בממשלה מקדמים את ביטול מדיניות ''אפס תוספת סיכון למפרץ אילת'' בשיטת הסלמי

   לאחר שלושה שבועות של עיכובים נדונה ביום א' השבוע (11.8) הצעת המחליטים בנוגע להעברת סמכויות היתרי הרעלים מהמשרד להגנת הסביבה לידי וועדה בין משרדית בראשותו של משרד ראש הממשלה, החלטה שמשמעותה ביטולה בפועל של מדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת", שמשמעה הוא השארתו על כנו של היתר הרעלים הקיים כיום לחברת קצא"א, המונע ממנה לעבור את רף שינוע 2 מיליון טון נפט בשנה דרך מפרץ אילת, אותו היא מבקשת לבטל.

   ואולם אף שההצעה נדונה, בממשלה נמנעו מלהצביע על ההחלטה (כפי שנמסר עוד קודם לקיום הישיבה) וזאת על רקע המחאה החריפה שעורר המהלך מצד קואליציית הגופים הירוקים בישראל בראשותו של המשרד להגנת הסביבה שיצאו בסדרת פרסומים שהדגישו את חשיבות הקטנת העקה הקיימת כבר כיום על שונית האלמוגים של מפרץ אילת. הראשון היה דוח מומחים שסימן את הנקודות הפגועות ביותר במפרץ אילת, וציין בראשון את נמל קצאא כנקודה בה נגרם הנזק החמור ביותר למגוון הביולוגי, כמו גם נמל אילת והנמל הצבאי. הדוח השני שיצא מיד לאחריו היה דוח ניטור מצב המפרץ שמפרסם המכון הבין אוניברסיטאי בשיתוף המשרד להגנת הסביבה מידי שנה. מסקנות הדוח מעידות אף הן על התדרדרות עקבית במצב השמורה מאז 2010, ללא כל אפשרות או אפילו הבנה כיצד ניתן לעצרה. קדם לשני דוחות אלה, דוח מקצוע אחר שיזמו הגופים הירוקים ושבחן את עלות ניקויו של מפרץ אילת במקרה של אירוע דליפת נפט בינוני, לצד עלויות של נזק ישיר בלבד. העלויות נעו בין 8-16 מיליארד שקל, כאמור מבלי לקחת את הנזק לתיירות, לכלכלת העיר, לאפשרות לחיות ולשתות בה מים נקיים ולשרידות הטבע.

   השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הגיעה לישיבת הממשלה כשהיא נושאת שקית מלאה בחול מזוהם בנפט, שהוצא מאסון דליפה אחר של קצאא מלפני מספר שבועות בלבד, אז זרמו מאות ליטרים של נפט מצינור אליו התחברו גנבי נפט. ״צריך ללכת לזה בעיניים פקוחות ולהבין מה הסיכון לסביבה ולבריאות. אנשי המקצוע שלנו מתריעים מראש. כל מי שמקבל את ההחלטה צריך להבין שיש לו אחריות גדולה. אם רוצים לממש הסכם מסחרי על חשבון הבריאות והסביבה של אזרחי ישראל זה משהו אחר, אבל צריך להגיד את זה לאזרחים״, אמרה סילמן בדיון.

   הנוכחות בדיון היתה דלה למדי ולאורך רובו נכחו בו  שישה שרים בלבד, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נכח עד לסופו, אף שהמדובר בהצעת משרדו. מי שדוחף בשמו של ראש הממשלה למימוש ההצעה, הוא השר לפיתוח אזורי דודי אמסלם. עוד השתתפו בדיון: שר האנרגיה (שטרם הציג עמדתו בסוגיה), אף שהמדובר בעניין שהוא בליבת עיסוק משרדו. בקשת מנכ״לו שלא לקיים את הדיון בממשלה בעת הזו, נדחתה. שר הבריאות טען בדיון כי צריך להיערך לסיכונים הבריאותיים (בהמשך לטענת המשרד במכתב שהוציאה ד"ר שרון פרייס הנוגע להשלכות זיהום נפט על מערך התפלת המים באילת ואשקלון). השרה גילה גמליאל, מי ששימשה בתפקיד השרה להגנת הסביבה לפני קודמתה שיזמה את המדיניות אותה מבקשים כעת לבטל, התנגדה אף היא לקידום ההצעה. בקצא״א טוענים כי העניין כולו הוא ביטחוני, אך שר הביטחון לא נכח בדיון. בשבוע שעבר נכתב בנוסח הצעת המחליטים כי הוא יתמוך בהחלטה באם תושג הסכמת ראשי הערים המתנגדים לה, והשבוע כבר נכתב בנוסח כי הוא ״אינו מתנגד להצעה״.

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת