשאול בנושא דוא"ל: office@felaw.co.il, טל. 077-6596951

מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

  חדשות אילת והערבה - יום יום באילת