תלמידים היינו

 תמריאו עם מה שמעניין אתכם

   רינת ליבוביץ, יו"ר פורום ההורים העירוני, אוטוטו בת 50, נשואה למיקי, אמא לאסף וגלעד. בגלל העיסוק של אביה, נאלצה משפחתה לעבור עיר כל כמה שנים, כך שהיא אמנם נולדה בתל אביב, אבל גדלה בנתניה, בת ים, חדרה, גבעתיים ותל אביב. איך שלא יהיה, את רוב שנותיה בבית הספר העבירה בבית ספר ראשונים בבת ים.

איזו תלמידה היית?
   "הייתי תלמידה טובה ופעילה חברתית כבר מגיל צעיר".

איזה מקצוע אהבת ואיזה לא?
   "בכל שנה אהבתי מקצוע אחר. הכל היה תלוי מורה שלימד את המקצוע. כשהייתה מורה מעניינת וסוחפת, גם מקצועות 'אפורים' כמו היסטוריה או מתמטיקה הפכו לאטרקטיבים".

איזה תחביבים היו לך בשנות בית הספר?
   "בגיל הצעיר יותר השתתפתי בכל מיני חוגי ספורט, אחר כך זה היה צופים ומד"א תחביבים/ התנדבות שהפכו למקצוע בתחילת שנות העשרים שלי".

החברים?
   "וואו, לגדול בשנות ה - 80 זו היתה חוויה חברתית שונה מהמציאות כיום. הכל סבב סביב החברים והחבר'ה. ישר אחרי הלימודים היינו ממשיכים לאחר הבתים ואחר הצהריים משחקים בשכונה עד שהחשיך. בשנות הנעורים הייתי כבר במד"א וגם שם היינו נמצאים עד שהיו מגרשים אותנו (למתנדבי נוער אסור היה להישאר בתחנה אחרי השעה 23:00).

אוכל של אמא או מהמזנון של בית ספר?
   "כיוון שאמא שלי נפטרה בגיל צעיר יחסית, לא זכיתי להרבה שנים של אוכל של אמא. כשהייתי בי'ב גרתי עם סבתי בגבעתיים ולמדתי בתל אביב, סבתי היקרה ממוצא יווני, הייתה קמה מוקדם בבוקר ומכינה לי ארוחת גורמה (למדתי עד שעות הערב). החברים ואפילו חלק מהמורים היו מבקשים לחלוק איתי בארוחה עד שהגעתי למצב שהייתי מגיעה לבית הספר עם מגש בורקסים טריים, מעשה ידיה של סבתי, כדי לחלק לכולם".

עד כמה אהבת את החופש הגדול ומה חסר לך מבית הספר?
   "בגיל בית הספר היסודי החופש נראה לי ארוך והתגעגעתי לבית הספר. זה עבר כשגדלתי והיינו מעבירים את החופשה בים ובשלל פעילויות".

מה המסר שלך לילדי אילת בחופשה שכבר מריחים את החזרה לבית הספר?
   "תהנו מכל רגע! אנחנו חיים בעיר שקל יותר להתנהל בה, הכל קרוב, ההרגשה יותר חמימה וביתית, כאן עדיין מרגישים את ה'שכונה' של פעם. ולגבי הלימודים - תמצאו משהו שמעניין אתכם ותמריאו איתו".

כשתגדלו - תבינו

   דקלה ששון, הבעלים ומאמנת ראשית במרכז לפעילות גופנית במים- מים בששון.
בת 43, נשואה ללאונרדו, אמא לשלושה ילדים: גפן ישי ואביב. בת אילת, למדה בבית הספר היסודי ערבה ובתיכון גולדווטר.

איזו תלמידה היית?
   "פלפלית! קרציה (עד היום), תלמידה חרשנית. הכרחתי את עצמי לשבת על הטוסיק וללמוד".

איזה מקצוע אהבת ואיזה לא אהבת?
   "כמובן שהספורט היה תמיד במקום הראשון. ובכלל, מבחינתי המקצוע בא עם המורה שהיה מורה טוב או מורים שהעבירו את השיעור בכיף, בחדשנות, ביציאה מהשגרה (לא ישר לפתוח ספרים), בלצאת מהקופסה ואז החומר זרם בלי להתאמץ בכלל. אז אין מקצוע ספציפי שאהבתי פחות, הכל היה תלוי מורה והדרך שבה הם לימדו, פנו או התייחסו אלינו התלמידים".

איזה תחביבים היו לך בתקופת בית הספר?
   "ריקוד. אהבתי לרקוד. זה שחרר הרבה מתח. אהבתי גם לצאת לרקוד עם חברות. רקדתי בעיקר ג'אז והיפ הופ".

עד כמה החברים תפסו מקום מרכזי בחיים שלך כתלמידה?
   "היו לי חברים מדהימים. היינו שכבה מאוד טובה. היינו מאוחדים, למרות שהיינו בכיתות מקצוע שונות היינו בקשר טוב עם חברים מכיתות שונות שלאוו דווקא היו איתנו באותה מגמה. היינו שכבה מצחיקה, עשינו הרבה חיקויים של המורים והמנהלות ובכלל היינו שכבה מאוד כישרונית בהרבה תחומים: ריקוד, אמנות, שירה, ספורט, הייטק, משחק, טכנאות, רפואה ועוד. היינו שכבה מאוד איכותית".

אוכל של אמא או אוכל של המזנון?
   "ברור אוכל של בית. אמנם לרוב הייתי מכינה את הכריכים בעצמי, אבל לפעמים גם הייתי מפנקת את עצמי בכריך 'ארומה' ומתאפקת עד הצהריים לאוכל של אמא. לקפיטריה הייתי מגיעה רק בימים של לימודים ארוכים. אין על האוכל של אמא שלי בעולם, עד היום - הוא לא משתווה לשום ג'אנק פוד בחוץ. אוכל טעים, טוב ומזין, אוכל פרסי".

עד כמה אהבת את החופש הגדול ומה היה חסר לך מבית הספר?
   "וואו, אהבתי ממש את החופש הגדול וניצלתי אותו עד השנייה האחרונה. אם זה לעבוד ולחסוך כסף, שופינג, הרבה ים ומלא בילויים. הייתי מבקרת דודים במרכז או עסוקה באירוח משפחה באילת ולהסתובב איתם בעיר. גילוי נאות - גם התפלחנו לבתי מלון בעיר, לבריכה, ללובי, אלו היו מקומות הבילוי האהובים עלי. הרגשתי כאילו אני אורחת בבית המלון".

מסר לילדי אילת שכבר מריחים בימים האלו את החזרה אל ספסל הלימודים? 
   "הילדים שלי כיום ביסודי וגם בתיכון. אז נכון, לצערי מערכת החינוך לא השתנתה במעט מאז הייתי בעצמי תלמידה. יש מורים וגם מנהלים שנשארו במערכת ולימדו גם אותי והם איכותיים מאוד, אבל שיטת הלימוד והגישה לא השתנו וחבל. הדור של היום הרבה יותר פלפל, תזזיתי, יש לו פחות סבלנות, הם חכמים יותר, יודעים יותר, יותר מביני עניין, רוצים לטרוף את העולם ויודעים גם איך לעשות את זה בקיצורי דרך. אז נכון, הרבה פעמים נשאלת השאלה הנכונה - למה אני צריך ללמוד את זה? והם צודקים. ועדיין המסגרת החברתית שבבית הספר חשובה לא פחות. המסגרת הזו עזרה לי בשורה התחתונה להיות מי שאני ולפתח קשרים חברתיים ויחסים. חשוב להיות במסגרת טובה ולא להידרדר כי קל ליפול בייחוד בגיל צעיר.
    גם הלימודים עזרו לי להתפתח ולצמוח. המורים שלי בעבר, חלקם כיום מתאמנים שלי, מטופלים שלי ואני מודה להם על כך שהם זוכרים אותי לטובה ושיש לי הזדמנות לפגוש אותם ולהחזיר להם בחזרה. כיום, כשאני מדריכה, אני מבינה את הקושי ואת ההשקעה שמגיעים מהצד השני וזה גורם לי להעריך אותם עוד יותר. המסר שלי לצעירים - זה שווה את זה וכשתגדלו תבינו. תואר זה לא הכל בחיים. תמצאו מסלול לימודים שמתאים ומעניין אתכם, שיכול לפתח אתכם ולהפוך לכם את העבודה ואת המקצוע למשהו שיעשה אתכם מאושרים ומסופקים".

תתחברו למה שאתם הכי אוהבים 

   גל רבינו, שדרן ברדיו אילת מזה 12 שנים, לאחרונה, לאחר הפסקה קצרה, חזר לשדר וכיום הוא מנצח על תוכנית הנושאת את שמו 'גל רבינו', כרוז ומנחה באירועים ובתחרויות ספורט ומנצח על תוכנית ברודקסטים 'בסלון של רבינו'. בן 46, גרוש. נולד בבת ים, למד בבית הספר ראשונים עד כיתה ד', עבר לבית הספר שי עגנון בבת ים משם עבר לבית הספר גולדה ("עברתי בתי ספר כי הייתי תלמיד בעייתי"), בכיתה ט' עבר לפנימיה אורט ימי באשדוד.

איזה תלמיד היית?
   "הייתי תלמיד בעייתי. כל הזמן רק חיפשתי איך לברוח וכל הזמן חיפשתי צרות".

איזה מקצוע אהבת ואיזה לא אהבת?
   "המקצוע שהכי אהבתי היה היסטוריה, רק בגלל המורה המשוגע שהיה לנו, הוא הפך עבורינו את השיעורים לכייפים".

איזה תחביבים היו לך בתקופת בית הספר?
   "לא ידעתי בכלל שיש לי תחביב עד שמנהל הפנימיה שהגעתי אליה אחרי שעשיתי צרות, גרם לי להבין. הוא נתן לי את המפתחות להקים את תחנת הרדיו הראשונה של הפנימיה ואז הבנתי עד כמה אני אוהב רדיו".

החברים?
"החברים הקרובים שלי נשארו איתי בקשר עד היום. כל השאר נעלמו במרוצת החיים והמשפחה".

אוכל של אמא או אוכל של המזנון?
   "מזנון בית הספר. הייתה לנו את רוזה, אישה מקסימה שהייתה מגיעה בהפסקות לבית הספר עם תיק ספורט ענק. אני לא אשכח בחיים את הפיתות הכי טעימות שהיא היתה מביאה איתה. מחביתות ועד לשקשוקה ואפילו הפיתות הפשוטות עם החומוס והמלפפון חמוץ היו טעימות במיוחד".

עד כמה אהבת את החופש הגדול ומה היה חסר לך מבית הספר?
   "אני חייב להודות שמעולם לא אהבתי את החופש הגדול, תמיד רציתי לחזור לבית הספר כי זה היה המפלט שלי מצרות".

מסר לילדי אילת שכבר מריחים בימים האלו את החזרה אל ספסל הלימודים?
"תתחברו למה שאתם הכי אוהבים ואל תשחררו לעולם".

תהנו מזה שגדלתם בעוד שנה

   אנטונינה רזניקוב, אשת הברזל של אילת, אלופת ישראל הבלתי מעורערת בתחרויות איש הברזל, אצנית, אלופת ישראל ברכיבה על אופניים, ספורטאית בכל רמ"ח איבריה. בת 42, אמא לשני ילדים.נולדה וגדלה בקרים שבברית המועצות. למדה שם בבית הספר היסודי ובתיכון".

איזה תלמידה היית?
   "ממש כמו בספורט כך גם בבית הספר הייתי תלמידה מצטיינת. שאפתי תמיד להגיע הכי רחוק והכי טוב וגם אם היו קשיים (רק לפני כשנתיים עברה אנטונינה אבחונים שהצביעו על כך שהיא על הספקטרום), אף פעם לא ויתרתי לעצמי, ממש כמו בספורט".

איזה מקצוע אהבת ואיזה לא אהבת?
   "אהבתי בעיקר את המקצועות ההומנים כמו שפה, לשון, היסטוריה. לא אהבתי את המקצועות הריאלים- פיזיקה, מתמטיקה וכימיה. המצחיק הוא שדווקא בגילאים הצעירים היה לי פטור משיעורי ספורט".

איזה תחביבים היו לך בתקופת בית הספר?
   "היו לי לא מעט תחביבים שלא ממש היו קשורים אחד לשני. נגינה על פסנתר, ג'ודו, החלקה על הקרח וכשהתבגרתי התחביב הגדול שלי היה רכיבה על אופניים. השתייכתי גם לקבוצה תחרותית והגעתי להישגים בחו"ל".

עד כמה החברים תפסו מקום מרכזי בחיים שלך כתלמידה?
   "החברים הטובים שלי בגיל הנערות היו בעיקר מקבוצת הרכיבה על האופניים. בילינו המון שעות ביחד באימונים ומטבע הדברים גם הפכנו לחבורה".

אוכל של אמא או אוכל של המזנון?
   "בעיקר אוכל של אבא. הכי אהבתי את הבורקס שהיה מכין לי. בבית הספר הייתי קונה בעיקר עוגיות ולחמניות מתוקות".

עד כמה אהבת את החופש הגדול ומה היה חסר לך מבית הספר?
   "אהבתי מאוד את החופש הגדול גם כי יכולנו לעשות מה שאנחנו רוצים ובעיקר כי יכולתי לצאת מהבית בלי הנעליים והתלבושת הייצוגית של בית הספר. שם היו ממש מקפידים לא כמו בארץ".

מסר לילדי אילת שכבר מריחים בימים האלו את החזרה אל ספסל הלימודים?
"הכי כיף כשעולים לכיתה חדשה ועומדים להתחיל שנת לימודים חדשה זה להרגיש שגדלתם בעוד שנה. תהנו מזה".

מי שטורח ומתאמץ ישיג את מבוקשו 

   אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, נשוי לנעמי, אבא לשלושה וסבא ל- 11 נכדות ונכדים גדל והתחנך באילת, החל מבית הספר היסודי ימין הרצוג וכלה בתיכון גולדווטר.

איזה תלמיד היית?
   "אני חושב שהוגדרתי כתלמיד טוב, שקדן, מסור ללימודים ולחברים".

איזה מקצוע בבית הספר אהבת בעיקר ואיזה אהבת פחות?
    "אהבתי את כל המקצועות ובעיקר את מקצוע התנ"ך והמתמטיקה. בנוסף, בלטתי בתחום השירה והשקעתי בכך שעות רבות, בשיעורים אחר הצהריים וגם כשליח ציבור".

מורה לחיים?
   "בחיי היו לי המון מורים מצויינים, ביניהם שניים שבמובן מסוים סייעו בעיצוב דמותי - רות אהרונסון ומשה גנץ היו עבורי מורי דרך, מחנכים ומורים לחיים. הם העניקו לי את ההזדמנות להכיר ולהאמין ביכולותיי ולפני הכל, לאהוב אנשים ולבטוח בהם. היום, ממרומי גילי וניסיוני אני יכול לומר שהם העניקו לי נכסים לחיים ואני כל כך מודה להם על כך".

סנדוויץ של אמא או קפיטריה?
   "אין בכלל שאלה! אין כמו האוכל של אמא. כל כריך שהיא הכינה היה מלא בכל טוב והמון אהבה"

תחביבים בזמנך הפנוי כילד?
   "ידעתי לנהל את הזמן שלי מגיל צעיר ולכן גם נשאר לי מספיק זמן לבילויים ולחברים. הייתי נפגש עם חברים ומשחק כדורסל, הולך לפעולות בתנועת הנוער בני עקיבא וגם חבר וסולן בלהקת זמר".

האם חיכית לחזור ללימודים מהחופש הגדול, ומה הכי חסר לך?
    "כפי שסיפרתי, אהבתי ללמוד ויחד עם זאת, כמו כל הילדים, גם אני אהבתי מאוד את החופש הגדול ונהנתי מכל רגע. אחת החוויות שזכורה לי במיוחד מהחופש הגדול הייתה הדרך שלי מהבית בשכונה א' אל הים. באותה תקופה שדה התעופה היה קטן ולא מגודר. חבריי לשכונה ואני היינו מחכים שהמטוסים ימריאו או ינחתו ובין לבין היינו חוצים את השדה בריצה ומגיעים לים. זו הייתה חוויה אילתית ייחודית ומרגשת".

טיפ לילדי אילת שאוטוטו חוזרים אל ספסל הלימודים?
   "הייתי בוחר להעניק לילדים המקסימים שלנו שני פתגמים שהולכים איתי לאורך כל הדרך: הראשון והחשוב הוא: "דרך ארץ קדמה לתורה" - לפני או לצד ההישגים והחתירה להצלחות, נהגו איש עם רעהו בהגינות, במוסר ויושר המשולבים בחסד ובנתינה. אין מתנה גדולה מזו לעצמכם ולחברה. וכמובן המשפט- "יגעת ומצאת- תאמין"- בכל ילד וילדה טמונים כישרונות ואיכויות בשלל תחומים. מי שטורח ומתאמץ ישיג את מבוקשו. אני מאחל לכל הילדות והילדים, להורים ולצוותי החינוך שלנו, שנת לימודים וחברות משגשגת. תהיו חברים טובים, תשקיעו בלימודים ואני אדאג לכל היתר".

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת