עיריית אילת וקואליציית ארגוני הסביבה, יזמו דו"ח מקצועי שמטרתו לאמוד את עלויות שפך נפט בים התיכון ובמפרץ אילת. את הדוח ערכה חברת DHVMED ובראשו עמדה ועדת היגוי ובה נציגים מארגון צלול, החברה להגנת הטבע, היחידה הסביבתית אילת אילות, המרכז הבין-אוניברסיטאי באילת ועוד.
תרחיש היחס שנמדד בדוח עמד על אירוע שפך נפט בינוני בכמות של 5,000 מ"ק (כ-4,500 טון) נפט גולמי. המדובר בכמות של שפך חלקי של תכולת תא מטען בודד של מכלית נפט. העבודה אינה מתייחסת לנזקים פוטנציאליים בחלק היבשתי של צינור קצא"א, אלא רק לנזקים שייגרמו בחוף במים והיא אף אינה אומדת נזקים עקיפים שייגרמו לעיר, כמו הפגיעה הכלכלית רחבת ההיקף הצפויה במקרה כזה, שתכלול אבטלה של 70%, הגירה שלילית ואובדן השקעות. הדוח גם אינו מכמת את הנזק האקולוגי שייגרם לסביבה ולערכי הטבע, אלא, כאמור, רק את העלויות הישירות שייגרמו עקב הזיהום.
הדוח בחן את ערכי השוק המדידים בתחומי האנרגיה, תיירות, ניקוי החוף והים, נמלים, התפלה ודיג. עוד קובע הדוח כי האומדנים שהוא מציג הינם שמרנים ועל כן בהחלט ייתכן כי היקף הפגיעה יהיה גדול יותר. על פי הדוח, הנזק שייגרם למפרץ אילת בשל שפך נפט בכמות כזו ישבית את העיר למשך שנה וחצי ולפיכך נערך האומדן בהתייחס לתקופה זו והוא ינוע בין 8-11 מיליארד שקל, על פי החלוקה הבאה:
באומדן שמרני: הנזק לתיירות יעמוד על 6.618 מיליארד שקל (45.5 מיליון מתוכו משויך לפגיעה בדירות נופש והשאר למלונות), ניקוי החופים והים יעלה 410 מיליון שקל, הפגיעה בנמל תעלה 863 מיליון שקל נוספים והפגיעה בהתפלה תעמוד על 55 מיליון שקל, ובסך הכל פגיעה של 7.945 מיליארד שקל.
באומדן העליון (פחות שמרני), יזנק הנזק לתיירות ל9.319 מיליארד שקל (חלקן של דירות הנופש לא משתנה והיתרה למלונות), ניקוי החופים יאמיר ל-608 מיליון שקל, הפגיעה בנמל נאמדת ב-863 מיליון שקל והפגיעה בהתפלה ב-86 מיליון שקל, ובסך הכל ב-10.876 מיליארד שקל.
יצוין כי מפנייה שערכנו למנהל נמל אילת, גדעון גולבר, העריך הלה כי הסכום המצוין בדוח של 1.9 מיליון שקל עלות ליום השבתה של הנמל נראית מוגזמת מאוד, אך מאחר ואין בידיו את אופן החישוב המלא הוא אינו יכול להתייחס לאומדן.
עלות הפגיעה בים התיכון במקרה דומה של שפך של 5,000 מ"ק נפט, נאמדת בסך שנע בין 37-125.5 מיליארד שקל, כאשר עיקר תוספת העלות הינה בסעיף שאינו רלוונטי למפרץ אילת – הפגיעה באנרגיה, קרי: השבתה של תחנות כוח גדולות הנסמכות על שאיבת כמות גדולה מאוד של מי ים לצורך הפעלתן.
בכל הנוגע לניקוי החופים מציין הדוח כי ניקוי כזה אינו אפשרי במאת האחוזים ולפיכך ייוותרו חופים מזוהמים גם לאחר תום הניקוי. בשנה הראשונה צפויים כל חופי אילת להיות מושבתים לחלוטין. בשנה השנייה רק 60 אחוז מהחופים הצפוניים יוותרו סגורים ו-70 אחוז מהחופים הדרומיים. בשנה השלישית יקטן הנזק כך שישתרע רק על 40 אחוז מהחופים הצפוניים ו-50 אחוז מהדרומיים, בשנה הרביעית ירד הנזק ל-20 אחוז ו-30 אחוז בהתאמה, בשנה החמישית ירד הנזק ל-10 אחוז ו-20 אחוז בהתאמה, ובשנה השישית ל-10 אחוז בכל החופים באילת.
בנוגע לפגיעה במתקן ההתפלה סבחה, מציין הדוח כי: "שפך נפט במפרץ אילת עלול לפגוע בהפעלת מתקן הסבחה למשך שנה וחצי. במקרה כזה, ניתן להזרים בצנרת הביתית מים מליחים לצרכי סניטציה, אך על מנת לספק מי שתייה נדרש שינוע של מים במכליות או סמיטריילרים. עלות אספקת מים כאלה ממקור חלופי נאמדת בכ - 31-63 מיליון ₪, ועלות השתתפות המדינה בעלויות הייצור של מתקן ההתפלה נאמדת בכ- 23 מיליון ₪. סך עלות הפגיעה בהתפלה במקרה של שפך במפרץ אילת נאמדת לפיכך בכ 55-86 מיליון ₪.
הדוח מסכם וקובע כי אל מול עלויות אסטרונומיות אלה, ההכנסות הצפויות מהרחבת הפעילות של קצא"א נאמדות בכ-23 מיליון דולר בשנה, כאשר רק חלק מסכום זה יגיע לקופת המדינה. מאחר ונתוני ההכנסות של קצא"א חסויים, מסתמכת הערכה זו על תחקיר שפורסם בעיתון כלכליסט מנובמבר 2021. "בכל מקרה", מסכם הדוח, "סביר כי ההכנסות הצפויות קטנות בכמה סדרי גודל מעלויות הנזק הפוטנציאלי". ■
יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
