בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה את תביעת חברת תדמור משאבים את רשות מקרקעי ישראל (אמ"י), הוועדה המקומית לתכנון בעיריית אילת ואחרים, להורות לר"מי להקצות לו מחדש שטח בגודל 90 דונם שיועד לצורך הקמת מפעל לסוכר לפני עשור. עיריית אילת שתמכה וקידמה את המיזם, נטען בתביעה, הפנתה לו עורף בהמשך ורשות מקרקעי ישראל גרעה משטחו מגרש שהועבר לצד שלישי במכרז. היזמים תבעו את המדינה בדרישה להשיב לידם את הסכמי ההרשאה לקידום התוכנית שבוטלו על ידי רמ"י, אך ביהמ"ש פסק כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר ודחה את העתירה על הסף תוך שהוא פוסק הוצאות לתובעת.
מפסק הדין עולה כי חברת תדמור משאבים, הוקמה ב-2013 במטרה להקים באזור התעשייה שחורת באילת מפעל לסוכר על שטח של 90 דונם. כוונתם של שני היזמים הישראלים אמריקנים היתה לייבא קני סוכר דרך הים ולהפיק 450 אלף טון סוכר בשנה. אלה החלו במשא ומתן מול עיריית אילת, שתמכה במיזם ומשרד הכלכלה אף איתר שטח של 37 מגרשים באזור התעשייה שחורת, המיועדים לשיווק בפטור ממכרז.
לאורך השנים התנהלה החברה מול רמ"י, משרד הכלכלה והוועדה המקומית לתכנון ובניה אילת במטרה לקדם את ההקצאה ואכן החל משנת 2016 החלו כל הנוגעים בדבר לקדם את המיזם בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון היו אמורים להיות מאושרים 17 דונם ובשלב השני 77 דונם נוספים.
כאמור, דחתה השופטת את העתירה על הסף לאחר שקבעה כי היא לוקה בשיהוי ניכר: "העתירה הוגשה בשיהוי כבד, למעשה שיהוי של שנים", נקבע, . כן נקבע כי העותרת ידעה על העברת מגרש 85 לזוכה אחר כבר בנובמבר 2021...התמונה המלאה, אשר למעשה לא השתנתה, עמדה לנגד עיני העותרת כבר ביולי 2022 כשהוועדה המקומית דחתה את דרישתה לפרסם את התכנית למתן תוקף (החלטה עליה העותרת לא הגישה ערר)".
עוד נפסק, כי גם אם בוחנים את מניין הימים מרגע קבלת ההחלטה האחרונה של רמ"י לסגור את התיק במאי 2023, הרי שחלפה למעלה מחצי שנה עד להגשת העתירה המהווה שיהוי כבד...העותרת ידעה על ההחלטות תקופה ארוכה. על ההודעה מיום 15.5.2023 נודע לה בסמוך לשליחתה. היא לא הזדרזה לפנות לבית המשפט ושקטה על שמריה חודשים ארוכים. דומה כי מבחינתה אין דחיפות בקידום העניין. נראה כי מנקודת מבטה, אם הנושא נגרר שנים ארוכות, ללא הקפדה של רמ"י על לוחות הזמנים שבהסכם ההרשאה לתכנון, גם כיום לא תהיה הקפדה על הזמנים הקבועים בחוק. לכך לא ניתן לתת יד, באין צידוק של ממש לאי עמידה במועדים.
מעבר לכך נקבע כי קיימת פגיעה גם באינטרס הציבורי לנצל את הקרקע באופן אופטימלי
"בשל הפרויקט שיזמה העותרת, קרקע בהיקף של כ-90 דונם בייעוד לתעשייה עומדת ריקה מזה שנים ארוכות. שינוי העמדות בעירייה, שבתחילת הדרך תמכה בפרויקט וסייעה בקידומו, ממחיש את הפגיעה באינטרס הציבורי בשל חלוף הזמן ואי ניצול הקרקע”
ביהמ"ש התייחס גם לטענות לפגיעה במינהל תקין, במיוחד מבחינתה של הוועדה המקומית אילת, שנמנעה מלפרסם את אישור התוכנית ברשומות: "במקרה דנן, העותרת לא הצביעה על פגיעה בעקרונות יסוד של שלטון החוק. להיפך. הרשויות נהגו עם עותרת באופן הגון וסביר אף מעבר למתחייב בדין". עוד נאמר על רמ"י כי: חובת האמון וההגינות של רמ"י אינה רק כלפי העותרת, אלא כלפי הציבור בכללותו, הציבור שאת מקרקעיו היא מנהלת. היות הקרקע משאב מוגבל השייך לכלל הציבור, הביקוש ההולך וגובר לקרקע ולמגרשים לתעשייה בפרט, ההטבה הניכרת הגלומה בהקצאה ללא מכרז והקושי להבטיח שוויון וניצול מיטבי של הקרקע בהקצאה ללא מכרז – כל אלה מחייבים את הרשות בשמירה קפדנית על הנהלים ולוחות הזמנים בהליך ההקצאה ללא מכרז. אכן, נראה כי ההתנהלות רמ"י בקשר למגרש 85 לא הייתה מיטבית. גם אם התקלה נעוצה בכך שהעותרת כללה את המגרש בתוכנית, מבלי שנכלל בשטח ההרשאה לתכנון, נראה כי בדיקה קפדנית יותר של רמ"י יכלה למנוע את התקלה שבאישור התוכנית מחד, ושיווק מגרש 85 מאידך. אין חולק כי התוכנית הובאה בפני גורמי המקצוע ברמ"י (מתכנן המרחב ומנהל המרחב), ויש להצטער על שלא הבחינו בכך ששטח שאינו בתחום ההרשאה נכלל בתוכנית. מאז אירעה התקלה, עמד לרשות העותרת די והותר זמן לחתום על הסכם הרשאה חדש ולקדם תכנית ללא מגרש 85. מתוך שהובא לפני, לא עלה בידי להבין מדוע הדבר לא נעשה. כפי שפורט, העותרת הייתה מודעת מאז נובמבר 2021 לכך שמגרש 85 שווק לצד שלישי כמגרש בייעוד תעשייה, ולכך שרמ"י דורשת הגשת תכנית לוועדה המחוזית ללא מגרש 85. חרף האמור היא לא תיקנה את התוכנית, וממילא לא הגישה אותה לוועדה המחוזית. העותרת גם לא פעלה בשקידה ראויה לקבלת המלצה חדשה ממשרד הכלכלה, דבר המתחייב לצורך חידוש הסכם ההרשאה לתכנון.
באשר להתנהלות הוועדה המקומית, אם מלכתחילה הוועדה לא הייתה מאשרת את התכנית בשל כך שנכלל בה מגרש 85 – המדובר היה בהחלטה סבירה וראויה. העובדה כי תחילה הוחלט לאשר את התוכנית ובהמשך שונתה ההחלטה, אינה מצביעה בנסיבות העניין על פגיעה חמורה בשלטון החוק. אמנם, ככלל, על הרשות לפעול בעקביות ולא לשנות מהחלטותיה חדשות לבקרים. על הרשות לקבל תמונה מלאה ומדויקת עובר למתן החלטותיה. שינוי החלטה ללא צידוק סביר עשוי להוות עילה לביטול ההחלטה המאוחרת. כמו כן, ככלל, לאחר החלטה על אישור תכנית, התוכנית תפורסם למתן תוקף ללא עיכובים. יחד עם זאת, ככל שמתברר לרשות המינהלית, הוועדה המקומית במקרה דנן, כי נפלה טעות חמורה בהחלטה משום שלא עמד לנגד עיניה נתון חשוב, היא רשאית לחזור ולבחון את ההחלטה. לעיתים היא אף מחויבת לעשות כן, כדי לקדם מינהל תקין ולהבטיח את האינטרס הציבורי. במקרה דנן, הייתה הצדקה ואף חובה לבחון מחדש את ההחלטה על אישור התוכנית. נמצא, כי לא מתקיימת פגיעה חמורה בשלטון החוק, הגוברת על השיהוי הסובייקטיבי והאובייקטיבי", נפסק. ■
יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
