ארקיע וישראייר התחייבו להעלות את מספר הטיסות לאילת

   על כך שמספר הטיסות הזמינות לאילת פחת משמעותית מאז תום הקורונה ולא שב להתאושש ואף המשיך וירד לאחר ה-7.10 אין צורך להרחיב. אין תושב אילת שלא חש על בשרו את ההיעלמות של שירות התחבורה החיוני כל כך עבור תושבי העיר.  זה התחיל בירידה בביקושים שרק הולכת ומחריפה ככל שהחודשים והשנים נוקפות, כאשר רק מתחילת השנה הנוכחית נרשמה ירידה דרמטית של כ-25% בתנועת המטוסים בטיסות הפנים - 2,559 תנועות לעומת 3,408 בתקופה המקבילה אשתקד.
ואולם בחודשים האחרונים היתה זו גם יד מכוונת מצדן של ארקיע וישראייר, שהשתמשו במנוף הלחץ הזה במו"מ שניהלו מול משרד התחבורה, על מנת שזה יאפשר להן לרכז את מרבית פעילותן בטרמינל 1 שעד כה איכלס רק 20% מטיסותיהן. הפיצול בין הטרמינלים העמיס על החברות עלויות שלטענתן אילצו אותן להעלות את מחירי כרטיסי הטיסה, ואף גרם לכך שמספר הטיסות ביום יעמוד על 3-5 בלבד, זאת מאחר והאגרות המשולמות בטרמינל 1 על ידי חברות התעופה זולות יותר מאלה שמשלמות חברות העושות שימוש בטרמינל 3 (30 דולר לאדם לעומת 11 דולר בלבד בטרמינל1). 
   ברשות שדות התעופה (רש"ת) התנגדו לבקשה בטענה כי הדבר יקשה עליהן להשיב לישראל את חברות הלואו קוסט, שכעת ממעטות להגיע לישראל בשל המלחמה. העברת כלל טיסות ארקיע וישראייר לטרמינל 1 היתה ממלאת את קיבולת התשתיות שלו כך שלא היה נותר מקום להשבת החברות הזרות אם וכאשר המצב בארץ ישוב לשגרה.  מאחר והחברות הלואו קוסט לא ישלימו עם התעריף הגבוה של טרמינל 3, התחייבה פשרה, אליה התקשו הצדדים להגיע.
   השבוע (ג'), לאחר מו"מ ארוך שהתנהל לא אחת בתקשורת, מצאו הצדדים את עמק השווה, כאשר החברות הישראליות יוכלו מעתה לרכז 50 אחוז מטיסותיהן בטרמינל 1. בתמורה, התחייבו החברות להגדיל את מספר הטיסות לאילת ויהיה מעניין לעקוב אחר הגידול לאור הנתונים המדברים על קיטון בביקושים לטיסות לאילת שנותרים עקביים מאז תחילת השנה.  בישראייר למשל לא התחייבו על יותר מהוספת טיסה יומית אחת ונראה כי גם בארקיע לא תמצאו הרבה יותר מזה, אך ימים יגידו. באותה מידה אפשרי שנתעורר ממחר לטרמינל מיושן שאינו מצליח להתמודד עם העברת כל הטיסות פנים ארציות אליו.   

   נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם נחתם ההסכם, מה שלא הפריע לשתי החברות לגשת ביום א' השבוע למכרז הטיסות המסובסדות לתושבי אילת שפרסם משרדת התחבורה. ממבחני התמיכה שפרסם המשרד עולים פרטים השופכים מעט אור על האופן שבו יבוצע תהליך הזיכוי מול חברות התעופה, כך למשל נקבע כי חברות התעופה יגישו לאישור רת"א (רשות תעופה אזרחית) את לוח הטיסות המתוכנן על ידן, לרבות שינויים שיערכו בו ואחת לשבוע הן יוכלו להגיש דיווח עבור מכירות בפועל של כרטיסי טיסה לנוסעים זכאים. בתום כל חודש תגיש החברה דרישת תשלום כספית עבור כרטיסים אלה ורת"א תשלם סך של 101 שקל בעבור כל כרטיס כזה שנמכר במחיר של 99 שקל לתושב. חברות התעופה אינן מחויבות להקצות כמות מסוימת של כרטיסים, אך הן נדרשות להקצות כמות "סבירה" בכל טיסה ולהותיר אותה זמינה עד לזמן סביר לפני הטיסה. כידוע, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ונטל ההוכחה יהיה על החברות להוכיח כי הן אינן מנצלות את המנדט שניתן בידן על מנת לצמצם את מספר הכרטיסים הזמינים לתושבים במחירים אלה. עוד קובעים מבחני התמיכה כי כרטיס שלא מומש בפועל על יד תושב שלא הגיע לטיסה לא ייכלל במסגרת הכרטיסים שניתן לקבל עליהם תשלום מהמדינה וכן כי ההסדר אינו חל על כרטיסי טיסה של אילתים שכבר מסובסדים כיום על ידי מי מגופי המדינה. האם הסייג הזה חל על כרטיסי הטיסה שרוכשות קופות החולים המטיסות חולים לאילת? בחברות התעופה לא ידעו להשיב לנו על כך השבוע, מה שמותיר סימן שאלה אחד משמעותי על יישום ההסדר בפועל – האם מי שתרווחנה ממנו בסופו של יום תהיינה חברות וגופים גדולים כמו רשתות בתי המלון, עיריית אילת וקופות החולים, שרוכשות גם כיום כרטיסי טיסה לעובדיהן במחירים מוזלים מאלה המוצעים לציבור הרחב. בכל מקרה, המדובר בתקציב כולל בסך 10 מיליון שקל, שאמור להספיק עד לסיום 2025 ואולם יכול גם שינוצל וייגמר קודם לכן. ’ערב ערב' ימשיך לעקוב. ■

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת