שש תאונות צלילה שאירעו בשעות הבוקר במפרץ אילת, גרמו להחלטתו של מפקד מרחב אילת נצ"מ אליהו שמול להשהות את כל פעילות הצלילה במפרץ עד לבדיקת נסיבות התאונה. לאחר שהובהר כי מדובר בתקלה שארעה במיכלי החמצן באחד ממועדוני הצלילה, המשיכה משטרת אילת את חקירתה במועדון הצלילה המדובר ופעילות הצלילה במפרץ חזרה לשגרה. ממשטרת מרחב אילת נמסר כי התאונות אירעו "כתוצאה משימוש בתערובת מועשרת בחמצן". במקביל לפעילות המשטרה, הועברו אל בית החולים יוספטל ארבעה נפגעים בתאונות הצלילה. שני נפגעים נוספים הגיעו לבית החולים בעצמם לקבלת טיפול רפואי. השבוע מבהיר אייל סייג, מדריך צלילה בכיר באילת כי החלטה מושכלת זו של מפקד התחנה והבדיקה המהירה של ההתרחשויות בשטח מנעה את פגיעתם של עוד לא מעט צוללים שעמדו להיכנס למים עם מיכלים שנלקחו מאותו מועדון צלילה.
בתחילת השבוע, במסגרת פעולות החקירה של המשטרה, עוכב לחקירה תושב אילת, שעובד במועדון הצלילה, בהמשך האריך בית משפט השלום בעיר את מעצרו והנחה על תנאים מגבילים לשחרורו. במסגרת החקירה הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של החשוד במעורבות במקרי תאונות הצלילה עד לקבלת החלטה אחרת. בימים אלו נמשכת החקירה במשטרת אילת.
מפרטים נוספים שמסר השבוע ל׳ערב ערב׳ רפ"ק ליאור אורן, ראש לשכת החקירות במשטרת מרחב אילת, עולה כי למרות שבמועדון הצלילה ידעו שהייתה תקלה טכנית במדחס, הם אמנם החלו לטפל בבעיה אבל לא שללו את הימצאות הבעיה בכל המיכלים שהיו במועדון. "הם אמנם חשבו שמדובר בתקלה רק במיכלי הנייטרוס", אומר רפ"ק אורן, "מיכלים שמגיעים בתרכובות שלהם מחוץ לאילת כשבפועל הבעיה האמיתית הייתה במדחס שבמועדון. עקב כך התקלה גבתה נזק בגוף אצל שישה צוללים ורק בנס תאונות הצלילה שהתרחשו בשבת לא הסתיימו באסון".
עוד מציין רפ"ק אורן כי מרגע היוודע הדבר החלה פעולה משותפת של משטרת מרחב אילת בשיתוף פעולה מלא מצד הרשות לצלילה ספורטיבית של משרד הספורט שאף שלחה נציגים מחיפה לאילת כדי להיות שותפים לבדיקות בשטח. "אחד הדברים המובנים תוך כדי חקירה עוסק בנושא הרגולציה. נכון להיום אין סד"ק ונהלים מחייבים במועדוני הצלילה מה עושים במקרים של פיצוץ בקומפרסור כמו שקרה במקרה הזה. אין ספק שבעקבות ההתרחשויות ברשות הצלילה יהיו חייבים להסדיר את הנושא בצורה ברורה מול כל מועדוני הצלילה".
עוד ראוי לציין כי מיד עם היוודע דבר ריבוי תאונות הצלילה, פעלה משטרת מרחב אילת במהירות בכמה מישורים - לצד הפן החקירתי פלילי, מהרגע בו הבינו שוטרי יחידת השיטור הימי שיש בים אירוע חריג, הם פעלו במהירות בפעילויות מצילות חיים. נעשו בדיקות מול כל מועדוני הצלילה לברר האם יש צוללנים במים, כדי לאתר אותם במקרה של צרה וכמו כן החלו פעולות לקראת אירוע רב נפגעים.
החייל שהציל את האב ובתו
שני הנפגעים הראשונים שהגיעו אל בית החולים יוספטל בעקבות תאונת הצלילה היו אב ובתו שירדו לצלילה בשעת בוקר מוקדמת עוד לפני שמועדוני הצלילה היו פתוחים. את בלוני הצלילה הם אספו ככל הנראה מהמועדון ביום שישי ובשבת השכם בבוקר ירדו לצלילה.
בקבוצת פייסבוק של צוללים גולל האב את פרטי המקרה: "בבוקר אני והבת שלי נכנסו לצלילה בקצא"א כמו שעשינו עשרות פעמים, צלילה ברדוד מאוד 3 מטרים לכיוון הריף, העמקה לכיוון העמודים, עומק מקסימלי 15 מ'. לאחר 20 דקות מתחילת הצלילה לערך התחלתי להרגיש סחרחורת וסוג של חולשה והחלטתי לסיים את הצלילה. התחלנו בצלילה בכיוון החוף (החוף הסמוך לריף), הצלילה לשם הייתה מאוד קשה כאילו אני שוחה נגד הזרם, אבל למעשה לא היה זרם, הגענו לעומק של 5.5 מטרים והבת שלי מסמנת לי שהיא לא מרגישה טוב. אצלי גם התגברה תחושת הסחרחורת והחלטתי לעלות ללא חניית בטיחות. עלינו למעלה ואז אני רואה את הבת שלי ללא ווסת בפה והראש בתוך המים (היא איבדה את ההכרה). אני מנסה להפוך אותה אך ללא הצלחה, מנפח מיד את המאזן שלי ואז את שלה ואז מצליח להפוך אותה. בשלב הזה היא לא נושמת (מחזה מזעזע בשבילי). מנסה לגרור אותה לחוף ותוך כדי מזעיק סאפ שהיה באזור כדי לעזור בחילוץ. בשלב הזה היא התחילה לפלוט קצף מהפה וחזרה לנשום. הבחור על הסאפ מיד כשחבר אלינו, התקשר למד"א וגרר אותנו לחוף. אנשים על החוף עזרו לנו לצאת מהמים וטיפלו בבת לשי עד להגעת מד"א בתוך דקות ספורות. בחדר מיון גילו שיש לנו הרעלת פחמן כאילו עכשיו יצאנו משריפה ולא מצלילה. הטיפול כלל המון חמצן וטיפול בתא לחץ במשך שעתיים וחצי. תוך כדי הטיפול בנו, הגיעו לבית החולים עוד ארבעה חברה עם אותם תסמינים של סחרחורת ועוד בחור שאיבד את ההכרה בעומק רב יותר, למזלו הוא לא פלט את הווסת והבאדי שלו העלה אותו בצורה מבוקרת החוצה".
מי שהבחין במצוקה של האב ובתו בשעת בוקר מוקדמת בים היה חייל אילתי בחיל הים, בנו של מתנדב בשיטור הימי, שהיה בחופשה בעיר ויצא לחתור השכם בבוקר על הסאפ שלו. חותר הסאפ מיהר להגיע אל השניים וסייע לאב להעלות את בתו על הסאפ, כשהאב נאחז בסאפ. כך ולא בקלות, הוא הצליח להגיע אל החוף. למזלם הגדול של האב ובתו, לחותר הסאפ היה פלאפון זמין, לכל מקרה של צרה והוא מיהר להזעיק למקום את מד"א. בכך לא הסתיים המזל של השניים, אלא שעל החוף התאמנה באותו זמן פרמדיקית, שמיהרה להגיש סיוע לבת עד להגעת מד"א למקום. בהמשך לדברים שכתב, ביקש האב להודות למושיע על הסאפ "שחילץ אותנו לחוף, לאנשים לפרמדיקית שלמזלי הייתה על החוף ומיד נתנה טיפול לבת שלי עוד לפני הגעת מד"א. לצוות מד"א שטיפלו במסירות וכמובן לצוות בבית החולים יוספטל".
האם אפשר למנוע את התקלה הבאה? לא בטוח
אם תשאלו את אייל סייג, מדריך צלילה בכיר, שמתריע כבר שנים מפני הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת רישיונות הצלילה בארץ והעובדה שכל צוללן מתחיל יכול לאסוף מיכלי צלילה ולצלול מתי שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה ללא כל ליווי או פיקוח, מדגיש סייג כי הפעם אמנם תאונות הצלילה הסתיימו בנס בפגיעות קלות ואולם כשהאב ובתו ירדו לצלול בשעת בוקר מוקדמת ללא כל ליווי או השגחה, תאונת הצלילה שלהם עלולה הייתה להסתיים בטרגדיה אלמלא היה שם בקרבת מקום חותר הסאפ שהציל את חייהם. "כל האירוע היה נמנע אם רק היה חוק שמחייב צלילות מודרכות ואיסור צלילה שלא במסגרת שעות פעילות המועדונים שמשכירים ציוד ומיכלים לכל דכפין שצוללים בכל מקום ובכל שעה כולל בלילה", אומר אייל.
לשאלה האם אין פיקוח או בקרה על איכות החמצן במיכלי הצלילה אמר סייג: "האחריות מוטלת על מועדוני הצלילה לספק מיכלים תקינים. המועדון צריך שתהיה לו בקרת איכות לצוללים במסגרת קורסים או לצוללים פרטיים. מצד שני, התפקיד של רשות הצלילה הוא לפקח בין השאר על איכות הגז, אגב לקיחת דגימות ובקרת איכות. יש באילת פקח שזה בדיוק התפקיד שלו, העניין שהבדיקות מתקיימות באופן רנדומלי אחת לכמה זמן ותקלות יכולות לקרות בדרך".
הפנינו השבוע את השאלה האם יש לצוללים דרך למנוע את השימוש במיכלים עם גז שאינו תקין באתר צוללים ואלו חלק מהתגובות שקיבלנו: "מכשיר אנלייזר לפחמן חד חמצני", הוא יכול לבדוק את איכות החמצן במיכלים", כתב אחד מחברי הקבוצה אך מיהר לסייג וציין: "לא הגיוני שכל צולל יחזיק באנלייזר של פחמן חד חמצני כפי שלא כל צולל נייטרוקס מחזיק באנלייזר חמצן. המכשיר עולה כ- 950 ש"ח. המועדון צריך להחזיק בכזה".
שלומי לוי השיב: "לצלול במועדון שנותן לך אפשרות לבדוק את הגזים".
חנן עמוס חיזק: "לבדוק את המיכל לפני הצלילה במכשיר בדיקה במועדון".
בן תמיר: "יש ביקורות של רשות הצלילה, לדעתי לפחות פעם בחודש בודקים את איכות האוויר. אבל גם אם היום הכל תקין, זה לא אומר שמחר לא תהיה בעיה. הרעלת CO היא אירוע מאוד נדיר וחריג בפני עצמו. אירוע עם כמות כזו של נפגעים ואפילו יותר. אני צולל יותר מ 20 שנה ולא זוכר אירוע בסדר גודל כזה. מה אפשר לעשות? למשל לבקש במועדון לבדוק את האוויר עם סנסור CO. ההתאחדות הישראלית לצלילה חילקה סנסורים כאלו לכל המועדונים שלהם ואם למועדון אין סנסור (למרות שלפי דעתי אחרי האירוע בשבת כולם כולל כולם, ירכשו אחד), אפשר להגיד במועדון שאתם דורשים שיחזיקו כזה ולא לצלול דרך המועדון עד שירכשו אחד".
והיה גם מי שהזכיר: "כשאתה מגיע לצלילה, אתה רק חושב על לקחת את המיכלים ולרדת למים. אתה לובש את החליפה, דואג לכל הציוד ולא חושב לרגע שאולי יש בעיה באוויר שבמיכלים. אתה אמור לסמוך על מועדון הצלילה אליו הגעת שלא יסכן אותך. אני לא מכיר הרבה צוללים שטורחים לבדוק את איכות המיכלים. אולי עכשיו אחרי התאונות זה יקרה, אבל זה עוד משיכה של זמן לפני הצלילה, סתם מבאס".■
יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
