ברשות שמורות הטבע אוהבים לומר כי הדרך הטובה ביותר לשיקום הטבע היא להניח לו לעשות כן בכוחות עצמו. זה אולי נכון לגבי מקרים של שריפות, אבל כנראה שפחות נכון לאסונות טבע כמו אסון הנפט מצינור קו קצא"א בשמורת עין עברונה בשנת 2014, בו נשפכו אל ערוצי השמורה היפהפייה 5,000 מ"ק נפט שגרמו להרס החי והצומח בשמורה וכעת, כפי שעולה ממחקר שערכה רט"ג עשור לאחר המקרה, עולה תמונה עגומה של כשל הסביבה להשתקם מהנזק שנגרם. בקצא"א מאשימים: "התרענו על כך מראש אך דעתנו נדחתה". ברט"ג משיבים: "שמורת טבע היא מקום עם קדימות לתהליכים טבעיים". כעת נדרשת הרשות לחשיבה מחודשת בנוגע להמשך שיקום השמורה.
"אני הייתי זה שבילה חודשיים מחייו במדבר לאחר המקרה בשמורת עין עברונה. הכרתי שם כל אבן, כל שיח, הבאנו לשם את טובי המומחים שערכו סקר ואמרו שעל מנת לשקם את המקום יש להסיר שכבה של 30-40 ס"מ קרקע, להחליפה ולנטוע שיטים תחת אלה שמתו ולדאוג להשקות אותם, אלא שדעתנו נדחתה על יד רשות הטבע והגנים". דברים אלה אמר לשפני שבועיים וחצי מנכ"ל קצא"א הפורש, איציק לוי, במפגש קהילתי שיזם עם תושבי העיר אילת, במסגרת פעילות קשרי קהילה של החברה. הדברים נאמרו במענה לשאלה שהוצג מהקהל שציינה כי דוח עדכני של רט"ג מצא בעיות קשות בנביטת עצי שיטה בשטחי השמורה שנפגעה עשור לאחר האסון. כזכור, אז, נקנסה קצא"א ב-100 מיליון שקל שלמעלה מ-52 מליון מהם, הופנו לשיקום השמורה בהתאם לקריטריונים שקבעה רט"ג, שהעדיפו גירוד של 3-4 ס"מ בלבד משכבת הקרקע הנגועה לצד טיפול באמצעות חיידקים מפרקי נפט שיאפשרו לזרעי העצים הקיימים להפיץ עצמם ולנבוט באופן טבעי וללא התערבות של נטיעות. אלא שלמרבה האכזבה, השיטה, שהוכיחה פירוק של 70% בשטח מצומצם, לא הגיעה לתוצאות מספקות בסקאלה הכללית של כל השמורה ועקב כך הוחלט על הסרת כל הקרקע המזוהמת ופינויה להמשך טיפול באתר הטמנה. אלא שהסרת הקרקע והשיקום בעקבותיה עתידים להתחיל רק בשנת 2025.
מי שהתבקש לנטר את הנזק בשמורת עין עברונה היה מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, באוניברסיטת תל אביב, שהתבקש על ידי רשות הטבע והגנים להוביל תוכנית ניטור ארוכת טווח בשמורה, במטרה לאפיין את הזיהום וללמוד את השפעתו על המערכת האקולוגית של השמורה. תוכנית הניטור פעלה בין השנים 2016-2021, בהשתתפות 12 קבוצות מחקר ממוסדות שונים בארץ. התוכנית כללה מערך ניטור רחב-היקף, המבוסס על אינדיקטורים ביוטיים ואביוטיים רבים, אשר מייצגים את המערכת האקולוגית בכללותה ויכולים להעיד על שינויים בתפקודה.
במילותיו של הדוח בנושא: "ניתן לומר שלזיהום הנפט היתה השפעה מעטה על הרכב וכמות החיי דקים בקרקע העדר ההשפעה מעיד לא רק על נזק מועט לפעילות החיידקים באזור אלא גם (ואולי בעיקר) כננראה על פעילות מצומצת של החיידקים בפירוק הנפט, משום שהיינו מצפים שפעילות גבוהה תגרור גידול בכמות החיידקים ועליה של קבוצות מסויימות המשתתפות בפירוק . לעומת זאת, באזורים מקולטרים ומטופלים ניתן לראות עליה מובהקת בגודל היחסי של מספר מינים שככל הנראה מעורבים בפירוק הנפט. כלומר, ברשות הטבע והגנים הבינו כי ללא פינוי הקרקע המזוהמת אין סיכוי שהשמורה תצליח להשתקם בכוחות עצמה. איציק לוי אומר היום: "הצענו זאת כבר אז, וכבר אז מדובר היה בפתרון שאמור היה לעלות פי כמה וכמה מהפתרון שהם רצו והם לא קיבלו את זה. אנחנו זה לא התחום שלנו. שילמנו את כל מה שנדרשנו לשלם". בהמשך התייחס לניסיון העבר שלו בחברה משיקום אזור אחר שנפגע בשנת 1975 בשטחי החברה באילת. לוי ציין כי גם אזור זה מעולם לא השתקם ונותר שטח מת".
מהדוח עלה: "כי נראה שהמערכת האקולוגית בשמורת עברונה נפגעה בצורה קשה מזיהום הנפט. מבחינה פיזיקלית, זיהום הנפט גרם להיווצרות שכבה הידרופובית בשכבת הקרקע העליונה, המונעת חדירת מים לקרקע. חמש שנים לאחר אירוע הזיהום, רמת הזיהום של הנפט הגולמי בקרקע נותרה גבוהה מאוד. הפגיעה הקשה ניכרת ברמות טרופיות שונות – יצרנים, צרכנים וטורפים. שני מינים של עצי שיטה, שיטה סלילנית ושיטה סוככנית, מהווים מיני מפתח שמספקים את הבסיס למגוון הביולוגי בשמורה. סביבם התפתחו חברו למרות שלא נמצאה עדות לפגיעה בעצי השיטה הבוגרים בשמורה (ככל הנראה מכיוון שהזיהום לא חדר לעומק שאליו מגיעה מערכת השורשים של העצים), נראה כי חלה פגיעה משמעותית בשיעור נביטת זרעים ובהתפתחותם. שכבת הזיהום בשכבת הקרקע העליונה לא מאפשרת לנבטי השיטים לשרוד, ובכך מגבילה את יכולת ההתחדשות הטבעית של האוכלוסייה. החוקרים הביעו חשש שבטווח הארוך, וללא שיקום נרחב של הקרקע המזוהמת, אוכלוסיית עצי השיטה תדעך בתוך כמה עשורים, אם במהלכם לא תהיה התחדשות טבעית על ידי נביטת עצים חדשים. לדברי ד"ר רייל הורביץ, רכז תוכניות הניטור במארג, פגיעה כזו באוכלוסיית השיטים עלולה להוביל לשינוי דרסטי במערכת האקולוגית ולפגיעה אנושה בשאר רכיבי השמורה.
בנוסף לכך, החוקרים מצאו ירידה בשפע מיני העקרבים, עכבישים בוני מחילות, צרעות טפיליות וקבוצות של חרקים החיים על השיטים. כמו כן, נמצאה השפעה שלילית של אירוע הזיהום על עטלפי חרקים, כנראה עקב דלילות מזון מתאים עבורם בשטח המזוהם. בשנים לאחר הזיהום נראה כי רמת פעילות העטלפים השתקמה, אולם עושר מיני העטלפים עדיין נמוך.
עוד נכתב בדוח כי: "בדיקה ביולוגית (bioassay) לבחינת האקו-טוקסיסיות של הנפט על נביטה והתפתחות הנבט של שיטה סלילנית הועמדה במגוון תנאים הבוחנים את רמת הזיהום המינימלית הנדרשת אשר תאפשר גיוס חדש של הצומח בשמורת עברונה וכן בחנו את יעילות הטיפולים המשקמים המתבצעים בשמורה. בנוסף, ביצענו בידוד של הרכיב הכימי תוך הפרדה לפרקציות בגדלים מולקולריים שונים ובחנו את השפעת הפרקציות השונות על נביטת זרעים והתפתחות השורשים בנבט המתפתח במודל של תודרה לבנה. בתוצאות שהתקבלו הצבענו על הבעיה המתמשכת בחשיפה לחומרי הנפט בקרקע בעיקר בהיבט גיוס פרטים צעירים של צומח. הראנו את הירידה ביכולת הנביטה של הזרעים וחמור מכך, את הפגיעה המשמעותית ביכולת של נבטים לשרוד לאורך זמן עם פגיעות מורפולוגיות ופיזיולוגיות שנמדדו וכומתו במספר מיני מפתח בשמורה בהם
שיטה. נמצא כי ירידה עד לרמה של 10% זיהום עשויה לאפשר התפתחות וגיוס של פרטים חדשים בשמורה אם כי עדיין נמצא עיכוב התפתחותי מסויים אצל חלק מהמינים שנבחנו. בחינת הטיפולים שנערכו בשמורה הראו כי בשיטה, טיפול המשולב של קילטור יחד עם פעילות חברה מסחרית, אפשרו יחסית נביטה והתפתחות נאותים. מצאנו עוד בעבודה זו כי הרכיב הטוקסי אינו משפיע על נביטת הזרעים אולם בעל מרכיב מכריע
בהתפתחות הפיסיולוגית שלהם".
להערכת ד"ר הורביץ, השפעת הזיהום על המערכת האקולוגית בשמורת עברונה עשויה ללוות אותנו עוד שנים רבות. לפיכך, תפקידנו בשלב זה הוא למצוא את הפתרון היעיל לסילוק הזיהום ולסייע בתהליך שיקום המערכת האקולוגית של השמורה. לניסיונות הטיפול שנבדקו עד כה (בהם תיחוח הקרקע וטיפול ביולוגי באמצעות חיידקים מפרקי נפט) לא היו תוצאות משביעות רצון, ויש לבחון אפשרויות נוספות לטיפול בזיהום ולשיקום השמורה.
כדי לעקוב אחר השפעתן של פעולות הממשק המתוכננות על המערכת האקולוגית של השמורה, הכרחי להמשיך את הניטור בשמורה. בימים אלה יוצאת לדרך תוכנית ניטור חדשה, שעתידה להימשך עד 2027. לאור החלטת רט"ג להסיר מהשטח את כל הקרקע שמזוהמת בנפט, תתמקד התוכנית במעקב אחר שיקום השמורה. יש לקחת בחשבון שכל התערבות יוצרת מורכבויות חדשות, המשפיעות באופן ישיר ועקיף על המערכת האקולוגית. הבנה טובה יותר של התהליכים תקדם את כימות עוצמת הפגיעה במערכת האקולוגית ותאפשר קבלת החלטות מושכלת לגבי פעולות השיקום הנדרשות.
מסקנות הדוח מעלות אם כן, כי "העצים הבוגרים לא נפגעו מהנפט, כנראה בגלל שהנפט חדר לאדמה רק בעומק רדוד ביותר שאינו משפיע על שורשי העצים. הנביטה באזורים מזוהמים שלא טופלו מעטה, נראה כי קלטור שיפר את התנאים לנביטה באזורים אלו . למעט עצים בודדים, עצי השיטה לא נפגעו כנראה מהנפט באופן ישיר והפגיעה העיקרית נבע המחוסר יכולת גיוס פרטים חדשים לאוכלוס ייה. כיום אוכלוסיית עצי השיטים הבוגרים בעברונה נמצאת במצב סביר ביותר . הוצאת הקרקע המזוהמת עשויה לשפר את
הנביטה".
מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "רשות הטבע והגנים נקטה במשנה זהירות במהלך כל שנות הטיפול בשמורת הטבע עברונה לאחר דליפת הנפט שהתחוללה במקום. שמורת טבע היא מקום עם קדימות לתהליכים הטבעיים, שיקום שמורה דורש טיפול בכלל המערכת בכדי שתחזור לתפקוד באופן טבעי ללא תמיכה חיצונית מלאכותית. מבחינת הרשות, נטיעת עצים זה בבחינת גינון ולא תהליך טבעי, שאותו אנחנו רוצים ומחויבים לשמר. התהליכים שביצעה הרשות מטרתם לאפשר נביטה שרידה והתפתחות של עצי שיטה חדשים באופן טבעי.
השיטה שנבחרה לבצע את פירוק הנפט הייתה באמצעות פיזור חיידקים מפרקי נפט. השיטה, שהוכיחה פירוק של 70% בשטח מצומצם, לא הגיעה לתוצאות מספקות בסקאלה הכללית של כל השמורה ועקב כך הוחלט על הסרת כל הקרקע המזוהמת ופינויה להמשך טיפול באתר הטמנה. הסרת הקרקע והשיקום בעקבותיה עתידים להתחיל בשנת 2025, והתהליך כולו מלווה בניטור ומחקר של צוותי חוקרים שונים. רשות הטבע והגנים עובדת על דו"ח מקיף בנושא עברונה, כאשר תסתיים כתיבתו יתפרסמו תוצאותיו לציבור הרחב.
ההצעה של קצאא לנטוע 12 עצים במקום מספר דומה של עצים בוגרים שנראו מתים לאחר הדליפה, אינה פתרון לטווח הארוך. עצי שיטה חיים מאות שנים, לכן ייתכן שאת השפעת דליפת הנפט יראו בשטח הדורות הבאים אחרינו - כאשר המערכת האקולוגית תקרוס במידה שלא יהיה גיוס של עצים חדשים עקב חוסר יכולת נביטה בקרקע הרעילה והאטומה לחדירת מים. רק שיקום הקרקע בצורה שתיתן מענה לנביטה עצמאית, ללא פגיעה בעצים הקיימים, יכול להוות פתרון ארוך טווח. לא ברור על מה מתבססות אמירות קצאא, גוף שאינו מומחה באקולוגיה ובשימור ושיקום מערכות טבעיות". ■
יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
