המגפה שהשמידה את קיפודי הים השחורים במפרץ אילת עלולה להשמיד את אוכלוסיית הקיפודים בכל העולם

זה לא סוד כי מגפה קטלנית שלא היתה מזוהה עד לאחרונה, קטלה את כל אוכלוסיית הקיפודים השחורים במפרץ אילת ובים האדום. עד כדי כך היתה המגפה קטלנית שממצאים בשטח הוכיחו כי  המגפה השמידה את קיפודי הים תוך 48 שעות בלבד מרגע ההדבקה. עוד נמצא, כי גם קיפודים שהיו במצפה התת ימי באילת או במכון הבינאוניברסיטאי בעיר נדבקו ומתו לאחר שהפתוגן הצליח לחדור למערכת דרך מערכת השאיבה.לאחר שלא היה ברור מה הגורם למגפה, מצאו לאחרונה חוקרים ישראלים בראשותו של ד"ר עמרי ברונשטיין מבית הספר לזאולוגיה ומוזיאון הטבע יחד עם תלמידי המחקר: לחן רוט, גל אביתר, ליסה שמידט ומאי בונומו, כי מדובר בפתוגן ריסנית מאותו סוג בדיוק כמו זה שהיה אחראי לתמותה המונית של אוכלוסיית קיפודי הים בקריביים לפני כארבעים שנה, תמותה שהביאה לקריסת שוניות האלמוגים במקום.
   "בשנות ה-80 פגע אותו פתוגן בקיפודי הים בקריביים", מספר ד"ר בורנשטיין, "עובדה שגרמה להתפשטות אצות ללא שליטה. חשוב לציין ולהזכיר כי קיפוד הים השחור הוא מכסחת הדשא או הגנן של האצות על שוניות האלמוגים. ברגע שאין מי שיווסת את התפשטות האצות וזו הופכת לחסרת שליטה, לא מגיעות מספיק קרני שמש אל השוניות שכידוע זקוקות לאור השמש להמשך החיים. כך קרה שבקריביים הפכו השוניות לשדות אצות, ולמרות שהאירוע קרה כבר לפני 40 שנה, ״מאז ועד היום לא חזר המצב בקריביים לקדמותו", אומר ד"ר בורנשטיין.

מחלה קטלנית

   אותו פתוגן שגרם לנזק ממשי בקריביים הגיע גם לאילת וכילה כאן את אוכלוסיית קיפודי הים השחורים. אלא שלא זו בלבד שהחוקרים זיהו את הפתוגן ההרסני אלא שעכשיו הם כבר יכולים לקבוע בוודאות כי הפתוגן והמגפה מתפשטים דרומה והסכנה עלולה בקרוב להגיע עד לאוסטרליה. "אנחנו כבר לא מדברים עוד על אירוע מקומי או אזורי אלא על אירוע חריג שעלול להפוך למגפה ברמה עולמית", אומר ד"ר בורנשטיין, שמבהיר כי לקיפודי הים יש השפעה גדולה על תקינותם של האלמוגים. "הם אלו שניזונים מהאצות ומוותסים את אור השמש כך שלא יחסר לאלמוגים - הם שמאפשרים לשוניות האלמוגים לגדול ולשגשג".

ומה עכשיו כשאין את הקיפודים?
   "אנחנו נכנסים לאזור לא ברור. אף פעם לא היינו במצב כזה. אנחנו יודעים רק מה קרה בקריביים ומה שקרה שם זו דוגמא רעה. האצות השתלטו, וכל בית הגידול עבר 'שינוי מופע'. אם השונית משתנה, אפשר להבין שגם כל בעלי החיים שתלויים בשונית השתנו. 40 שנה אחרי, המצב לא חזר לקדמותו. את רואה שם היום סביבה שיש בה הרבה מאוד אצות וכל אוכלוסיית האלמוגים והסביבה השתנתה. הקריביים שלפני 83 היו דומים למה שאנחנו מכירים באזור שלנו מבחינת השוניות, היום זה לא המצב, הרוב היום זה אזורים שמכוסים בשוניות. לוקח אלפי שנים לבנות שונית אלמוגים ומספיקים רק כמה שבועות כדי להרוס אותה. ברגע שהאלמוגים כוסו על ידי האצות ולא רואים את אור השמש, ברגע שהם מתו, גם אם האצות יסתלקו יקח מאות ואלפי שנים להחזיר את המצב לקדמותו".

אם אני צוללת היום בקריביים?
   "יש לך הרכב שונה לגמרי. אז נכון גם במפרץ שלנו אפשר לומר שמשהו אחר יבוא כי אין ואקום, השאלה אם אנחנו רוצים את המשהו הזה".

ומה יבוא?
   "אנחנו לא יכולים להגיד, אבל מה שאנחנו מכירים היום כבר לא יהיה. אם אנחנו מדברים על שונית שמורה במצב אופטימלי ויש זעזוע, היכולת של המערכת להתמודד עם המצב יכול להיות מסויימת, אבל השוניות שלנו לא במצב טוב. הן נכנסות למשבר הזה במצב לא טוב, יש הזרמת מזהמים, פיתוח חופים, התחממות גלובלית, כך שלמצב הבעיות הקשות הצטרף עכשיו משבר נוסף שאני לא יודע לומר מה תהייה ההשלכה ותוך כמה זמן. הפוטנציאל הוא שינוי משמעותי מאוד בשונית האלמוגים שלנו ואלו חדשות רעות".

עובדים במרץ על פיתוח קיט לזיהוי הפתוגן

   בזמן שבעולם כולו מוכרת שונית האלמוגים בים האדום כאחת השוניות המיוחדות, שוניות שיש להן את ההבטחה הגדולה ביותר להיות מסוגלות להתמודד עם ההתחממות העולמית, בזמן שכל העיניים בעולם נשואות אל השוניות באזור כדי להבין איך ולמה זה קורה, דווקא עכשיו באה המכה הזו שיכולה לשנות את פני הדברים."השוניות באילת לא עוברות בליצ'ינג ועיני העולם נשואות לאלמוגים שלנו כי כאן יש אולי מקום להבין את המצב. פתאום יש איום על אדיר על השוניות האלו ממש. אם לא די בזה הרי שאנחנו רואים שתמותת הקיפודים התרחבה כבר מעבר לים האדום, זה כבר באוקיינוס ההודי וממשיך להתפשט. בקצב ההתפשטות הזו, אני לא רואה כוח שיכול לעצור את זה מלהגיע אפילו לאוסטרליה", אומר ד"ר בורנשטיין.

אז מה, מפת השוניות בעולם משתנה? השוניות יכחדו?
   "לא הייתי אומר יכחדו אבל פוטנציאל השינוי הוא גדול. אנחנו לא יודעים לומר מה תהיה גודל ההשפעה, כמה זמן זה יימשך. אולי נתעורר מחר בבוקר והכל יהיה בסדר. מדעית אין לי את הסבירות להגיד שזה באמת יקרה כי זה מבוסס על משאלות לב ולא על עובדות. אם נסתכל על מה שאנחנו כן מכירים, בקריביים, 40 שנים אחרי עם המון כסף ומחקר, דברים לא השתנו. אין לנו יכולת, טכנולוגיה ומשאבים לרפא ולתקן את הים - כדאי שנצמצם את הנזקים שאנחנו עושים לים".

אז איך בכלל הפתוגן הגיע אלינו מהקריביים?
   "לכאורה אין לנו הוכחה שהפתוגן באמת הגיע מהקריביים. מדובר בחד תאי שיכול לתפוס טרמפ בקלות על אוניה בקריביים ותוך כמה ימים להגיע לאזור שלנו. להזכירך, תעלת סואץ היא אחד מצירי התחבורה השמישים בעולם ובקלות פתוגן כזה יכול להגיע. זו תאוריית הטרנספורט. אבל יכול להיות שאולי הפתוגן הזה היה כאן תמיד, וקרה שינוי כלשהו שגרם לו להתפרץ ולהיות אלים כמו שאנחנו רואים אותו עכשיו. זה משהו שאנחנו עובדים עליו בכל הכוח, לנסות להבין מה המקור של הפתוגן הזה. מרגע שגילינו אותו אנחנו עובדים בכמה מישורים. מצד אחד מפתחים קיט גנטי שאמור להיות פשוט לשימוש כדי שיוכלו להשתמש בו בכל המקומות בעולם בהם יש חשש שהמחלה תגיע. הקיט הזה שאנחנו אוטוטו משלימים את הפיתוח שלו, יאפשר זיהוי מוקדם לנוכחות הפתוגן. בימים אלו ממש אנחנו משלימים את הפיתוח, בתקווה להפיץ אותו כבר בקרוב. במקביל אנחנו פועלים לזהות האם הפתוגן הגיע למפרץ או היה קיים כאן".

לאחרונה נעלמו מהמפרץ גם הקיפודים האדומים. האם גם היעלמותם קשורה למחלה הקטלנית?
   "הפתוגן מאוד ספציפי, הוא תוקף משפחה אחת של קיפודי ים, באותם מיכלים שבדקנו קיפודים ממינים אחרים לא נפגעו. אנחנו נוטים לדבר על בעלי חיים בהכללות. גם קיפודי הים שונים בתכלית אחד מהשני. המחלה לא פוגעת בכל מיני הקיפודים. הקיפודים האדומים, אגב יש בהם גם לבן ושחור, הם לא נפגעים מהמחלה וזה מוכח. אז למה הם בכל זאת נעלמו? יש לקיפודים האלו דינמיקה היסטורית משלהם. יש להם עליות גדולות, הם מגיעים לשיא, צורכים כמויות גדולות של מזון, מגיעים למחסור במזון ואז האוכלוסייה הזו קורסת. זו הדינמיקה שלהם. נכון שזה בא בסמוך לאירוע הזה עם פער של כשנה, אבל זה בוודאות לא קשור לפתוגן. אגב, האדומים לא נמצאים באותה סביבה של הקיפודים השחורים והתזונה שלהם שונה לצערינו. הכי חשובים לסילוק האצות מהאלמוגים אלו שני המינים שנפגעו".

תוך כמה זמן נראה אצלנו את מה שרואים בקריביים?
   "אנחנו יודעים שאין ואקום בטבע. מישהו יכנס וינצל את ההזדמנות הזו ויש צמחוניים רבים, אבל אלו תהליכים שלוקחים המון זמן. האם יהיה לנו את הזמן הזה? אנחנו לא יכולים להגיד. סוגיה נוספת שצריכה להטריד אותנו היא מה יקרה בחורף הקרוב כשהמים מתקררים? בתחתית הים יש נוטריינטים - דשן, שבחורף כאשר הטמפרטורות נמוכות, כל המסה יורדת ויש ערבול אנכי שדוחף למעלה את כל הדשן. עכשיו קחי בחשבון אצות, דשן - נקבל פריחה מסיבית של אצות על האלמוגים ואנחנו באירוע חמור. כרגע אנחנו לא יכולים לדעת אם זה יקרה, או מה תהיה הטמפרטורה בחורף, אבל אם אנחנו מתכוונים היום להגדיל את הזרמת הנוטריינטים למפרץ, זה טירוף ויש כוונה כזו. אחד מתוצרי הלוואי של ההתפלה אלו הנוטריינטים - דשן נוזלי ממנו האצות צומחות. היום לעשות את זה, זה התאבדותי. ולכן חשוב לחשוב מה עושים עם הזרמת מי ההתפלה למפרץ. על טמפרטורת המים אני לא יכול להשפיע, אבל על ההזרמה הזו אנחנו יכולים להשפיע או לפחות להתריע. שלא יגידו שלא הזהרנו".

יש שיתופי פעולה אזוריים?
   "במאמר האחרון יש גם מחברים מירדן ואפילו מג'יבוטי שזו מדינה שאין לנו יחסים איתה. בדרך כלל הם לא מוכנים להיות רשומים יחד איתנו. יש מתחת לשטח מעין קבוצת עבודה שכוללת שותפים אזוריים. זה מאוד צריך לעניין אותם. בחלק מהמקומות זה האוכל של האנשים. להם זה עוד יותר קריטי מבחינת השרידות של האוכלוסייה. אצלם החלבון והאוכל מגיעים משוניות האלמוגים ולחשוב רק שהכל מתחיל מהפגיעה בקיפודי הים השחורים. הקצב שזה התפשט אצלנו הרבה יותר מהיר מבקריביים, גם אחוזי התמותה הרבה יותר גבוהים ואנחנו רואים שזו משפחה שלמה ולא רק מין אחד כמו בקריביים, זה מדאיג מאוד לא רק בקהילה המדעית. אם ב-BBC מראיינים ישראלי על מצב הקיפודים והם לא עושים את זה בשמחה גדולה, אז זה אומר שמדובר באירוע עם פוטנציאל בעייתי".

פיתרון?
   "אין כזה, לא יהיה כזה בפרק זמן ריאלי. רוב העולם לא קיבלו חיסונים נגד קורונה אז לדמיין שנעשה את זה בים בשטח עצום זה לא יקרה. מצד שני, לידע שיש לנו היום זה יכול לסייע לפתרון. אם נדע איך הפתוגן הגיע אולי נוכל למנוע את זה". ■

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת