מה הסיכוי שטיל מונחה חום משטחי הרשות יפגע במטוס מאילת לנתב''ג?

מאת: רותם נועם ● 28/6/2024 02:49 ● ערב ערב 3178
בחברות התעופה אמנם לא אוהבים להרחיב בנושא, אך מאשרים השבוע ל'ערב ערב' כי כל מטוסיהן, לרבות החכורים מחברות זרות, מצוידים במערכות "מגן רקיע", המשבשות באמצעים אלקטרוניים טילים מונחי חום ● האם הגיעה העת להסיט את מסלולי הטיסה כך שיעברו (כבעבר) מעל ירדן ולא מעל שטחי הרשות הפלשתינית? ● במשרד התחבורה הפנו אותנו לשב"כ, על אף שבאוצר טוענים כי האחריות לביצוע המיזם הינה באחריות משרד התחבורה
מה הסיכוי שטיל מונחה חום משטחי הרשות  יפגע במטוס מאילת לנתב''ג?
האם נתיבי הטיס מעל הרשות הפלסטינית בטוחים? ● צילום: רותם נועם

   בתחילת החודש התפרסמה במגזין האונליין אפוק הכותרת המבהילה: "אנחנו קרובים לירי על מטוס מלא נוסעים. אין צורך לחכות לכטב"ם מאיראן". על המשפט חתום לא אחר מראש עיריית לוד, יאיר רביבו, שהתראיין לקרן זריהן ושיתף במשנתו. למי שחשב כי רביבו מתייחס לירי מגבול הצפון, או מעזה המתינה הפתעה בהמשך הכתבה, כאשר רביבו, ראש עיר מעורבת, הפנה את האצבע המתסיסה דווקא אל עבר תושבי עירו הערבים: “בריאיון בערוץ 12 שאל אותי הכתב אם אני לא מגזים כשאני אומר שעלולים להפיל מטוס. אמרתי לו שיש פה שתי עובדות: מצאו טיל לאו בגן ילדים, והעיר סמוכה לשדה התעופה. שוחחתי עם אנשי צבא – טיל לאו יכול להגיע ל-300 מטר, וכשהמטוס ממריא ונוחת הוא נמוך, הוא יכול להגיע לגובה של 400-300 מטר. האם יירו וזה יפגע? לא יודע. אבל כולנו מכירים את המשפט שעד ה-7 באוקטובר כל דבר היה נשמע הזוי, והיום כבר צריך להתייחס ברצינות לאזהרות כאלה. כל הדיוט מבין שטיל לאו המופנה לשמים, כאשר בדיוק עובר שם מטוס אל על עם 500 נוסעים – גם אם יש סיכוי של אחד למאה אלף שהוא ייפגע, זה סיכון גדול וצריך להתייחס לכך ברצינות”.
   גם אם נניח לתמיהה העולה דווקא מהפניית האצבע המאשימה כלפי ציבור תושבי לוד הערבים - שהנם אזרחי מדינת ישראל, שמעולם לא הפעילו טרור כנגד יהודים - יודע כל אילתי שטס בקו נתב"ג - רמון, כי חלק הארי של הטיסה עובר מעל שטחי הרשות הפלשתינית ומשם, כבר הכל יכול לקרות בכל נקודת זמן נתונה.
עדות ממשית לכך ניתנה בחודש אפריל השנה, עם פרסום ההודעה לפיה בחל מחודש מאי, תחל לפעול על גבול ישראל ירדן - שברובו תחום בגדר תיל ולעיתים ללא כל סימון, בעיקר בחלקו הדרומי בערבה  - יחידה שלישית במספר (לצד יחידות מג"ן ויג"ל), שאמורה לתת מענה אופרטיבי ומודיעיני לכל נושא הברחות האמל"ח מירדן לשטחי הרשות הפלסטינית. הקמת היחידה יצאה לפועל (באיחור של שנה), לאור האיומים המפורשים מצד איראן, להציף את גבול ירדן באמל"ח שיועבר לשטחי הרשות וישמש להבערת השטח במסגרת הכוונה לייצר התלכדות זירות מול ישראל. חודש לפני כן, במרץ, פרסמו צה"ל והשב"כ הודעה על תפיסה של נשק רב שהגיע ליהודה ושומרון מאיראן, על ידי שירותי המודיעין האיראניים. בין האמל"ח נתפסו מטענים, מוקשים ונשק נ"ט ממספר סוגים ובמספרים גדולים. 

 

נשק איראני שנתפס ביהודה ושומרון במרץ 2024 הכולל טילי נ''ט ● צילום: דובר צהל


   פנינו השבוע למנכ"לי שתי חברות התעופה, ארקיע וישראייר, על מנת להבהיר, האם כל מטוסי החברה, לרבות אלה החכורים על ידם בחכירות רטובות, קרי: שהבעלות עליהן רשומה על שם חברות זרות, מצוידות במערכות למיגון מפני טילים. אז נתחיל בבשורות הטובות. אם בעבר נמנעו מנכ"לי חברות התעופה מלהתבטא בנושא ואף לאשר אם המערכות מותקנות במטוסיהן, הרי שבעקבות פניית 'ערב ערב' השבוע לעוז ברלוביץ' מנכ"ל חברת ארקיע ולאורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, אישרו אלא כי כל מטוסי החברה אכן מצוידים במערכות של "מגן רקיע", המגנות על המטוסים מפני ירי של טיל. 
   נושא האיום של טילים מונחי חום, על תחום התעופה האזרחית אינו חדש והוא ניצב בראש סדרי האיומים בפניהם ניצב המערב ולא רק ישראל כבר מתחילת המילניום. למי שחושב כי הסצנריו של ירי טיל על מטוס אזרחי טרם התרחש בארץ, נזכיר כי בנובמבר 2002, נורו שני טילי כתף מסוג7-SA  על טיסת ארקיע מספר 582 במומבסה. הטילים אמנם החמיצו את הבואינג 300-757 והטיסה נחתה בשלום ואולם עד היום לא פורסם האם ההחמצה היתה פרי הצלחתה של המערכת המותקנת במטוס ואשר תפקידה לשבש את אותות החום עליהם מתביית הטיל המונחה. 

   כבר ב-2013 התקבלה החלטה במשרד התחבורה לצייד את כל החברות הישראליות במערכות "מגן רקיע", אף שהדבר הוליד מחלוקת ארוכת שנים בין חברת אל על לאגף התקציבים באוצר, בנוגע למימון השוטף של הפעלת המערכת. בפברואר 2023 פורסם כי התחזוקה השוטפת של מערכת הלייזר נעצרה בהוראת רשות תעופה אזרחית (רת"א) הכפופה למשרד התחבורה, זאת בשל הפסקת המימון על ידי האוצר. ברת"א טענו כי אין בידם תקציב למימון המשך אחזקת המערכות. עד אז הושקעו בהטמעת המערכת במטוסים ישראלים כמיליארד שקלים לאורך השנים. גם פתיחת קו התעופה בין ישראל לדובאי חידד את הצורך בהתקנת מערכות כאלו על כל המטוסים הישראלים. 
   בינואר 2022 קיבלה ממשלת בנט-לפיד את החלטה 989, לפיה תישא המדינה בהוצאות האחזקה של המערכת והפיצוי לחברות התעופה הישראליות עד שנת 2041. למרות זאת, סירב האוצר בחודשים שלאחר מכן להעביר את הכסף. שרת התחבורה הקודמת, מרב מיכאלי, לא התערבה בנושא, וכך גם מחליפתה, מירי רגב.
   בחודש פברואר השנה פורסם כי חברת ישראייר טענה במצגת משקיעים, על עסקה אפשרית עם המדינה\ שכללה, בין היתר, קבלת תשלום חד פעמי, מראש, לתקופה ארוכת שנים, כנגד ויתור על ההשתתפות השנתית של המדינה בעלויות מערכת "מגן רקיע". אפשרות אחרת היא קבלת תשלום חד פעמי, מראש, לתקופה רבת שנים, כנגד הפחתת השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של החברה. 

 

טיל לאו ואמצעי לחימה שנתפסו בעבר במחצבות הכפר עוריף  ● צילום: דובר צהל

 

 שלחנו השבוע שאלות למשרד התחבורה, במטרה להבין האם וכיצד הוא נערך לגבי האיום הנשקף למטוסים בקו אילת – נתב"ג, ביקשנו לדעת האם נערכה על ידי המשרד הערכה לגבי מידת המסוכנות לה נחשפים מטוסים הטסים בנתיבי הטיסה שבין נתב"ג לשדה רמון, העוברים מעל שטחי הרשות הפלסטינית, מפני ירי טילים מונחי חום.

   ביקשנו לדעת האם הנושא נבחן על ידי משרד התחבורה ואם כן, הם קיימות הנחיות מיוחדות בנושא
והאם ננקטים אמצעים נוספים זולת השתתפות במימון מערכות שיבוש המותקנות על המטוסים - כדוגמת שקילה של הסטת נתיבי הטיסה כך שיעברו מעל ירדן (כפי שכבר היה נהוג בעבר בתקופות רגישות ביטחונית) או בנתיבים שאינם חולפים מעל שטחי הרשות.

   כמו כן ביקשנו לדעת מהו גובה התקציב המופנה לצורך מיגון מטוסים ממשרד התחבורה מידי שנה לחברות הישראליות וכן האם המשרד מחייב מיגון של מטוסים החכורים בחכירה רטובה על ידי החברות הישראליות והאם הוא משתתף במיגון מטוסים אלה גם כן.


אלא שבמשרד התחבורה הפנו אותנו לקבל מענה מהשב"כ "שהוא הממונה על הביטחון בתעופה". 'ערב ערב' פנה לשב"כ אך עד למועד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובתו לשאלות.

יצוין עם זאת, כי בכתבה שפורסמה באתר וואלה בפברואר 2023, מסר משרד האוצר, כי: "משרד התחבורה הוא האחראי על הפרויקט”.
 


 

מערכות השיבוש הישראליות שכבשו את עולם התעופה


   חברות ישראליות שונות מציעות כיום חליפות התרעה והגנה-עצמית מפני שיגור טילי כתף. המחיר הממוצע של חליפה כזו נע בין מיליון לבין שניים וחצי מיליון דולר.
רפא"ל מציעה, בשיתוף עם חטיבת בדק של התעשייה האווירית, את ה"ברייטנינג", מערכת שעלותה כמיליון וחצי דולר, וכוללת ארבעה חיישני אינפרה אדום ומנורת פלאש אינפרה-אדומה לשיבוש, המוצבת בפוד נפרד מתחת למטוס.
   "מגן רקיע" היא מערכת הגנה אקטיבית מסוג ,DIRCM  להגנת כלי טיס אזרחיים מפני טילים, שפותחה על ידי אל-אופ (שייכת לאלביט מערכות). המערכת משלבת לייזר-סיב מתקדם עם טכנולוגיית דימות תרמי מתוצרת אלביט ומייצרת אות שיבוש חזק במספר אורכי גל, הגורם לטילי כתף מתבייתי אינפרא אדום לסטות ממסלולם ומהמטרה אליה שוגרו. 
   מחירה של מערכת אחת הוא כמיליון דולר. במקביל מפתחת אלביט מערכת "מיני מיוזיק", שמבוססת על מערכ ,C-MUSIC  שמיועדת להגן על מטוסי מנהלים ומסוקים מפני טילי כתף.■


מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת