"הסיבה שאני פה היא כדי להשמיע לכם נקודת ראייה אחרת, שלנו, שאנחנו חושבים שהיא הנכונה, כדי שתשמעו גם את דעתנו. אני לא חושב שיש לי סיכוי לשכנע אותך. אני אפילו לא מתיימר לזה. אני חושב שבדו שיח בין שני אנשים, כל אחד צריך להקשיב לשני ולשמוע את הדעה, אבל ברור לי שאנחנו לא נסכים פה". במילים אלה השיב מנכ"ל קצא"א הפורש, איציק לוי, במענה לדברים שהטיחה בו דורית בנט (לשעבר מנכ"לית החל"ץ אילת אילות לאנרגיה מתחדשת), בכנס קהילתי שערכה החברה לפני שבועיים וחצי באולם הספרייה של בית הספר רבין באילת. את המפגש יזמה החברה כחלק מפעילות קשרי קהילה שהיא מנהלת תחת מדיניות ה-ESG שהיא מנהלת בשנתיים האחרונות.

   במפגש, חשף מנכ"ל קצא"א הפורש, איציק לוי, כי נפגע אחד ממכלי חברת קצא"א באשקלון (בהמשך הבהירו מקצא"א כי המדובר באירוע שהתרחש ב-2021). לדבריו של לוי, הפגיעה גרמה לשריפה נקודתית, אשר כובתה במהירות, "יש לי סרט להראות, אתה לא מאמין 7 וחצי דקות השריפה נגמרה והלכנו הביתה", התגאה לוי. "לאור הניסיון הזה אני אמנם לא יכול להבטיח שבעתיד לא ייפגעו מכלים של החברה, אבל אני יכול להבטיח במאת האחוזים כי יש ביכולתנו לטפל בהצלחה מלאה בכל שריפה שתגרם כתוצאה מפגיעה כזו. הוכחנו שאנחנו יכולים לטפל בשריפה כזו בתוך שבע וחצי דקות...זה באלף אחוז, אין בכלל ויכוח בנושא הזה. אני לא יכול להבטיח שמכל לא ייפגע (על ידי כטב"מ או טיל – ר.נ) אבל אני יכול להבטיח לך שזה לא יזרום החוצה כי כל מיכל כזה נמצא בתוך מעצרה שהנפח שלה הוא לפחות 110% מהמיכל כשהוא מלא מקסימלית".  

   הדברים נאמרו כתשובה לשאלה שנשאל לוי על ידי הח"מ, מה יקרה באם ייפול כטב"מ או טיל מונחה על מכלי הדלק ברמת יותם המקורבים לרובע 11 בשחמון. "אף אחד לא הרגיש בזה", סיפר לוי, "אף אחד לא הגיע אלינו, בכלל לא קרה שום דבר ואני אומר לכם שאותו דבר פה (באילת) הצוות של אבישי יודע לטפל בכל אירוע שיהיה פה, יש לנו את הציוד ואנו לא נסמכים על הכיבוי העירוני ולא על המים של העיר, לא שום דבר". עוד הוסיף: "יש לנו נוהל עבודה עם העירייה ועם כיבוי אש, אנחנו מתרגלים איתם בכל שנה". "אנחנו ערוכים גם לאירוע שריפה גם לאירוע הצפה, גם לאירוע ימי", סיכם.

   בהמשך העבירה קצא"א מכתב התראה לעיתון מעורכי דינה (מצ"ב בהמשך) ובו היא טוענת כי האירוע כן דווח לצה"ל ולמשרד להגנת הסביבה.

  עדכון 19.7: מקצא''א עדכנו כי לוי התכוון בדבריו לאירוע מ2021 אז פגעה רקטה במכל החברה שהוצת ולא למלחמה הנוכחית ואולם גם ב-2021 קצא"א לא דיווחה על פגיעת רקטה במכליה לציבור והדבר לא פורסם, כפי גם העולה מדברי מנכ"ל החברה במפגש. 

***

   כזכור, ב-11.5.21 פרצה שריפת ענק במכל הדלק של חברת תש"ן לאחר שנפגע בפגיעה ישירה מרקטה. פעולות הכיבוי נמשכו כ-36 שעות. שרית גולן שטיינברג, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה, אמרה אז לכלכליסט: "ההתלקחות במיכל תש"ן בדרום אשקלון, "הוא נס גלוי, בעיקר בשל העובדה שמדובר במתקן מרוחק יחסית מאוכלוסייה. במפרץ חיפה שנים שאנחנו מזהירים על הסיכון שבקרבתם של המתקנים והמפעלים הללו לשכונות מגורים. מזכירה לכם שבחיפה ממוקמים מכלי נפט במרחק של 200 מטרים מבתי מגורים ובית ספר יסודי. מעבר לסכנה המיידית מהזיהום שנפלט מהמתקנים הללו ישנה הסכנה המיידית של פגיעת טילים ונזק קולוסאלי לערים שלמות. מדינת ישראל חייבת לפנות את המתקנים הללו מתוך שמירה על בטחון אזרחיה. ויפה שעה אחת קודם".

   על פי הנתונים שהציגה קצא"א בוועדה לתשתיות לאומיות בדיון על הסדרת המתחם שלה באשקלון שנערך ב-2020, יש אפשרות לאחסן בשטחה בעיר אשקלון 2.3 מיליון מטרים מעוקבים של נפט. לחברה יש במקום 26 מכלים של נפט גולמי וארבעה מכלים של תזקיקי נפט. מבין המכלים של החברה, הגדולים ביותר יכולים לאחסן קרוב למאה אלף מטרים מעוקבים של נפט וגובהם מגיע לכ-20 מטר. במתקן אחסון גז הבישול ניתן לאחסן כעשרת אלפים טונות גז, והחברה קיבלה אישור להוסיף עוד 14 מכלים עם יכולת אחסון של עוד עשרת אלפים טונות. חברת תש"ן יכולה גם היא לאחסן כמות גדולה של דלק.

קצא"א מאיימים על 'ערב ערב' בתביעה

   בעקבות חשיפת 'ערב ערב', שפורסמה גם באתר כאן אשקלון ובחדשות רשת 13, פנתה הבוקר (א' 21.7) חברת קצא"א באמצעות עורכי דינה למערכת 'ערב ערב' באילת במכתב התראה ובו נכתב:

   "בכתבה הנך מסמן את מכלי אחסון הנפט של חברת קצא"א כמטרה מובחרת לטיווח על ידי אוייבי ישראל בימים אלו ממש, בהם אויבי ישראל תוקפים את מדינת ישראל.

   חמור מזאת: כידוע, צה"ל תקף היום מתקנים של החות'ים בתימן בפרט נמל נפט של החות'ים, ואלו הגיבו בכך שבדעתם להגיב ולפגוע במתקנים ותשתיות בישראל. 

   בפרסום הכתבה, שנמצא כי תוכנה כי מהודהד מאז באתרים וערוצי טלגרם (למשל באתר kan-ashkelon.co.il ובערוץ הטלגרם "חדשות 8200 חשיפות ראשוניות"), הנך מזמין התקפה על מכלי קצא"א, בפרט אלו שבאזור אילת, ומסמן לאויבי ישראל מטרה "ראויה", כביכול, להתקפה.

   כך בהחלט ניתן להסיק מהכתבה והסילופים שבה, כאילו:

   1. לאחרונה במהלך המלחמה פגע כתב"ם או טיל מונחה במיכל של קצא"א. היינו המסקנה העולה מהמוצג בכתבה היא כי אין מעטפת הגנה של כיפת ברזל וכדומה, המגנה על מכלי קצא"א מפני התקפת כתב"ם או טיל מונחה (שאלו אף הם כלי הנשק שהחות'ים עושים בהם שימוש) או כי מעטפת ההגנה אינה יעילה דיה. מדובר בסילוף גמור. היה אירוע אחד בלבד של פגיעת רקטה שגרמה לפריצת אש, וזאת ארע מספר שנים טרם פרצה המלחמה ובנסיבות של פריסה שונה לחלוטין של מעטפת ההגנה, מאלו המתקיימות כעת במהלך המלחמה.  

   2. כי דבר הפגיעה נשמר "בסוד", כפי שזועקת כותרת הכתבה ומופיע גם בהמשך הכתבה, והמסקנה העולה מסילוף נוסף זה הוא שאכן מעטפת ההגנה על מתקני קצא"א לוקה בחסר והם פגיעים, שכן אחרת לא היה מקום לשמור "בסוד" את דבר הפגיעה. זאת בעוד קצא"א מדווחת על כל אירוע מעין זה למשרד להגנת הסביבה וליתר גורמי הפיקוח והחירום כפי המתחייב מתנאי הרישיונות וההיתרים לפיהם קצא"א פועלת. המצג הזועק בכתבה כאילו היה אירוע של פגיעה במיכל שלא דווח כנדרש ואף הוסתר, הנו סילוף מוחלט. חמור מכך, זהו סילוף שמבסס את הרעיון המעוות, כאילו קיים "סוד" לפיו מתקני קצא"א, שהנם אבן יסוד בהבטחת הבטחון האנרגטי של ישראל (ולפיכך בוודאי מטרה מובחרת לפגיעה על ידי אויבי ישראל), חסרי הגנה ופגיעים להתקפות של כתב"מים וטילים מונחים.

   לעניות דעתי בפרסום הכתבה, הן בציון הפרטים המסולפים הנ"ל ופרטים נוספים שמופיעים בכתבה, עולה חשש כי עברתם עבירת צנזורה. תשומת ליבך לכך.

   מעבר לכך, עולה בבירור כי פרסמת דברים מסולפים, המהווים לשון הרע, ועולים כדי עוולת שקר מפגיע ובוודאי מהווים התרשלות רבתי. 

   מרשתי מחזיקה בך ובמוציא לאור של העיתון, אחראים לפצות אותה בגין כל נזק שיגרם למרשתי כתוצאה, ולו מסתברת, של העוולות שביצעת. כך מרשתי תחזיק בך אחראי לכל התקפה באמצעות כתב"ם או טיל שיוט או נשק דומה, על מכלי קצא"א ולכל נזק שיגרם ממנה.

   טרם יגרם נזק נוסף, ועל מנת שתצומצם הפגיעה האפשרית כתוצאה מפרסום הסלופים, כאמור, הנך נדרש להסיר לאלתר את הכתבה מאתר האינטרנט באופן שאינו מאפשר שיחזור, למנוע כל הפצה בפרינט של הכתבה ולאסוף כל פרינט שכבר הופץ, ולהודיע על כך בדחיפות לח"מ".

   מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: בשעת חירום ביטחונית, כמו שומר החומות או חרבות ברזל, פיקוד העורף הוא הגוף האחראי לתפעול אירועים ביטחוניים ותחת אחריותו הנושא כולו, כולל היערכות, מיגון אתרים ומפעלים המכילים חומרים מסוכנים שפגיעה בהם יכולה להוות סכנה לציבור, והטיפול באירועים. האירוע המדובר בעל אופי ביטחוני, ובהתאמה פרטיו אינם מפורסמים לציבור ויש לפנות בנושא זה לגופי הביטחון. הנושא בטיפולם והם המוסמכים היחידים לענות על שאלות הנוגעות לאירועים מסוג זה. קצא״א עדכנה את המשרד בהתאם לנדרש. ככל שלאירועים - גם ביטחוניים - יש השפעה סביבתית ובריאותית, המשרד מודיע על כך יחד עם משרד הבריאות. כך במקרה השריפה במכלי דלק באשקלון במסגרת שומר החומות: ■

***

בקצא"א מודים: עברנו במלחמה את רף שני מיליון טון בשנה במפרץ אילת

   לוי חשף, כי בעוד ארגוני הסביבה בישראל קובלים על ביטולה הצפוי של מדיניות תוספת אפס סיכון למפרץ אילת, ובעוד כולם עסוקים בשאלה ההיפותטית האם תידון או לא תידון הצעת המחליטים בממשלה, בניסיון לבטל את המדיניות המגבילה, בפועל, מדיניות זו כבר אינה מיושמת מאז ה-9.10.23. 
   "בוא ניקח דוגמה שנת 23. לנו מותר לעשות שני מיליון טון ולא חרגנו. גמרנו את ההקצאה שלנו לשני מיליון טון בערך באפריל. ואחרי זה לא היתה פעילות, מיוני נמל באילת לא ראה אף אוניה (הכוונה לנמל קצא"א – ר.נ), אבל כשפרצה המלחמה לא עברנו? (את מגבלת 2 טון – ר.נ) עברנו אותה במלחמה!". האפשרות לעבור את הרף נעוצה כאמור בהוראת שעה שהתקבלה בממשלה יומיים לאחר ה-7.10, שאפשרה את הסרת המגבלה לתקופת המלחמה. הוראת שעה זו עודנה בתוקף אך היא לא תוכל להמשך לנצח ובסופו של דבר תאלץ המדינה לשוב אל מתווה ההיתר הקיים שמגביל את תעבורת הנפט בצינור קצא"א בשני מיליון טון נפט בשנה. נכון להיום נמל קצא"א מושבת מפעילות כמו נמל אילת בשל התקיפות החות'יות על אוניות בנתיב הים האדום. 

לוי ציין במפגש, כי בנמל קצא"א עברו בתקופת המלחמה מספר מכליות גדולות שהמשיכו בכל העת את תנועת הדלק בצינורות החברה. בהתייחס לטענה שעלתה על ידי אחד מבאי הכנס לפיה עברו בשנה האחרונה 17 מכליות בנמל קצא"א, הגיב לוי: "המשמעות של התנועה הזאת (של מכליות) באו 6 אוניות ריקות, או 11, או 16, לא חשוב ויצאו מלאות, נכון אתה צודק. אבל מה התהליך הזה נתן (למדינה)? התהליך הזה נתן שבמכלי אשקלון אילת ביחד בכל רגע נתון במהלך 23 או בחצי הראשון של 24 היה כמות של דלק שאם עכשיו חס וחלילה הייתה פורצת מלחמה (בצפון) היה לנו עכשיו מלאי לחודשיים שלושה עבודה של מדינת ישראל".
   עוד הוסיף לוי: "בין ינואר לאפריל, למרות שהיה כניסה ויציאה (של דלק בצינור בין אשקלון לאילת – ר.נ), בכל מקרה, בכל רגע נתון היה באשקלון ובאילת ביחד מספיק דלק לעוד חודשיים פעולה של בתי הזיקוק", אמר לוי. 

   עם זאת, התעקש לוי כי הדרישה להגדלת כושר שינוע הנפט במפרץ אילת אינה כספית אלא נשענת כולה על צרכי הביטחון של מדינת ישראל.  לוי הודה כי במסגרת תפקידו הוא הממונה הישיר מטעם ממשלת ישראל על ביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל, אך כשנשאל מדוע במסגרת תפקידו הוא אינו מציע לממשלה אלטרנטיבה לאחסון חירום של דלק ומוצרי נפט שלא בצינורות ומתקני קצא"א, באופן שימנע את הצורך להלאים בעת חירום את הדלק הזר שאינו בבעלות ישראלית בעת שהוא עובר מאשקלון לאילת בצינור החברה, הוא העדיף לגלגל את הכדור בחזרה לממשלה ואמר כי כל עוד זו לא מנחה אותו לפעול למציאת אלטרנטיבה, הרי שאין בכוונתו ליזום הצעה להקמת אלטרנטיבה כזו בעצמו. "אנחנו נעשה מה שהמדינה תחליט", אמר.
   על כך השיב לו אחד מהנוכחים: "מה שקורה בפועל זה שאנחנו לא שומרים על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, כי אפשר להיערך לעצמאות אנרגטית למספר חודשי חירום של מדינת ישראל גם ללא יבוא של דלק. מה שקורה זה שמשתמשים בתת הקרקע על מנת לשנע דלק מייבשת ליבשת, וברגע שמגדילים את הכמות בעצם מגדילים את הסיכון ואת ההסתברות לאסון. בעצם, על מנת לשנע דלק מייבשת ליבשת אנחנו מסכנים את עצמנו, את הים שלנו, את הקרקע שלנו מי התהום שלנו ואת הבריאות שלנו ולכן יש פה בעיה. אילו קצא"א הייתה חברה של תשתיות אנרגטיות שמשרתות רק את מדינת ישראל המצב היה אחרת, כי בכל כמות של דלק קיים סיכון כמו שבכל ברז גז לשימוש ביתי קיימת מידה של סיכון, זה לא אומר שאנחנו מונעים מאיתנו את השימושים הללו, אבל הם משוקללים במסגרת הביטחון האנרגטי שהמדינה זקוקה לו, במקרה של הגדלת כושר שינוע הנפט של דלק זר בצינורות קצא"א, אנחנו לוקחים סיכון מוגבר כדי לשרת רווח כספי של תאגידי ענק בין היבשות בעולם".

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת