חרם - כיצד מונעים ואיך מטפלים כשמתרחש

   מי שחשב שחרם הוא מנת חלקם של הילדים הגדולים, כדאי לו לחשוב שוב, שכן גם בכיתות הנמוכות מושג החרם כבר מוכר וגם מיושם הלכה למעשה. במחקר ראשון מסוגו שערכו ד"ר ענת כורם ופרופסור יצחק גילת מהמרכז האקדמי לוינסקי- וינגייט, נמצא כי תופעת החרם שכיחה דווקא בעיקר אצל תלמידי כיתות ד'- ו'. עוד עולה מהמחקר בו לקחו חלק 504 בוגרים במערכת החינוך בישראל בגילאי 18-25 שחוו בצעירותם חרמות בבתי הספר, כי 63 אחוזים מהם סובלים גם כיום מההשלכות הנפשיות של מה שחוו בילדותם. ב-40 אחוז מהמקרים הודו משתתפי הסקר כי לא שיתפו את הוריהם בבעיה ורק ב – 38 אחוז מהמקרים בית הספר התערב, שוב, בעיקר כי גם בבית הספר לא ידעו לזהות את סימני החרם.

   בין הבעיות איתם נאלצים להתמודד כיום הבוגרים שעברו בילדותם חרמות: מחשבות אובדניות, תחושת בדידות, חרדה חברתית, קושי ביצירת קשרים זוגיים, קושי ברכישת אמון באחרים ואף יש מי שדיווחו על רגשות אשמה שמלווים אותם מאז הילדות. לעומתם, 37 אחוז ממשתתפי הסקר שלא חווים בבגרותם את השלכות החרמות מתקופת הילדות, העידו דווקא על חוסן נפשי שהתפתח אצלם בעקבות החרם.

   עוד נמצא במחקר כי אצל הבנות מקובלת יותר תופעת החרמות (60%) ואם לא די בזה הרי ב-60% מהכיתות דווח לפחות על ילד אחד שהוחרם בחודש האחרון. הסיבה המרכזית לחרמות כפי שעלתה ממצאי החקר - הבדלי מעמדות. באופן מפתיע, לא תמיד החזקים הם שמחרימים את החלשים, שכן במקרים לא מעטים, דווקא החלשים מתקוממים נגד בני המעמדות החזקים בכיתה בדרך של החרמה.

איך נראה החרם?

   ברוב המקרים מדובר בהימנעות מדיבור עם המוחרמים. ב - 60% מהמקרים מדובר על אי הזמנתם לאירועים. בכיתות הגבוהות דווח גם על אלימות כלפי המוחרמים (50%).
   ב-60% מהמקרים החרם נמשך שבועות אחדים, ב -20% מהמקרים דווח על חרם שארך כשנה.
   ואם תהיתם איפה היו ההורים בכל המקרים האלו? כדאי שתדעו שב-40% מהמקרים עליהם סיפרו הבוגרים שלקחו חלק במחקר, ההורים כלל לא ידעו כי ילדיהם מוחרמים וכלל לא שמו לב לסימנים שיכלו להעיד על כך. אגב כך, גם בבתי הספר לא ידעו על החרמות ולכן גם לא נכנסו לפעולה.

איך תחשדו שהילד שלכם עובר חרם?

   ישנה חשיבות רבה למעורבות הורית בחיי הילד על מנת לזהות אפשרות שהילד עובר חרם. אחרי הכל, במקרים רבים הילדים לא רוצים שההורים יידעו על המצב ויתערבו על מנת שמעמדם החברתי שנפגע גם ככה, לא יספוג מהלומה נוספת. אז איך בכל זאת אתם יכולים לחשוד שמשהו לא בסדר?

• אם הילד שלכם כבר לא נפגש עם חברים, אם חברים לא מגיעים אליו הביתה כמו קודם ואם פתאום כבר אין ימי הולדת בכיתה.
• אם הוא איבד עניין בלימודים, הוא מנסה להתחמק בכל הזדמנות מללכת לבית הספר וכמו כן ישנה ירידה בהישגיו הלימודיים.
• שינוי לרעה במצב הרוח, נטייה להסתגר, עצבנות יתר, התפרצויות זעם בלתי נשלטות.
• אם אתם מנסים לדבר איתו על מה קורה בבית הספר והוא מסרב או מנסה להתחמק.

איך אפשר לעזור לילד?

• אמפתיה והבנה - גם אם תגלו כי הילד שלכם באמת עובר חרם, לא תוכלו להתערב בזה באופן ישיר, כי לא בטוח שתצליחו לשפר את מעמדו החברתי בכיתה. לכן חשוב מאוד שתדברו עם הילד, תעודדו אותו, עצם הדיבור וההודאה במצבו הקשה, ושחרור הלחצים בפניכם זה כבר דבר חשוב.
• ידעו את צוות בית הספר - אמנם הילד שלכם לא יהפוך להיות מלך הכיתה אבל חרם חייב להיפסק מיידית. קחו בחשבון שאם אתם לא ידעתם מבעוד מועד על החרם כי הילד לא סיפר, גם בבית הספר ככל הנראה לא מודעים למצבו. עדכנו מיידית את הצוות ודרשו את מעורבות המחנכת והצוות הטיפולי הן מול הילד והן מול הכיתה עצמה. הכיתה חייבת לעבור תהליך שיקום חברתי.
• תבלו יותר עם הילד - בדיוק בזמן הזה שהילד מבודד חברתית ואין לו חברים, תפנו לו כמה שיותר זמן כדי שלא ירגיש לבדו בעולם. צאו איתו לדייט הורה - ילד, לכו לשחק איתו כדורגל, תעשו איתו פעילויות שישכיחו ממנו את מצבו ולא במעט. שמרו על אופטימיות, חיוך, ואל תלחיצו אותו יותר ממה שהוא לחוץ.
• אל תהססו להעביר כיתה או בית ספר - במקרה ואי אפשר לגשר על הפערים החברתיים בכיתה, אל תהססו לבקש את העברת הילד כיתה או בית ספר. אין טוב יותר מאשר לפתוח דף חדש במקום בו הילד יוכל להחזיר לעצמו את הביטחון העצמי ולרכוש לעצמו חברים חדשים. לא תמיד טוב וכדאי להתעקש על להילחם על מעמדו במקום שפגע בו.

יש לכם דיווח, תמונה או וידאו? טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת