תביעה המתנהלת בימים אלה בבית הדין לעבודה באילת, מבקשת לערער אחת ולתמיד על שיטת העבודה הנהוגה כיום ברשות שדות התעופה, לפיה קיימים שלושה סוגי מעמדות של עובדים (קבלן, אירעיים וקבועים), הפועלים מול שלושה ארגוני עובדים שונים, החתומים כל אחד על הסכמים קיבוציים מול הרשות, המאפשרים לטענת התובעות פגיעה בזכויותיהן באמצעות הגדרתן כעובדות קבלן שאינן זכאיות לצבירת וותק.
לטענת התובעות, הרשות, מתוך רצון לחסוך כספים, "שלא לומר לגנוב כספים מעובדי הביטחון שלה, משתמשת באופן ציני בשיטות שונות, נהלים שונים והסדרים שונים וסותרים, תוך שימוש בכל טריק "מלוכלך"...מעבירה אתהתובעות מתפקיד לתפקיד וממעביד למעביד, תוך שלילת זכויותיהן הבסיסיות".
כך למשל טוענות התובעות כי הרשות אינה מאפשרת לעובד לצבור וותק, וזאת על מנת שלא יוכל להשתתף במכרזים פנימיים המאפשרים מעבר לתפקידים קבועים וזאת בהסתמך על הסכם קיבוצי שנחתם בשנת 1995. לשם כך, מפטרת הרשות עובדי קבלן לאחר תשע שנים, ומאפשרת להם לחזור לאחר תקופת צינון בת חצי שנה, תוך מחיקת הוותק שנצבר להם.
טענה אחרת היא כי "התובעות הועסקו 7 שנים מלאות כעובדות קבלן, על הנייר, כתף אל כתף עם עובדי רשות באותם תפקידים בדיוק. הרשות אמנם כינתה את תקפידיהן במונח שונה, אך מדובר רק בניסיון נלוז לחמוק מחובתה לקליטת התובעות כעובדות הרשות.
עוד הן טוענות כי הרשות מסתירה במתכוון מידע מעובדיה, מסתירה את זכויותיהם, ומפםרסמת הסכמים קיבוציים חלקיים והכל על מנת "לבצע פעולות התעמרות בעובדיה". התובעות מכנות שיטה זו כ"קנוייה של הסתרה ומידור מידע" לה שותפה לטענתן ההסתדרות וועדי העובדים.
אחת מהתובעות טוענת כי העסקתה לא הוארכה משום שהפכה לאם, זאת לאחר שאילצה אותה לעבוד 15 שעות ברצף בשש משמשרות שבועיוןת מיד עם חזרתה לעבהודה לאחר חופשת הלידה.
טענה נוספת היא כי הרשות היטתה מכרזים לטובת מועמדים אחרים. תוך שהיא נוקטת בניפוטיזם (קידום מקורבים).
לאור כך הן תובעות את השבתן לעבודה לתקפוה של שבע שנים לפחות וכן פיצויים, אך גם את השוואת תנאי העסקתן לאלו של עובדי הרשות בתפקידים מקבילים וכן לאפשר להן לגשת למכרזים פנימיים ברשות.
ברשות מכחישים את הטענות וטוענים מנגד כי מדובר בעובדות קבלן של חברת עמישב המספקת עובדי ביטחון לרשות, שהוצבו בשטחה ובהמשך נקלטו אצלה כעובדות מן המניין. לפיכך, טוענת הרשות כי לא חלה עליה חובה לשלם בגין תקופת העסקתן של השתיים בחברות קבלניות אלה שכן לא התקיימו ביניהן יחסי עבודה. עוד היא טוענת כי היא פועלת בהתאם לסכמים קיבוציים תקפים ולנהלים פנימיים מאושרים.
הרשות מתארת בכתב הגנתה כי השתיים נקלטו בתחילה כעובדות קבלן ובהמשך הפכו עובדות אירעיות ברשות. טענה נוספת שלה היא כי חלק מהתביעות התיישנו לאור כך שהן מתייחסות לתקופה של לפני שבע שנים. כן היא טעונת כי התקשי"ר החל על כל עובדי המדינה וקובע את זכויותיהם וחובותיהם, כלל אינו חל עליהן בשל מעמדן כעובדות אירעיות.
חברת עמישב שאף היא נתבעת בהליך טוענת בכתב הגנתה כי היא כלל אינה חברת כוח אדם אלא חברה לשירותי ביטחון וכי פעלה בכל עת כדין, היא דוחה את הטענה כאילו שימשה כ"מעסיקה על הנייר" בלבד ומדגישה כי לא פיטרה את השתיים שכן אלה התפטרו ביוזמתן, וכי שילמה לשתיים את מלוא זכויותיהן עם סיום ההתקשרות מולן. "העסקת העובדות על ידי עמישב לא היתה "מיקור חוץ פקטיבי" אלא מיקור חוץ אותנטי", נטען בכתב ההגנה. בעמישב מדגישים כי השתיים נקלטו ברשות כעובדות אירעיות לאחר התפטרותן.
ביה"ד קבע את דיון ההוכחות במשפט שמתנהל מאז מאי 2021, לחודש דצמבר השנה.
44846-05-21 ■
יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
