עתירה מנהלית נגד חכ''א ועיריית אילת: עצרו את הריסת קברי בעלי החיים

   בשבוע שעבר נחרדו תושבי אילת לגלות את הפרסומים של חכ"א כי רגע לפני תחילת עבודות הכשרת השטח בפרויקט שיפולי ההר, נקראים התושבים אשר קברו את בעלי החיים בקרבת מקום, למהר ולהוציא את הפגרים לפני עליית הכלים הכבדים על השטח. "נחרדתי", מודה השבוע רינת טל, תושבת העיר, שקברה בסמוך למקום המדובר רק לפני שלושה חודשים את כלבתה האהובה רורה. "אז נכון, ידענו שזה לא מקום קבורה מוסדר, אבל איזו ברירה אחרת הייתה לנו? גם ככה היינו שבורים, עצובים ובוכיים, אז לקחנו את הגופה שלה עטופה בסדין, נכנסו לשטח וקברנו אותה. עשינו לה מצבה ומאז בכל כמה ימים אנחנו מגיעים כדי לחלוק לה כבוד. כלב או כל בעל חיים אחר הוא כמו בן משפחה לכל דבר והאובדן קשה. לא ייתכן שבעיר כמו אילת לא ניתן עד היום שום פתרון ראוי לקבורת בעלי חיים, מה שהופך כל אחד מהתושבים שקובר את בעל החיים שלו בשטח לעבריין בפוטנציה. עכשיו מה אנחנו אמורים לעשות? לחפור? לאסוף עצמות? מי מסוגל לעשות דבר כזה? איך נעשה דבר כזה ובכלל, לאן ניקח את השאריות של רורה? שוב לאיזה חור בהרים שבעוד כמה חודשים יגידו לנו שמתחילים לבנות שם?".

   את אי הוודאות הזו חוו בשבועיים האחרונים מאז פרסום חכ"א תושבי אילת רבים שבעלי החיים היקרים שלהם קבורים באזור. גל א. שטיינבאום, פעיל סביבתי וחבר בעמותת סוף הים מיהר לשלוח מכתב לכל הגורמים הרלוונטיים בעירייה וחזר והציף את סוגיית היעדר מקום הקבורה המסודר לבעלי חיים בתחומי העיר אילת. "אנו מבקשים מכל, חברי המועצה הנכבדים, להתייחס ברצינות לבקשתנו ולעצור את הפינוי המתוכנן", כתב שטיינבאום. "אנו דורשים למצוא פתרון הולם ומכבד שיגן על קברי בעלי החיים וישמור על זכויותיהם וזכרם", מבקש שטיינבאום במכתב שלטענתו כמעט ולא זכה להתייחסות משום גורם. "אני לגמרי מבין את הצורך בבנייה, אבל לא מצליח להבין איך למרות כל הפניות שנעשו כבר בעבר לראש העירייה, עד היום טרם נמצא פתרון לבעיית קבורת בעלי החיים בעיר. זה לא בסדר שקוברים בעלי חיים בשטח, זה גם לא טוב ולא מומלץ אקולוגית, אבל איזה ברירה יש לתושבי אילת שמתרחקים מכל פתרון אפשרי אחר? על פי החוק, הרשות המקומית אמורה למצוא פתרון לקבורת בעלי החיים, אז שהרשות המקומית תמצא פתרון. מבקשים מהתושבים להוציא את פגרי בעלי החיים ולאן הם אמורים להעביר אותם?". באותה נשימה זועם שטיינבאום על חוסר האכפתיות שהוא מגלה מצד פרנסי העיר, שכמעט אף אחד מהם לא טרח לענות לו. "איפה ד"ר סוזי שרם כהן, חברת מועצת העיר, מחזיקת תיק איכות הסביבה? למה היא לא חוזרת ולא עונה? ממש כמו מנכ"ל העירייה וראש העירייה. חבר המועצה שמואל פילוס הגיב ואמר לי שגם הוא נחרד מהמצב כי גם לו יש כלבים וגם הוא לא יודע איפה לקבור אותם כשיגיע יומם. חבר המועצה אורי שיש חזר אלי מארצות הברית והבטיח לנסות לטפל בנושא. מחזיקת תיק ההנדסה סימה נמיר, חזרה אלי ואמרה שהיא מנסה לבדוק מול רמ"י איך אפשר לפתור את הסוגיה. הם היחידים שהתייחסו. לצערי בפועל שום דבר לא באמת קורה ולראיה, הנושא עולה פעם אחר פעם אל סדר היום ושום דבר לא נעשה במרוצת השנים. היה להם כל כך הרבה זמן למצוא פתרון לבעיה לפני שהכלים הכבדים עלו על השטח, אבל הם לא עשו את זה. מה הם מצפים שיקרה עכשיו?".

עתירה מנהלית עצרה את העבודות

   דניאלה שולדברג, יו"ר עמותת אילת אנימלס לא חיכתה ומיהרה להוציא עתירה מנהלית נגד חכ"א עיריית אילת בדרישה לעצור את העבודות במקום ולמצוא מקום חלופי לקבורת בעלי החיים. נכון להיום נאלץ קבלן הכשרת הקרקע של חכ"א לעצור את העבודות במקום שעליו ממוקמים קברי בעלי החיים. לטענתה של שולדברג, נכון להיום מתקיים מו"מ מול חכ"א בניסיון למצוא פתרון לבעיה. "הייתי כבר בעבר בוועדה בכנסת שהגישה בקשה לראש העירייה לשעבר, מאיר יצחק הלוי למצוא פתרון לבעיה וכלום לא קרה", מלינה אורטנר ומבהירה כי תושבי אילת לא היו מגיעים למצב הרגיש הזה באם הרשות העירונית הייתה מטפלת בזמן בבעיה שכבר מוכרת וידועה הרבה שנים. "מבחינה בריאותית ותברואתית, לא בריא לפתוח קברים של בעלי חיים, חלקם נפטרו כתוצאה ממחלות וחלקם הורדמו בחומר שהרעל שלו נשאר גם לאורך שנתיים. זו סכנה תברואתית שחכ"א קוראת לאנשים לעשות. הצענו לחכ"א להשאיר את הקברים כגינה הציבורית של המתחם אבל זה ככל הנראה לא יקרה. איך שלא יהיה, עיריית אילת חייבת עכשיו למצוא פתרון לבעיה. יש כל כך הרבה שטחים מתים מסביב לעיר אילת, לא יקרה כלום אם יקדישו שטח כזה או אחר לטובת קבורה הולמת של בעלי החיים. על פי הסטטיסטיקה לכל משפחה שלישית באילת יש בעל חיים, מה שאומר שיש בזה צורך ממשי. שיגבו כסף, שיסדירו כמו שצריך, העיקר שיתנו פתרון. בניגוד למקומות אחרים בארץ, שם עוד יש פתרונות פרטיים הניתנים לקבורת בעלי חיים, אילת גם במקרה הזה מרוחקת מדי וחייבת למצוא פתרון מקומי ומהר", מסכמת שולדברג.

●●●

   בתגובה לטענות המועלות בכתבה נמסר מלשכתה של חברת מועצת עיר, מחזיקת תיק איכות הסביבה, ד"ר סוזי שרם כהן: "ד"ר שרם כהן והצוות מאמינים שחיות המחמד שלנו מהווים עבורנו חלק מהמשפחה וראויים לפתרון מכובד, ראוי ואסתטי עם סיום חייהם עימנו.
   קבורת חיות מחמד במקומות שלא הוסדרו לכך הינה בעייתית מאוד. בראש ובראשונה זיהום מקורות המים על ידי קבורת חיות מחמד במקומות שלא יועדו ולא הוסדרו. בעיה שנייה היא שחיות בר מגיעות לקברים הרדודים ומוציאות פגרים. בעלים שחושב שנתן מענה הולם לבן ביתו המנוח, לעיתים מוצא את הקבר חפור וריק עם שברון לב גדול. בוודאי שאנחנו לא מעוניינים בכך.
   אנחנו רוצים מקום מסודר ומכובד לקבורת חיות המחמד שלנו כפי שנהוג ברחבי העולם. ברחבי הארץ הוקמו מספר בתי קבורות פרטיים לחיות מחמד וכן פועלים קרמטוריומים. זאת בהחלט דרישה הולמת שעולה מתושבים ויש לתת לה מענה. בית קברות לחיות מחמד הינו פרויקט שיכול להתבצע על ידי חברה עירונית שכן מדובר בפרויקט בעל כדאיות כלכלית ואני פונה לראש העירייה לקדמו בדחיפות נוכח בהילות הנושא וכאב הלב שנגרם לתושבים".
   ממשרד החלקאות נמסר: "טיפול וסילוק פגרי בעלי חיים הוא באחריות הרשות המקומית והווטרינר הרשותי ביישוב. הווטרינר הרשותי יכול להציע לבעלים של חיית המחמד להטמינם במטמנות מאושרות לקליטת פגרי בעלי חיים הפזורות ברחבי הארץ או לכלותם במתקן כילוי או לקוברם בבתי קברות פרטיים המיועדים לקבורת בעלי חיים. חלק מהרשויות המקומיות מציעות לפנות את בעל החיים בעצמן ולהעבירו למתקן כילוי או להטמנה על מנת שלא יהווה מפגע סביבתי. במידת הצורך הרשות המקומית אמורה לפנות למשרד החקלאות לייעוץ ו/או סיוע".
את תגובת עיריית אילת וחכ"א בנושא לא קיבלנו עד לסגירת הגיליון.  ■

בעלת אתר קבורה פרטי במרכז: "כולנו פורעי חוק”

   במרכז הארץ, בדרום וגם בצפון אפשר למצוא גופים פרטיים שמעניקים שירותי קבורה לבעלי חיים. בכל אחד מאלו שבדקנו אגב, לא מצויינת עלות העברת בעל החיים לקבורה אם מדובר על אילת. באחד ממקומות הקבורה האלו, מבוקש סכום של 800 ש"ח להעברת הגופה מבאר שבע או אשדוד. "החוק אומר שרק לרשות מקומית מותר להקצות אדמה לקבורת בעלי חיים, אבל הרשויות מעדיפות להקצות את השטחים שלהם לבנייה כי זה מכניס לה הרבה יותר כסף ולראיה עד היום אין ולו רשות עירונית אחת שעשתה את זה", אומרת השבוע הבעלים של אתר קבורה כזה שביקשה להשאיר את שם העסק שלה מחוץ לכתבה. "אם את פותחת אתר כזה שלא על אדמה פרטית הלך עלייך, יסגרו לך את זה ולא יעזבו אותך. ומאחר ובמדינה יש רק חמישה אחוזים של אדמות פרטיות שנרכשו על ידי אנשים, בדרך כלל לפני קום המדינה, תביני את הקושי שבנושא. קודם לכן פעלתי שמונה שנים על אדמה חקלאית פרטית שלי והמנהל לא עזב אותי, רק חטפתי כל הזמן דוחות. עכשיו אנחנו כאן על אדמה פרטית ומשתדלים לא לבלוט יותר מדי כדי שלא יהיה למדינה על מה להיתפס. בריחוק שלכם אתם חייבים מענה קרוב לבית".
אגב, לצד הובלת הגופה שמחיריה נעים בין 300-800 ש"ח בהתאם למרחק ממקום הקבורה, בית הקברות מציע את הקבורה בנוכחותכם או שלא, בסכום של 2,200 ש"ח, כולל הצבת שלט הנצחה על הקבר, תמונה וכמה מילים לבחירתכם. אם ברצונכם לחסוך את עלות ההובלה, אתם יכולים לעשות את זה בעצמכם. בית העלמין פתוח לביקורים 24/7.

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת