אז נכון שבפועל המגבלה של 2 טון אינה קיימת הלכה למעשה מכוחה של החלטת שעה שהתקבלה ב-10.9 עם פרוץ המלחמה. ונכון שעד סוף 2023 קצא"א כבר חצתה את הרף הנ"ל. ונכון שכרגע הדבר היחידי שמונע הזרמה בלתי מוגבלת של נפט דרך נמל אילת הם החות'ים ועדיין, ביטול מוחלט של הסמכות של המשרד להגנת הסביבה בהחלטת ממשלה, משמעה לא רק הוצאת קצא"א מתחת ידיו המפקחות של המשרד, אלא כאמור גם את כל נושא ההתפלה במפרץ אילת, שלפחות עד להשלמת הרחבת מתקן הסבחה ב-2028 בטכנולוגיה שאינה נדרשת להזרמת חנקן למפרץ, עלולה לתת בידי לובי החקלאים את הכוח שחסר להם כיום מול הממשלה, שתתיר את הרסן תאפשר הגדלה של כושר ההתפלה בסבחה, אך במחיר פגיעה במרץ אילת.

הדיון בהחלטת המציעים הזו נמצא על המדוכה כבר שלושה שבועות ובכל שבוע מתפרסם כאילו הוא עומד לעלות לדיון ואז נדחה. הפעם טוענים בפרסום בכלכליסט מיום שישי, כי הדיון שייערך בראשון לא יסתיים בהצבעה, קרי: הוא ייערך כדיון למידה בלבד של הנושא. האם יש בכך נחמה? לא ממש, שכן הכיוון אליו מושכים האוצר וקצא"א ברור.

ההחלטה להעלות את הנושא לדיון התגלתה רק ביום חמישי האחרון כאשר פורסמה כחלק מהלו"ז המתוכנן לישיבת הממשלה הקרובה.

במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה, טוענים מנגד, כי החלטת הממשלה מקודמת ״בעקבות המלצות ועדה מקצועית בראשות משרד ראש הממשלה שבה היו שותפים כלל משרדי הממשלה הרלבנטיים. בוועדה נלקחו בחשבון כלל השיקולים שבחלקם חורגים מתחומי האחריות הישירים של המשרד להגנת הסביבה, לרבות השיקולים הגיאופוליטיים והכלכליים״.

כתם צבע מאכל שפוזר לצד המזח הפעיל של קצא"א באילת כאות מחאה על ידי פעילי סביבה

   השרה להגנת הסביבה עידית סילמן דוחה את הדברים מכל וכל במכתב שהוציאה עוד בחמישי ובו כתבה, בין היתר: "אין מקום לטעון שהצעת מחליטים זו היא בשם הביטחון האנרגטי. לאור הצורך הביטחוני הדחוף שעלה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ופניית משרד האנרגיה בהקשר זה, הגורם המוסמך במשרד להגנת הסביבה הסיר את המגבלה הקיימת לעניין הכמות השנתית לעיסוק בנפט גולמי ע"י קצא"א באילת לצורכי המשק. כך, גם בעתיד, בהינתן צורך משקי משמעותי ומבוסס, הוא יילקח בחשבון במסגרת החלטות פרטניות, גם ללא הצעת ההחלטה המתוכננת לעלות לסדר היום. כך שהמסקנה המתבקשת היא שמדובר בהסכם מסחרי בלבד, שאין לו מטרה אחרת. הדחיפות בקידום עסקים כלכליים- פיננסיים של קצא"א אינה ברורה, במיוחד כשהיא באה על חשבון בריאות הציבור, הביטחון שלו והסביבה. גם כך, לאור פגיעות כטב"מים ופגיעה באוניות ומכליות נפט, הרחבת שינוע הנפט במפרץ אילת מסוכנת ביטחונית ולכן בפועל, מאז נובמבר,2023  לא נכנסו מכליות נפט למפרץ בשל מלחמת חרבות ברזל. וטוב שכך. יש היבטים משמעותיים נוספים, העשויים להיפגע כתוצאה מהצעת המחליטים, שעליהם אמונה שורה של גופים ממשלתיים ומקומיים, שלעמדתנו אינם מקבלים מענה כלל". סילמן מונה שורה של נושאים כאלו, ובהם: בריאות הציבור, וביטחונו, השפעה על רשויות חופיות, פגיעה ביחסי החוץ וכן פגיעה כלכלי במשק, בתיירות ובצרכנות.

   הצעת המחליטים בה תדון היום הממשלה, לא דורשת רק את ביטול שיקול הדעת המקצועי של המשרד להגנת הסביבה ואת סמכויותיו על פי חוק, אלא גם דורשת, כאמור, את הקמתו של צוות ממשלתי בו יהיה המשרד להגנת הסביבה בעמדת מיעוט, לצד משרדי האנרגיה, האוצר והביטחון, והוא אשר ייבחן את התנאים הנדרשים להקמת והפעלת נמל תזקיקים במפרץ אילת ובאשקלון. במכתב שהוציאה ראש מערך שירותי בריאות במשרד הבריאות, אף הוא ביום חמישי האחרון, ד"ר שרון אלרעי פרייס היא דורשת כי באותו צוות יכלל נציג של משרד הבריאות, המתנגד אף הוא למהלך, לא רק מהפן האקולוגי אלא גם בשל הנזק שייגרם למערך התפלת מי השתייה סבחה הניחזון ממי מפרץ אילת ומספק את תצרוכת המים של הערבה הדרומית בישראל.

   עוד מבהירה פרייס במכתבה מהיום, כי על פי עמדת אנשי המקצוע במשרד הבריאות, בכל הצעה להגדלת שינוע הנפט תצטרך להינתן התייחסות למזעור אירועי שפך וטיפול מהיר בה, וכן תוכנית לגבי אספקת שתייה מספקת ובטוחה לעיר אילת. פרייס אף דורשת כי הצוות הבין משרדי יבחן את ההיערכות המוקדמת הנדרשת לשם צמצום החשיפה של הציבור, ניטור ומענה במקרה של אירוע זיהום מי ים, אספקת מים ובריאות הציבור והתקציבים שיש להקצות לכך.

   פרייס מסכמת כי ברור שההחלטה הממשלתית צריכה להתקבל מתוך איזון כלל השיקולים, אולם כי ״מהבחינה הבריאותית המהלך עלול לייצר סיכון בריאותי באירוע חירום. ככל שהשיקולים האחרים מובילים לקבלת החלטה להתקדם במהלך זה, יש חשיבות גדולה לבצעו רק תוך דגש על מניעה של סיכונים בריאותיים אפשריים אלו״.

***

   ארגוני הסביבה מיהרו לפנות ב-21.7 אף ליועמ"שית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אולי מכיוונה תבוא הישועה, וביקשו כי זו תקבע כי קיימת מניעה משפטית לאמץ את הדוח הבין משרדי לבחינת מדיניות המשרד להגנת הסביבה, שקבע כי ניתן לבטל את ההגבלה על שינוע נפט במפרץ אילת, ובכך תמנע הצעת המחליטים האמורה.

   במכתבם מסבירים הארגונים כי:  "שמדובר בסמכות שהוענקה ישירות לשר על פי חוק החומרים המסוכנים, ואף יותר מכך סמכות מקצועית שהוענקה לממונה על החוק – שהוא בעל הבנה מקצועית קונקרטית בעניין זה, ושנקבעה לאחר בחינה ממצה ומעמיקה. על כן, התערבות בשיקול דעת של הממונה והחלפתו בשיקול הדעת של הממשלה נוגד את הנחיות היועמ"ש הנ"ל ומהווה התערבות פסולה ופוליטית של הממשלה כלפי הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה. אם תתקבל הצעת המחליטים, יישלל שיקול הדעת העצמאי המסור לממונה לפי החוק במשרד להגנת הסביבה, אשר אמור לשקול שיקולים מקצועיים בלבד, שבראשם שיקולים סביבתיים ושיקולים של בריאות הציבור. מבלי לגרוע מכך, חזקה על הממונה וחזקה על הגורמים המוסמכים במשרד להגנת הסביבה שהם שקלו גם שיקולים משקיים ורוחביים (כפי שעשו בהחלטה בקשר עם מצב החרום המלחמתי)". לא ידוע על תשובה שהתקבלה מהיועמ"שית לעמדה זו עד לרגע כתיבת שורות אלה. ובתוך כך, איגוד ההתפלה ומליאת רשות הטבע והגנים הוציאו השבוע שני מכתבים המתנגדים להגדלת שינוע הנפט דרך מפרץ אילת.

***

   נשיאת האיגוד הישראלי להתפלה וטיפול במים, מרים ברוסילובסקי, פנתה לשרי הממשלה וכתבה כי אישור הצעת ההחלטה, הינו בעל פוטנציאל פגיעה אנושה במערך ההתפלה של מדינת ישראל. "ברצוננו להביע את עמדתנו המקצועית כנציגים של שוק ההתפלה בישראל, לגבי ההחלטה המוצעת, של ביטול מגבלה של אפס תוספת סיכון", כתבה לשרים ברוסילובסקי, נשיאת האיגוד. "משמעות ההחלטה, הינה הגדלת היקף שינוע הנפט הימי, שתסכן את ביטחון מי השתייה שלנו, במקרה של שפך ליד חופי ים התיכון של מדינת ישראל. מדינת ישראל, נסמכת על מערך התפלה מי הים, כמקור המים החשוב והמשמעותי ביותר, עבור תושבי מדינת ישראל, עבור החקלאות ועבור התעשייה . הגדלת היקף שינוע הנפט, באופן משמעותי, הינו בעל פוטנציאל נזק עצום, עבור מתקני ההתפלה וכפועל יוצא, פוטנציאל לפגיעה אסטרטגית בתשתית קריטית. בתקווה שתצביעו נגד הצעת ההחלטה" (המכתב מצורף למעלה).

***

   גם מליאת רשות הטבע והגנים, פנתה למזכירות הממשלה, במכתב התנגדות להצעת ההחלטה, לאור ההשלכות הרות האסון, העלולות להיות להחלטה זו. "נודע לנו מאמצעי התקשורת, כי בישיבתה הקרובה, תדון הממשלה, בביטול מדיניות המשרד להגנת הסביבה, ל - "אפס תוספת סיכון", למפרץ אילת, ובהגדלת שינוע הנפט ממפרץ אילת, דרך הנגב, ועד הים התיכון", נכתב במכתב של מליאת רט"ג (המכתב מצורף למעלה).

   "בפני מליאת רט"ג, הוצגו בעבר חוות דעת מקצועיות, שהוכנו על ידי אנשי המקצוע ברשות, ובהן הוצגו סיכונים עצומים לטבע הימי של מפרץ אילת, ובראשם שמורת האלמוגים. שמורה זו, מהווה את אחד מהמפלטים האקלימיים החשובים בעולם, נוכח העמידות שהשונית בה מפגינה מול שינוי האקלים, אשר צפוי להכחיד למעלה מ - 90% משוניות האלמוגים ברחבי העולם. מדובר על נכס ברמה בינלאומית, לא פחות, אשר אינו רק מקור לגאווה עבור מדינת ישראל, אלא מהווה גם נכס תיירותי ממעלה ראשונה, למדינה ולעיר אילת, בראייה צופה פני עתיד. הגדלת שינוע נפט, במסוף שמרחקו מאות מטרים ספורים מקצה השמורה, היא מעשה הטומן בחובו סיכון לא סביר, לאחת משכיות החמדה החשובות ביותר במדינת ישראל. עוד הוצגו בפנינו, סיכונים לפריצת צנרת ההולכה, החוצה את השמורות החשובות והנופשים. 
 
   ראש העירייה הדגיש שוב את חשיבות מפרץ אילת המהווה אבן יסוד כלכלית עליה נשענת העיר אילת, כעיר שכל כלכלתה נשענת על תיירות. מכאן החשיבות שמייחסת העירייה לשמירה על המפרץ והחופים מפני פגיעה סביבתית בלתי הפיכה בדמות דליפת נפט, אשר ההסתברות להתרחשותה תלך ותעלה ככל שתגדל כמות מכליות הנפט הפוקדת את נמל קצא"א. 

   בדבריו התייחס ראש העירייה גם למצב הביטחוני וציין, כי תמוהה הדחיפות לדון בנושא בזמן שמדינת ישראל מצויה במלחמה והנמל לצערנו מושבת. עוד התייחס ראש העירייה גם למצב הביטחוני בו מצויה אילת בו היא חשופה לשיגורים בלתי פוסקים משטח מדינות אויב. 
 
   על רקע האמור ועל רקע הסכנה החמורה המאיימת על מפרץ אילת ועל העיר אילת מהרחבת פעילות שינוע נפט או דלקים דרך נמל קצא"א, דרש כאמור ראש העירייה בגיבוי מועצת העיר אילת להסיר את הנושא מסדר היום ולזמן את ראשי הערים והמועצות הרלוונטיות לדיון דחוף ורציני בנושא כדי ללמוד על ההשלכות ההרסניות הצפויות מפעולה שכזו על כל אחת מהערים והמועצות ועל תושביהן.

***

   מקצא"א נמסר בתגובה: ״קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות, ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת.
   החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים ובהם הארגונים הירוקים וכן את גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, בהם משרד הביטחון, האוצר, האנרגיה, המשפטים, המל״ל, החוץ, רשות החברות ועוד, שתמכו בעמדת החברה. מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. הדבר מקבל משנה תוקף לאור הלחימה במספר חזיתות, כולל החזית הצפונית של מדינת ישראל.
   ב-8 באוקטובר, עקב מתקפת הטילים על נמל קצא״א באשקלון וסגירתו, ועקב מחסור חמור בדלק, אישרו משרדי הגנ"ס, הביטחון והאנרגיה את פתיחתו המיידית של הנמל, שהיה סגור בשל מגבלות המשרד להגנ״ס, זאת מתוך צורך מיידי בכניסה של דלק לישראל.
בזכות קצא"א ועובדיה המסורים שפעלו בפתיחת המלחמה ובמהלכה תחת אש, נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, משבר שקצא״א הזהירה מפניו במשך זמן רב בפני כל הגורמים הרלוונטים. לולא הטלתן של ההגבלות, מלאי החירום של מדינת ישראל היה גדול יותר עם פרוץ המלחמה.
קצא״א תמשיך לפעול ולדאוג לאספקת אנרגיה רציפה בכל ימות השנה לטובת גופי הביטחון ותושבי מדינת ישראל." 

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת