חברת שירות המוניות גט חושפת במסגרת תשובתה לבקשה להכרה כתביעה ייצוגית נגדה כי לפחות על פי שני תאריכי מדגם אותם הגישה לביהמ"ש המחוזי מרכז - לוד ניתן ללמוד על הרגלי השארת התשר לנהגים על ידי נוסעים המזמינים שירות נסיעה דרך האפליקציה.
הנתונים נחשפו במסגרת בקשה להכרה כתביעה ייצוגית שהוגשה בנובמבר 2020 כנגד החברה בטענה כי היא מחייבת את נוסעיה בתשלום תשר לנהגים, בשעה שמדובר בתשלום וולונטרי. הבקשה התייחסה למצב שהיה קיים באותה עת באפליקציה ובו ברירת המחדל לפני הגעה לשלב התשלום העמידה את מתן הטיפ על 12% ואפשרה למשלמים לשנות את אחוז הטיפ ואף לא להשאיר טיפ כלל, אך כאמור, על מנת לעשות כן היה על הנוסע לשנות את מצב ברירת המחדל. בהמשך שינתה גט את המצב כך שברירת המחדל מאז עומדת על 0 וניתן לשנות אותה ולהעניק טיפ בגובה משתנה בפעולה אקטיבית מצד הנוסע. מבקשי הבקשה טענו כי אופן הצגה זה של התשר כחלק מעלות הנסיעה פסול. "כאשר משולם תשר, תוספת שאינה מנויה בצו הפיקוח, לא ניתן לחייב בגינו באמצעות המונה, לכן הודעת המייל של המשיבה כוללת קובץ נוסף ובו חשבונית מס בגין תשלום התשר בלבד. התנהלות המשיבה אשר גובה את מלוא התשלום אבל מנפיקה חשבונית מס רק בגין חלקו, בעוד שבגין חלקו מונפקת חשבונית מס על ידי הנהג מלמדת על אי החוקיות של התנהלות המשיבה. ההסבר לפיצול המלאכותי הזה הוא שעל הנהג חל איסור להוציא חשבונית מס בגין תשלום עבור תשר. את שאסור לנהג עוקפת המשיבה על ידי הנפקת חשבוניות מטעמה, והעברת התקבולים האסורים בחלקם, לנהגים. אף שהמשיבה טענה כי קיבלה אישור הרשויות לפיצול האמור לא הציגה לכך כל אסמכתא", נטען בבקשה. בסוו של דבר הוכרעה הבקשה מבלי ליתן פסיקה בסוגיה זו.
בדחותה את הבקשה קבעה השופטת הבכירה מיכל נד"ב, כי: "המחוקק מודע למושג התשר ויודע לקבוע מפורשות איסור על תשלום תשר מקום שהוא מבקש לאסור עליו. בהוראות הדין הרלבנטיות לענייננו אין כל התייחסות לתשר ואין איסור מפורש לקבלתו". ובהמשך ציטטה מהפסיקה: "מוסד התשר מוכר גם במציאות הישראלית כתופעה הרווחת ביותר מ-30 מקצועות, ובהם מתדלקים בתחנות דלק נהגי מוניות, ספרים וגם מלצרים...". על כן ניתן היה לצפות שככל שכוונת החקיקה הייתה למנוע את הנוהג האמור בענף המוניות היה הדבר נכתב מפורשות. תכלית צו הפיקוח ותקנה 512 הייתה לקבוע "מחיר קוגנטי" שאינו ניתן לשינוי, בגין נסיעה במונית (כאשר גם תוספות מותרות מצוינות בתוספת לצו הפיקוח) ולא לאפשר לצדדים להסכים על מחיר אחר, אף אם ההסכמה לכאורה רצונית. אני סבורה כי תכלית זו אינה מסוכלת עת בוחר הלקוח במחווה חד צדדית לפי שיקול דעתו, להשאיר לנהג תשר מרצונו החופשי, מבחירה, בין באמצעות האפליקציה ובין במזומן בסיום הנסיעה".
רק 11 אחוז מהנוסעים משאירים טיפ במונית
השופטת התייחסה גם לנתונים שהעבירה חברת גט ביחס להתפלגות השארת טיפ לנהגים בשני תאריכים, הראשון בעת שברירת המחדל הראתה על 12% והשני לאחר השינוי ל-0%: "גט המציאה לבית המשפט נתונים בהודעותיה מימים 22.12.21 ו-4.7.22. מההודעות עולה כי הלקוחות מבינים כי מדובר בתשר שהוא בחירה. כך עת ברירת המחדל באפליקציה לגבי התשר הייתה 12%, בחרו 89% מהלקוחות לשנות את השיעור ל- 0 7% בחרו בטיפ שיעור 10%, 1% בחרו לתת 15% ו-3% הותירו את ברירת המחדל על 12%. לאחר שינוי ברירת המחדל ל-0 עמדו בחירות הלקוחות על אותם שיעורים בקירוב. משמע מדובר במתת וולונטרי, שהלקוחות מבינים שהוא וולונטרי, ושרק מיעוט הלקוחות בוחר לתת אותו", נפסק
זכרו: אין דבר כזה נסיעה במחיר מוסכם
נושא לוואי אחר שעלה במהלך הפסיקה אף הוא מעניין מבחינה צרכנית ורבים אינם מודעים לכך, שהשאלה הכמעט אוטומטית שנהגי מוניות שואלים אותנו בשעה שאנו עולים על המונית, היא האם תעדיף מונה או מחיר פיקס. ובכן, מסתבר כי הספיקה כבר הכריעה כי שאלה זו אינה חוקית וכי על הנהג להפעיל תמיד מונה ואין שיקול דעת בנושא למו"מ בין הנהג לנוסע: "עלתה השאלה האם רשאים נהג מונית ונוסע להסכים ביניהם כי בנסיעה פלונית לא יופעל מונה? כי מחירה של אותה נסיעה יהיה כמוסכם בין השניים ושלא – בהכרח – על-פי הקבוע בתקנות? נקבע כי הסכמה כזו אסורה. הוסבר כי המונה במוניות מופעל בשיטה הקבועה בתקנות, ושיטת הפעלה זו מבטיחה כי שכר ההסעה יתאַם את הקבוע בתקנות. הפעלת מונה במונית היא חובה על-פי התקנות, והטעם - הפעלת המונה מבטיחה כי נהג המונית לא יגבה מן הנוסע מחיר הסעה גבוה מן המחיר הקבוע בתקנות. עוד נקבע כי הכרה ב"הסכמים פרטיים" עלולה להביא לקריסת ההסדר. בנוסף אנו עלולים לשקוע בסבך של הצורך להוכיח בכל מקרה ומקרה אם המונה לא הופעל עקב דרישת נוסע. ■
יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
