לדעת יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) עקב המצב הביטחוני המתוח, התקפות טילים והגעת מפונים רבים לעיר, חובה לוודא את היערכות מוסדות הבריאות בעיר – ואף לתרחיש קיצון. הוא הדגיש את "צו השעה בהקמת בי"ס לרפואה בעיר, בין כשלוחה של אוניברסיטה בארץ, ובין של מוסדות מחו"ל". משריקי קרא למשרד הבריאות להציב בראש סדרי העדיפויות את חיזוק שירותי הבריאות באילת, ולמצוא פתרון כולל לתושבי העיר ולמבקרים בה.
אלי לנקרי, ראש העיר, מחה על "ההתקפה בתימן רק כאשר תל אביב הותקפה – לבין תשעה חודשים בהם אילת מאוימת ומותקפת ע"י החות'ים במאות טילים. הזהרתי בעבר כי אסור לנו להשלים ולהכיל עם שגרת טילים כזאת. התחושה היא שלא רק ביטחון אפשר לתת במידה פחותה לפריפריה – אלא גם שירותי בריאות הכרחיים. לא ניתן להשלים עם המצב הקיים, בו אלפי תושבי אילת נאלצים לנדוד צפונה בכל טיפול הכרחי". הוא הדגיש את היעדר מיון ילדים בבית-החולים יוספטל, היעדר מימון למסוק לפינוי דחוף, היעדר מחלקה קרדיולוגית, שיבוש בפעילות מרפאת סכרת ועוד. לדבריו, יש רצון טוב ומאמץ לשפר כל העת במשרד הבריאות, וקופות החולים, למרות שבעיר יש כ-60 אלף מפונים, הוא הציע להקים בי"ס לרפואה בעיר, כדי להצמיח כוחות רפואה מהעיר עצמה, שיכלול מענקים עד לימודי חינם, תמורת עבודה בעיר במשך חמש שנים.
שלום דנינו (הליכוד) שיבח את יצירתיות ראש העיר לפיתוח אילת, וסיפר על החוק שהוא מקדם להקמת בי"ס לרפואה בעיר, קטי שיטרית (הליכוד) הוסיפה את התגמול שמעניק משרד החינוך לעובדים בעיר חמש שנים.
ד"ר יפה אשור, מנהלת "יוספטל", סיפרה על צוותי רפואה מתנדבים בחודשים הראשונים למלחמה, שפעלו בבית החולים ובמלונות המפונים, אך כיום ניכרות עלויות גבוהות להגעת צוותים מהצפון. היא הדגישה כי הצעת משכורות גבוהות לעובדים בעיר – יחסכו את עלות הנסיעות. אשור סיפרה על הקמת מרכז טיפול אונקולוגי בעיר מאז פרוץ המלחמה, והוספת שירותי פה ולסת ועוד. לדבריה, אין ודאות בהמשך תקצוב המסוק לפינוי, למרות שפעילותו הצילה חיים עשרות פעמים.
עו"ד סימה נמיר, המשנה לראש העיר, ציינה כי לתושב אילת מגיע שירות רפואי כמו בתל אביב, והתריעה כי טיסות חזרה לעיר נדחים למטופלי כימותרפיה לשעה מאוחרת בלילה.
אלכסיי בלינסקי, מנהל תכנון כוח אדם במשרד הבריאות, סיפר על פעילויות רבות להכשרת כוח אדם בעיר, כולל מימון לימודים בארץ ובחו"ל, וטען כי אין היתכנות להקמת בי"ס לרפואה בעיר, כיוון שלא יוכל להסתמך על המחלקות ב"יוספטל", כיוון שרובן חסרות – וקודם יש להקימן. ד"ר משה כהן, מנכ"ל מדיקל דוקטור, היוזמת את הקמת בי"ס באילת, השיב כי לא ניתן להקים ולשפר מחלקות קיימות – ללא תשתית אקדמית, וזו ביצה ותרנגולת. רופאים בכירים לא מגיעים בגלל מענקים אלא בגלל תשתית אקדמית. בעוד כחצי-שנה תקום מכינת "מדיקל דוקטור" ללימודי רפואה, כחלק הקמת פקולטה בינלאומית לרפואה בשיתוף אוניברסיטאות מחו"ל ו"יוספטל", שיקבל מעמד אקדמי. הפקולטה בחסות אקדמית של אוניברסיטאות באיטליה, בצ'כיה ובקרואטיה שלהן פקולטות מובילות ברמה עולמית לרפואה.
לדברי אתי נעים, נציגת המועצה להשכלה גבוהה, חמש מחלקות פעילות ברמה אקדמית גבוהה - הכרחית להקמת בי"ס לרפואה והן נשים, ילדים, כירורגיה פסיכיאטריה ופנימית.
ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, סיפר על פעילות הצוות בראשו עמד, להקמת תשתית כוח אדם קבוע ואיכותי ב"יוספטל", ומסלולי התמחות מתקדמים לרופאים בעיר, ד"ר הדר אלעד, ראש האגף לרפואה קהילתית במשרד, סיפר על קושי באיוש מרפאות לבריאות הנפש בעיר – למרות ניסיון להרחבת השירותים. שי שלו, מנכ"ל חברה למענה שיקומי לחולים, הוסיף את התפקידים הרבים הנצרכים לשיקום כעובדים סוציאליים ומטפלי-נפש – והצורך להביאם לעיר.
רונן בשארי, מנהל אגף המבצעים במד"א, סיפר על תגבור הצוות בעיר מאז פרוץ המלחמה, תוך שיתוף פעולה בתרגילי אירוע רב נפגעים עם צה"ל ו"יוספטל", אך הדגיש את היעדר התקציב להעמדת אמבולנס ונט"ן בנמל התעופה "רמון".
בסיכון הדיון ביקש משריקי ממשרד הבריאות ומקופות החולים פירוט לגבי מספר תקני מקצועות בריאות הנפש בכל קופה - פסיכיאטריים, פסיכולוגיים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצועות בריאות נוספים רלוונטיים – וכמה מתוך תקנים אלה מאויישים. בנוסף, משרדי הבריאות והאוצר התבקשו לקדם בדחיפות הצעת ממשלה לתקצוב פינוי מוסק מבית החולים יוספטל לשנת 2024 ולשנים הבאות, ולכנס צוות עבודה יחד עם הרשויות המקומיות, ולמפות את הצורך בנקודות הזנקה של עזרה ראשונה בכל הארץ בכלל ובחבל אילות בפרט.
(1).jpg)
