אחרוני המפונים מהדרום יעזבו בקרוב את אילת - אבל לאן?

   580 תושבי קיבוץ ניר יצחק אומצו בתחילת חודש דצמבר על ידי תושבי חבל אילות השכן. הם התגוררו במשך החודשים האלו במלון יו ספלאש מבית פתאל, הילדים למדו בבתי הספר של המועצה ובגני הילדים, חלק מתושבי ניר יצחק שולבו במקומות עבודה בחבל ולכולם היה ברור כי הרומן הרומנטי הזה יימשך עד לקראת אמצע חודש אוגוסט אז יעזבו ה'מאומצים' ויחזרו לבתיהם, כדי שלפחות הילדים יחזרו בתחילת חודש ספטמבר לשגרת הלימודים הרגילה. גם לכמה עשרות המשפחות הבודדות של מפוני הדרום שעוד נותרו בבתי המלון באילת, היה ברור שלא זו בלבד שהמדינה לא תאריך שוב את שהייתם בעיר, אלא שלקראת תחילת שנת הלימודים החדשה הם יהיו חייבים לחזור הביתה או לייתר דיוק, למה שנשאר ממנו. "זה נכון לגבי הישובים שמוגדרים בין 4-7 ק"מ", מסבירה השבוע תושבת אחד הישובים באשכול, שהישוב שלה אמנם נחשב לישוב יחסית בטוח. אלא שהילדים צריכים ללמוד בקריית החינוך, שאם להגדיר את מיקומה בעדינות, לא ממש מניחה את דעת ההורים שאמורים לקוות כי ילדיהם יחזרו בסוף יום לימודים הביתה בשלום. "יש בלאגן אחד שלם", מספרת המפונה שעדיין לא עזבה את אילת. "מצד אחד, המדינה ומשרד החינוך רוצים שהילדים שלנו יחזרו לאותו בית ספר. מצד שני, בית הספר נחשב לממוקם בטווח האיום. ובכלל, הרבה תושבים לא רוצים לחזור, חלקם כבר עזבו למקומות אחרים בארץ, הקהילה מפורקת והפחד עדיין שם. אני לא יוצאת עם הרכב אחרי השעה 20:00 מהישוב שלנו, אין סיכוי. רק השבוע היה חשש לחדירת מחבלים באזור ועדיין לא דיברנו על זה שממשיכים לירות עלינו ושגרת האזעקות לא נפסקה".
   למרות המצב הלא ברור בישובי עוטף עזה, מרבית התושבים כבר נענו להצעת המדינה, ויתרו על השהות בבתי המלון, קיבלו את המענקים וחזרו הביתה. "איזה בית זה בדיוק? בעייתי. אין חוגים, אין פעילויות לילדים, היום זה בעיקר קירות שנקראים בית. אנשים מאוד מבואסים כי בפועל המדינה לא ממש הצליחה לשקם את המצב שם". היא עצמה נשארה עדיין באילת, עובדת כאן במה שנשאר מבית הספר של ילדי המפונים. שאר בני משפחתה כבר חזרו הביתה והיא עולה אליהם לסופי שבוע או שהם יורדים לכאן. "אנחנו ויתרנו על המענקים והשארנו את החדר במלון", היא מסבירה ומבהירה שאוטוטו זה נגמר וגם היא תאלץ לחזור ממש כמו אחרוני המפונים מהדרום שעוד נותרו באילת. נכון להיום נשארו בעיר קרוב ל – 50 ילדים מכל החבל בבית הספר היסודי ועוד קרוב ל – 15 ילדים בתיכונים. 

מה יעלה בגורל תושבי ניר יצחק?

   כשתושבי חבל אילות קיבלו את ההחלטה לאמץ את כל 580 תושבי קהילת ניר יצחק, הם היו בטוחים שעד למועד הפרידה המתוכנן באמצע חודש אוגוסט כבר יהיה למאומצים שלהם מקום מסודר לחזור אליו. בפועל, לפחות החלק התעסוקתי ובעיקר החלק החינוכי בניר יצחק עדיין לא קיבלו מענה ממשי. "אנחנו עוזבים ולא ברור לנו ממש לאן. מה נעשה בקיבוץ אותו עזבנו, איפה ואיך הילדים שלנו ילמדו ואיך נחזור למקום שהיה הבית שלנו ולא יכול עדיין לתת לנו את הביטחון הנדרש", אמרה השבוע תושבת ניר יצחק שמתקשה לעכל את המעבר הצפוי אוטוטו. גם המאמצים, תושבי חבל אילות לא מאמינים שלמרות שעברו כבר למעלה משבעה חודשים מאז עברו תושבי ניר יצחק כקהילה אחת גדולה להתגורר במלון יו ספלאש הסמוך לקיבוץ אילות, לאחר שנפרדו ממלון קיסר שהיה להם לבית בחודשי המלחמה הראשונים, הם אמורים לעזוב למקום שעדיין לא יכול לתת להם את המענה המצופה מבית. גם לאחר עזיבת תושבי ניר יצחק עדיין יישארו בחבל כמה משפחות במגבלות המקום והיכולת של חבל אילות. "המערכות שלהם אמנם יפעלו על רקע של אזור למוד מלחמה עם כל המיגונים הקיימים ועדיין, לא זו המציאות אליה חשבנו שהמאומצים שלנו יחזרו", אומר השבוע תושב חבל אילות. "נמשיך לנסות לעזור לחלק מהם במסגרת המגבלות הקיימות אבל זו תהיה טיפה בים".
   וכך על רקע העזיבה המיועדת, כבר סוגרים המפונים מהדרום את הקצוות האחרונים לקראת עזיבתם את העיר. נפרדים, אורזים את מה שנשאר ומיישירים פנים קדימה. "אילת הייתה טובה לנו ולא נשכח את העיר הזו לעולם", אומר השבוע מפונה הדרום שמתכונן לעזיבה. "אנחנו עוזבים לא כי באמת הגיע הזמן אלא בעיקר כי אין לנו עוד כל ברירה אחרת". ■

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת